../images/Emo32.gifקולין. רוצה. להפגש. איתי.
פעם שלישית גלידה? סתם לא. כשקראתי את האימייל שלו וראיתי שהוא רוצה להפגש, לשבת על קפה וסתם לדבר, להתעדכן מה קורה, הלב שלי החסיר פעימה. לחצי שניה. עברה חצי שנה. 6 חודשים. התגברתי עליו. אני מאוהבת במישהו אחר. אבל אבל... מה אם אני לא מוכנה לראות אותו? ההצעה שלו נשמעת תמימה מספיק. לא ראיתי את הבנאדם הזה חצי שנה. ובמשך כל כך הרבה זמן כאב לי הלב, לקח לי המון זמן לאחות אותו. ועכשיו שקולין רוצה להפגש, אני לא בטוחה שהלב שלי שלם. מצד שני, תמיד תהיה לי פינה קטנה בלב בשביל קולין. הרי הוא האהבה הראשונה והכי אמיתית שלי. הבנאדם שהייתי מוכנה לעשות למענו הכל. הבנאדם שחשבתי שאני אתחתן איתו. אני לא בטוחה שאני מוכנה לראות אותו. אבל לא אדע עד שאראה אותו! אני קרועה ולא יודעת מה לעשות. אין מצב שהוא רוצה לחזור להיות ביחד. הבסט פרינד היה אומר לי "הוא עוד לא מצא זיון והוא רוצה לחזור אלייך.." אבל אני לא מאמינה לזה. הוא לא יעשה את זה בפעם השלישית. אוף אני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד אולי לשם שינוי אני כן אוכל להיות ידידה של האקס. מצד שני אני מפחדת שאחרי כל ההתקדמות שעשיתי, ברגע שאני אראה אותו אני אחזור להתחלה. אבל חצי שנה זה המון זמן. ואולי זה בכלל נורמלי להרגיש ככה כלפי אקס, גם אם מתגברים עליו. אולי הוא באמת רוצה לשבת לדבר? אבל עם קולין תמיד יש משהו מתחת לפני השטח. חוצמזה רק העובדה שאני לא רוצה לספר לדן על כך מעידה על זה שהפגישה עם קולין היא רעיון נוראי. אני בדילמה ענקית. הראש אומר לי שזו רק פגישה ושהוא לא ינסה כלום. הלב אומר לי שעדיין יש לי רגשות כלפיו. והאינסטינקט אומר לי שאני צריכה להתרחק ממנו כמה שיותר, עד להודעה חדשה. מה לעשות???