יבוא יום ו...
אוכל להשתמש בטקסט הזה... מקווה שהוא קרוב: אמא/אבא/אחים אחיות, חברים השלם את החסר... כדאי שתשבו. תקראו את המכתב הזה כמה פעמים. תשאירו סלולרי בהישג יד. יכול להיות שתצטרכו אותו לטובת מקרי חירום. אם אתם לא תרצו קשר איתי אחרי המכתב הזה, אני אבין, אבל אני חייב לחלוק עמכם אותו בכל מקרה. ישבתם? יש כוס מים לידכם? יופי. אני גוסס. איידס. תמשיכו לקרוא לאחר שתסדירו את הנשימה. ..... .... .... .... .... .... נשמתם? יופי.הא! עבדתי עליכם. אין לי איידס. אבל אני גיי. עכשיו תנשמו שוב. אני רוצה לדייק – אני בי. לא ממש גיי. או ככה חשבתי עד עכשיו. אני נמשך לגברים מאוד ולנשים ברמה מסויימת (נגיד 80%- 20%? משהו כזה) בטח עוברים לכם אלף ואחד דברים בראש. למה אני מספר לכם? למה רק עכשיו? זה באמת? מה זאת אומרת נמשך גם לנשים? אה. זה מסביר הרבה דברים. דבר ראשון – אני מצטער. הייתי צריך לספר לכם לפני הרבה שנים. לפני שנקשרתם אלי כל כך. לפני שפיתחתם כלפי את הרגשות האלה. לפני שהילדים שלכם נקשרו אלי. רק להבהרה – לא. אי אפשר לשנות את זה. אלוהים עדי, שניסיתי, ורק גרמתי לעצמי נזק רב יותר. למה עכשיו רק? לקח לי המון זמן להשתחרר מכל מיני פחדים. לקח לי המון זמן להבין שהתלות הזו שלי בסביבה שלי היא בריאה וטובה – אבל עד הגבול שבו היא גורמת לי סבל. נמאס לי לשחק את הסטרייט. נמאס לי שמציעים לי בנות כל הזמן כדי לצאת איתם. נמאס לי מכל המסכה הזו. אולי יום אחד אני אתאהב באישה ברמה כזו שהיא תגרום לי להיות עיוור כלפי כל העולם. אולי יום אחד אתאהב בגבר ככה. אבל אני חייב לחיות עם המשיכה הזו בצורה גלויה כדי למצוא את אותו / אותה אחד/ת. וכן. כל הבלאגנים שלי עד היום קשורים לזה. יש לי עוד המון מה להגיד על זה. אבל אולי אין צורך שתדעו. כו. אני יודע שזה מעמיד אותכם בעוד התמודדות. החיים לא תמיד מושלמים. תחשבו כמה חרא אני אכלתי עד שאזרתי את האומץ לספר לכם. נכון, שמעכשיו אולי תהיו המשפחה שיש לה בן "כזה" בלה בלה בלה. החיים קשים. עם על הפאדיחות. עם כל הבעיות. אולי תבחרו לנתק איתי את הקשר כדי להימנע מכל הצרות האלא. אם זו תהיה ההחלטה, אני אבין (לא אצדיק לרגע), שיהיה לכם לבריאות. אם כן תרצו לשמור על הקשר איתי – דעו לכם שזה לא יהיה קל. אני אצטרך ללמוד לסבול את המבט המרחם שלכם, צקצוקי לשון והרגשה של צביטה בלב כל פעם שתראו אותי. ואני יודע שככה זה יהיה. לפחות בהתחלה. אולי בהמשך, אחרי שתראו כמה אני מאושר עם החיים החדשים אבל אמיתיים האלו תבינו אותי יותר ותבחרו לחדש קשרים. אני אהיה שם – מוכן לסלוח ולקבל אתכם חזרה אל חיי. אתם תצטרכו ללמוד לחיות עם מישהו שהוא לא רגיל בשום קנה מידה. הומו – דתי – ימני – ציוני. מבחינה יהודית – אני מודע לאיסור. אני מודע לזה שההלכה היהודית שוללת את המעשה. אני יכול להיכנס לדיון ארוך ומפולפל על זה – אבל – זה ביני לבין אלוקי. אל תתערבו לי בחדר המיטות שלי. אני מאמין עכשיו שאין סתירה בין זה לבין להיות יהודי. לכל אחד יש את המקום שבו הוא לא עובד את אלוהים כמו שמחנכים אותנו. אני בטוח שאלוהים רואה, שומע, סולח... ואוהב אותי בכל מקרה. אני יבוא בדין איתו בסוף 120. אני רוצה ילדים. ויהיו לי ילדים ביולגיים משלי. אתם לא צריכים לדאוג לגבי זה. ולא. הומוסקסואליות היא לא פדופילייה. אני לא נמשך לילדים. אני צריך גברים. אתם לא רוצים שאכנס לתיאור גרפי של למה, נכון? ואם לא יהיו ילדים ביולוגיים, נאמץ. עוד שאלות? אני תמיד פה. כמו שהייתי עד עכשיו. אוהב, חושש, אבל תמיד שלכם אני.
אוכל להשתמש בטקסט הזה... מקווה שהוא קרוב: אמא/אבא/אחים אחיות, חברים השלם את החסר... כדאי שתשבו. תקראו את המכתב הזה כמה פעמים. תשאירו סלולרי בהישג יד. יכול להיות שתצטרכו אותו לטובת מקרי חירום. אם אתם לא תרצו קשר איתי אחרי המכתב הזה, אני אבין, אבל אני חייב לחלוק עמכם אותו בכל מקרה. ישבתם? יש כוס מים לידכם? יופי. אני גוסס. איידס. תמשיכו לקרוא לאחר שתסדירו את הנשימה. ..... .... .... .... .... .... נשמתם? יופי.הא! עבדתי עליכם. אין לי איידס. אבל אני גיי. עכשיו תנשמו שוב. אני רוצה לדייק – אני בי. לא ממש גיי. או ככה חשבתי עד עכשיו. אני נמשך לגברים מאוד ולנשים ברמה מסויימת (נגיד 80%- 20%? משהו כזה) בטח עוברים לכם אלף ואחד דברים בראש. למה אני מספר לכם? למה רק עכשיו? זה באמת? מה זאת אומרת נמשך גם לנשים? אה. זה מסביר הרבה דברים. דבר ראשון – אני מצטער. הייתי צריך לספר לכם לפני הרבה שנים. לפני שנקשרתם אלי כל כך. לפני שפיתחתם כלפי את הרגשות האלה. לפני שהילדים שלכם נקשרו אלי. רק להבהרה – לא. אי אפשר לשנות את זה. אלוהים עדי, שניסיתי, ורק גרמתי לעצמי נזק רב יותר. למה עכשיו רק? לקח לי המון זמן להשתחרר מכל מיני פחדים. לקח לי המון זמן להבין שהתלות הזו שלי בסביבה שלי היא בריאה וטובה – אבל עד הגבול שבו היא גורמת לי סבל. נמאס לי לשחק את הסטרייט. נמאס לי שמציעים לי בנות כל הזמן כדי לצאת איתם. נמאס לי מכל המסכה הזו. אולי יום אחד אני אתאהב באישה ברמה כזו שהיא תגרום לי להיות עיוור כלפי כל העולם. אולי יום אחד אתאהב בגבר ככה. אבל אני חייב לחיות עם המשיכה הזו בצורה גלויה כדי למצוא את אותו / אותה אחד/ת. וכן. כל הבלאגנים שלי עד היום קשורים לזה. יש לי עוד המון מה להגיד על זה. אבל אולי אין צורך שתדעו. כו. אני יודע שזה מעמיד אותכם בעוד התמודדות. החיים לא תמיד מושלמים. תחשבו כמה חרא אני אכלתי עד שאזרתי את האומץ לספר לכם. נכון, שמעכשיו אולי תהיו המשפחה שיש לה בן "כזה" בלה בלה בלה. החיים קשים. עם על הפאדיחות. עם כל הבעיות. אולי תבחרו לנתק איתי את הקשר כדי להימנע מכל הצרות האלא. אם זו תהיה ההחלטה, אני אבין (לא אצדיק לרגע), שיהיה לכם לבריאות. אם כן תרצו לשמור על הקשר איתי – דעו לכם שזה לא יהיה קל. אני אצטרך ללמוד לסבול את המבט המרחם שלכם, צקצוקי לשון והרגשה של צביטה בלב כל פעם שתראו אותי. ואני יודע שככה זה יהיה. לפחות בהתחלה. אולי בהמשך, אחרי שתראו כמה אני מאושר עם החיים החדשים אבל אמיתיים האלו תבינו אותי יותר ותבחרו לחדש קשרים. אני אהיה שם – מוכן לסלוח ולקבל אתכם חזרה אל חיי. אתם תצטרכו ללמוד לחיות עם מישהו שהוא לא רגיל בשום קנה מידה. הומו – דתי – ימני – ציוני. מבחינה יהודית – אני מודע לאיסור. אני מודע לזה שההלכה היהודית שוללת את המעשה. אני יכול להיכנס לדיון ארוך ומפולפל על זה – אבל – זה ביני לבין אלוקי. אל תתערבו לי בחדר המיטות שלי. אני מאמין עכשיו שאין סתירה בין זה לבין להיות יהודי. לכל אחד יש את המקום שבו הוא לא עובד את אלוהים כמו שמחנכים אותנו. אני בטוח שאלוהים רואה, שומע, סולח... ואוהב אותי בכל מקרה. אני יבוא בדין איתו בסוף 120. אני רוצה ילדים. ויהיו לי ילדים ביולגיים משלי. אתם לא צריכים לדאוג לגבי זה. ולא. הומוסקסואליות היא לא פדופילייה. אני לא נמשך לילדים. אני צריך גברים. אתם לא רוצים שאכנס לתיאור גרפי של למה, נכון? ואם לא יהיו ילדים ביולוגיים, נאמץ. עוד שאלות? אני תמיד פה. כמו שהייתי עד עכשיו. אוהב, חושש, אבל תמיד שלכם אני.
ודבר אחרון, תן להורים שלך זמן, מרחב. מנסיוני הורים יכולים להפתיע! אם יש שאלות או לחלופין נפגעת ואתה רוצה לדבר.... שלח מסר אישי ונשתמע. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה!