יאללה, נלך על זה!
- פותח הנושא נעמייה
- פורסם בתאריך
אודי בן יעקב
New member
לנעמייה החביבה, בהצלחה עם הניתוחים
אודי בן יעקב
New member
נעמייה, מה קרה לך?
ב - 2 סרקת את כתב ידך וב 5 את כבר קובלת על התנהגותינו וקובעת שאין לנו כוונות רציניות לגופו של ענין ? באמת, קצת פרופורציות. אנחנו אוהבים אותך ולא ניתן לשרשור הזה לרדת לפני שיתמלא ב - 50 הודעות, אבל צריך טיפ טיפה סבלנות. להשתמע.
ב - 2 סרקת את כתב ידך וב 5 את כבר קובלת על התנהגותינו וקובעת שאין לנו כוונות רציניות לגופו של ענין ? באמת, קצת פרופורציות. אנחנו אוהבים אותך ולא ניתן לשרשור הזה לרדת לפני שיתמלא ב - 50 הודעות, אבל צריך טיפ טיפה סבלנות. להשתמע.
28
כשאני עושה לעצמי ניתוח, אני מוצאת הרבה עצבים ומתח פנימי... ואז נזכרת בשאלה שהועלתה כאן, האם שינוי כתב היד יכול לשנות תכונות באופי שלנו... וחושבת... האם אלו תכונות קבועות אצלי? לוקחת כתבי יד משנים קודמות... וגם שם העצבים קיימים והמתח הפנימי... אולי, אם זה חלק מהאישיות, אולי אפשר לשנות כמה סימנים בכתב היד... וזה פשוט נראה לי - בלתי אפשרי.
כשאני עושה לעצמי ניתוח, אני מוצאת הרבה עצבים ומתח פנימי... ואז נזכרת בשאלה שהועלתה כאן, האם שינוי כתב היד יכול לשנות תכונות באופי שלנו... וחושבת... האם אלו תכונות קבועות אצלי? לוקחת כתבי יד משנים קודמות... וגם שם העצבים קיימים והמתח הפנימי... אולי, אם זה חלק מהאישיות, אולי אפשר לשנות כמה סימנים בכתב היד... וזה פשוט נראה לי - בלתי אפשרי.
נעמייה
ללא ספק יש בכתב ידך סימנים של מתח פנימי אבל לדעתי למתח הזה יש מוצא אצלך. כתב היד הוא כתב של עשיה. אני חושב שהמתח שאת מדברת עליו נובע משילוב מעניין של בחורה שיש לה הרבה דחפים, וגם הרבה מעצורים. משהוא כמו ללחוץ על הגז והברקס באוטו בו זמנית. יש בך הגיון מארגן רב יחד עם פזיזות, שתי רגליים על הקרקע יחד עם ביטחון עצמי מופרז לעיתים, ביקורת עצמית עם התלהבות. מה הפלא שהתוצאה היא מתח פנימי? יש לך כח רצון. את מסוגלת לכוון את הדחפים הטבעיים שלך למאמץ. את מסוגלת לדבוק במטרה. יש בך נטיה לאירוניה, לעיתים תשתמשי באירוניה על מנת להעמיד אחרים במקומם, ולעיתים האירוניה תופנה כלפי עצמך. אינך טובה בייחסים עם אנשים אחרים. את מתעצבנת בקלות מחולשות של אחרים, ואינך מהסוג של אוהבי אדם באשר הוא אדם. את גם עקשנית לא קטנה ותחרותית. יחד עם כל אלה את אינך אנוכית, מניפולטיביות היא ממך והלאה, אינך נוטה לנצל את הזולת. בסך הכל את יכולה להיות חברה נהדרת של כל אדם המתאים לערכייך והמוכן לקבל אותך עם המגבלות שלך. מבחינת תיפקוד בעבודה את נראית לי יצירתית, מתמידה, שואפת לתוצאות, מתאוששת בקלות לאחר כישלון, לא מתעקשת על קטנות. לדעתי הדבר שימנע ממך להיות מנהלת טובה הוא הקושי שלך בקבלת אנשים שאינם מתאימים לך, והקושי שלך בהבנת האוירה והמוטיבציה של אנשים אחרים. אם לסכם - אני חושב שאת על הכיפק. וכעת אשאיר קצת מקום לאחרים.
ללא ספק יש בכתב ידך סימנים של מתח פנימי אבל לדעתי למתח הזה יש מוצא אצלך. כתב היד הוא כתב של עשיה. אני חושב שהמתח שאת מדברת עליו נובע משילוב מעניין של בחורה שיש לה הרבה דחפים, וגם הרבה מעצורים. משהוא כמו ללחוץ על הגז והברקס באוטו בו זמנית. יש בך הגיון מארגן רב יחד עם פזיזות, שתי רגליים על הקרקע יחד עם ביטחון עצמי מופרז לעיתים, ביקורת עצמית עם התלהבות. מה הפלא שהתוצאה היא מתח פנימי? יש לך כח רצון. את מסוגלת לכוון את הדחפים הטבעיים שלך למאמץ. את מסוגלת לדבוק במטרה. יש בך נטיה לאירוניה, לעיתים תשתמשי באירוניה על מנת להעמיד אחרים במקומם, ולעיתים האירוניה תופנה כלפי עצמך. אינך טובה בייחסים עם אנשים אחרים. את מתעצבנת בקלות מחולשות של אחרים, ואינך מהסוג של אוהבי אדם באשר הוא אדם. את גם עקשנית לא קטנה ותחרותית. יחד עם כל אלה את אינך אנוכית, מניפולטיביות היא ממך והלאה, אינך נוטה לנצל את הזולת. בסך הכל את יכולה להיות חברה נהדרת של כל אדם המתאים לערכייך והמוכן לקבל אותך עם המגבלות שלך. מבחינת תיפקוד בעבודה את נראית לי יצירתית, מתמידה, שואפת לתוצאות, מתאוששת בקלות לאחר כישלון, לא מתעקשת על קטנות. לדעתי הדבר שימנע ממך להיות מנהלת טובה הוא הקושי שלך בקבלת אנשים שאינם מתאימים לך, והקושי שלך בהבנת האוירה והמוטיבציה של אנשים אחרים. אם לסכם - אני חושב שאת על הכיפק. וכעת אשאיר קצת מקום לאחרים.
אודי בן יעקב
New member
רמי, אהבתי את הקטע האירוני כדרך
שבה היא מגיבה ומבטאת מתיחות ולחץ שבהם היא נתונה בזמן נתון. כאילו, לא הרשתה לעצמה להוציא את הכול החוצה, אלא חלקיק אירוני מתחת לשפם שאין לה, אך גם התלקחות רגעית שהפתיעה גם אותה בעוצמה ובצורך להשתחרר ממחנק. מחנק זה גם להתמיד עם מישהו שבכל רגע נתון היא מרגישה שהוא לא מתאים לה, לא לפי הראש שלה.
שבה היא מגיבה ומבטאת מתיחות ולחץ שבהם היא נתונה בזמן נתון. כאילו, לא הרשתה לעצמה להוציא את הכול החוצה, אלא חלקיק אירוני מתחת לשפם שאין לה, אך גם התלקחות רגעית שהפתיעה גם אותה בעוצמה ובצורך להשתחרר ממחנק. מחנק זה גם להתמיד עם מישהו שבכל רגע נתון היא מרגישה שהוא לא מתאים לה, לא לפי הראש שלה.
כיף לחזור ולראות כתב מעניין כזה
וניתוח יפה כמו של רמי. רמי- נראה לי שעשית "קפיצת-דרך" בזמן שנעדרתי מכאן, ממש הנאה וגם החכמה לקרוא את הניתוחים שלך!. חזרתי בקושי רב לשגרה, כלומר עם דכאון שלאחר חופשה ואנרגיות בתחתיות, אבל בכל זאת בא לי לומר כמה מילים על הכתב של נעמייה- תחושת דחיפות וחוסר-מנוחה, צורך להגיע למימוש עצמי משמעותי וייחודי, אך גם תסכול תמידי והרגשה של "טרם השגתי את מה שאני מסוגלת" ולכן תחושת-סיפוק עדיין רחוקה ממנה. יש הומור, יצירתיות, אנרגיה, כוח רצון, חדוות-עשייה, יכולת קומבינטורית, תפיסה ותגובה מהירה, אך על הכל שרויה אוירה קצת מלנכולית ופסימית ומדי פעם יש נפילות-מתח בסגנון "חוכמת-קוהלת" ("הכל הבל", "אם אין אני לי מי לי"). היא כמובן בורחת מהתחושות האלה במהירות- אל העשייה,הלימוד והרחבת-אופקים, אך זה תמיד "אורב" אי שם בפנים וגורם מועקה. זהו, באמת רק מהתרשמות כללית, כי עוד לא ממש התאקלמתי במציאות ובפורום. והעיקר- שמחה "לראות"/לקרוא את כולם כאן.
וניתוח יפה כמו של רמי. רמי- נראה לי שעשית "קפיצת-דרך" בזמן שנעדרתי מכאן, ממש הנאה וגם החכמה לקרוא את הניתוחים שלך!. חזרתי בקושי רב לשגרה, כלומר עם דכאון שלאחר חופשה ואנרגיות בתחתיות, אבל בכל זאת בא לי לומר כמה מילים על הכתב של נעמייה- תחושת דחיפות וחוסר-מנוחה, צורך להגיע למימוש עצמי משמעותי וייחודי, אך גם תסכול תמידי והרגשה של "טרם השגתי את מה שאני מסוגלת" ולכן תחושת-סיפוק עדיין רחוקה ממנה. יש הומור, יצירתיות, אנרגיה, כוח רצון, חדוות-עשייה, יכולת קומבינטורית, תפיסה ותגובה מהירה, אך על הכל שרויה אוירה קצת מלנכולית ופסימית ומדי פעם יש נפילות-מתח בסגנון "חוכמת-קוהלת" ("הכל הבל", "אם אין אני לי מי לי"). היא כמובן בורחת מהתחושות האלה במהירות- אל העשייה,הלימוד והרחבת-אופקים, אך זה תמיד "אורב" אי שם בפנים וגורם מועקה. זהו, באמת רק מהתרשמות כללית, כי עוד לא ממש התאקלמתי במציאות ובפורום. והעיקר- שמחה "לראות"/לקרוא את כולם כאן.
אודי בן יעקב
New member
תראו משהו מעניין בכתב ידה של נעמייה
תוכלו לראות פערי לחץ, רוחב ותבנות באיזור העלי, כגון: שורה 2 ל' "של" די שטפית מטפסת וצרה בסיומה, ולעומתה בשורה 4 "לי" מתוחת ואחידת לחץ והעדיפה לרגע צורה ( כללים, נוהג, דרישה פורמלית ) על פני להיות שלמה עם עצמה, נאמנה לקו שלה, ולכן יש מתיחות ואי שקט. אבל לא לכך התכוונתי. בדיוק אותם אלמנטים ניתן לזהות בחלק האמצעי והשוקע, כגון באות נ', ניתן לעקוב אחר נ' "ניתן" "אני" ולעומתם המרחיבות אחידות לחץ ואף מאומצות כגון: "שתנתחו". במלים אחרות, הניגודים של האזור העלי, כגון עמידה על דעתה, יוזמתה, דמיון ושינויים שהיא הוגה ורוצה ליישם, ותוספת עצמאות ומשיכה לכוון לא סטנדרטי, חידוש, מימוש פוטנציאל וכד', ומנגד הגבלת הללו לטובת כללי החברה והמסגרת הפורמליים, הגמשה, שקט, שיתוף וציות על מי מנוחות, באים לידי ביטוי גם בציר המרכזי בשיתוף הפעולה שיכול לסבול ממצבי רוח, שינויים, עליות וירידות, תחושה שמגבילים, ומאמץ להתחבר לפעילות שהיא לא מסכימה אתה ועם ההגיון שמאחוריה, וכד' שגורם לסערה פנימית והתמרדות תוך מאמץ לאיפוק חצוני ופרופורציות - עד שזה משתחרר כמו פקק שמפניה. ואולי היא זקוקה לגרויים, לסקרנות ולאטרקציות חדשות לבקרים מעבר למה שמסוגל בכלל להציע מסגרת, או לפחות רוב המסגרות, אך האדרנלין והרצון במרחב לעצמאות, גיוון ויצירתיות חונק אותה והיא זקוקה לאיוורור ושינוי מרענן. חלק אחד דוחק בה להאיץ את היישום, ואחר, לחשוב ולהאט. לפעמים יש כאן עדות להרפתקנים מבויתים שמאמציהם לנוע בתלם משמעו הליכה נגד עצמם, ולכן תופעות הלוואי. ועוד לא דיברנו על היקף המידע והרשמים שהיא קולטת ומעבדת באורח בלתי אמצעי, ועושה בו שימוש ועל קושי להשתוות עם מרובעים כבדים ומדקלמים טקסטים מימים ימימה. רק רשמים.
תוכלו לראות פערי לחץ, רוחב ותבנות באיזור העלי, כגון: שורה 2 ל' "של" די שטפית מטפסת וצרה בסיומה, ולעומתה בשורה 4 "לי" מתוחת ואחידת לחץ והעדיפה לרגע צורה ( כללים, נוהג, דרישה פורמלית ) על פני להיות שלמה עם עצמה, נאמנה לקו שלה, ולכן יש מתיחות ואי שקט. אבל לא לכך התכוונתי. בדיוק אותם אלמנטים ניתן לזהות בחלק האמצעי והשוקע, כגון באות נ', ניתן לעקוב אחר נ' "ניתן" "אני" ולעומתם המרחיבות אחידות לחץ ואף מאומצות כגון: "שתנתחו". במלים אחרות, הניגודים של האזור העלי, כגון עמידה על דעתה, יוזמתה, דמיון ושינויים שהיא הוגה ורוצה ליישם, ותוספת עצמאות ומשיכה לכוון לא סטנדרטי, חידוש, מימוש פוטנציאל וכד', ומנגד הגבלת הללו לטובת כללי החברה והמסגרת הפורמליים, הגמשה, שקט, שיתוף וציות על מי מנוחות, באים לידי ביטוי גם בציר המרכזי בשיתוף הפעולה שיכול לסבול ממצבי רוח, שינויים, עליות וירידות, תחושה שמגבילים, ומאמץ להתחבר לפעילות שהיא לא מסכימה אתה ועם ההגיון שמאחוריה, וכד' שגורם לסערה פנימית והתמרדות תוך מאמץ לאיפוק חצוני ופרופורציות - עד שזה משתחרר כמו פקק שמפניה. ואולי היא זקוקה לגרויים, לסקרנות ולאטרקציות חדשות לבקרים מעבר למה שמסוגל בכלל להציע מסגרת, או לפחות רוב המסגרות, אך האדרנלין והרצון במרחב לעצמאות, גיוון ויצירתיות חונק אותה והיא זקוקה לאיוורור ושינוי מרענן. חלק אחד דוחק בה להאיץ את היישום, ואחר, לחשוב ולהאט. לפעמים יש כאן עדות להרפתקנים מבויתים שמאמציהם לנוע בתלם משמעו הליכה נגד עצמם, ולכן תופעות הלוואי. ועוד לא דיברנו על היקף המידע והרשמים שהיא קולטת ומעבדת באורח בלתי אמצעי, ועושה בו שימוש ועל קושי להשתוות עם מרובעים כבדים ומדקלמים טקסטים מימים ימימה. רק רשמים.
קראתי כמה פעמים
ואני מנסה לחשוב על זה... בנוגע לכך שאני עוצרת את דעותי, עצמאותי, מימוש פוטנציאל וכו'... לטובת כללי החברה והמסגרת הפורמליים... - קשה לי לקבל את זה, כיוון שדווקא הנושא הזה של כללים ונורמות חברתיות הוא נושא 'כבד' אצלי. כלומר, בכל הנוגע לנורמות שמעצבנות אותי - אני הולכת נגדן ועושה מה שנראה לי נכון ולא מה שהנורמות אומרות... מצד שני... (אני מבינה שתמיד הוא יהיה חייב להיות הצד השני הזה - אצלי) אני קוראת את מה שאתה כותב ודי מתחברת לעצמי... ואם לחשוב לעומק, אני מתחברת לתופעות הלוואי שתארת, יותר מאשר עם הגורמים להן.
ואני מנסה לחשוב על זה... בנוגע לכך שאני עוצרת את דעותי, עצמאותי, מימוש פוטנציאל וכו'... לטובת כללי החברה והמסגרת הפורמליים... - קשה לי לקבל את זה, כיוון שדווקא הנושא הזה של כללים ונורמות חברתיות הוא נושא 'כבד' אצלי. כלומר, בכל הנוגע לנורמות שמעצבנות אותי - אני הולכת נגדן ועושה מה שנראה לי נכון ולא מה שהנורמות אומרות... מצד שני... (אני מבינה שתמיד הוא יהיה חייב להיות הצד השני הזה - אצלי) אני קוראת את מה שאתה כותב ודי מתחברת לעצמי... ואם לחשוב לעומק, אני מתחברת לתופעות הלוואי שתארת, יותר מאשר עם הגורמים להן.
אודי בן יעקב
New member
הי נעמייה
כנראה שבעניין זה לא הסברתי את עצמי נכון, לא חשבתי לרגע, גם לאור הניגודים שציינתי שאת טפוס של נורמות, נהפוך אותו, ודוקא משום כך כל כך עולה לך במאמץ, שמגולם בצורה אחידת הלחץ, להתיישר לאורם ולכן ישנם המתחים והמרדנות. ולא מספיק שאת אנטי נורמות, וזה נושא רגיש וכבד אצלך, עד כדי כך רגיש שגם פירשת אותי בהקשר זה לא כפי שכתבתי. בכל אופן, לו היית מרשה לעצמך למרוד עד הסוף בלי חשבון לא היינו מוצאים את הניגודים, הללו מעידים על מאמצים לחפש ולמצוא פשרה שתוכלי לסבול אותה.. וזה מחייב לפעמים לשתוק, לבלוע רוק, לציית וללנוע בתלם של הכללים והכוון שקבעו אחרים.
כנראה שבעניין זה לא הסברתי את עצמי נכון, לא חשבתי לרגע, גם לאור הניגודים שציינתי שאת טפוס של נורמות, נהפוך אותו, ודוקא משום כך כל כך עולה לך במאמץ, שמגולם בצורה אחידת הלחץ, להתיישר לאורם ולכן ישנם המתחים והמרדנות. ולא מספיק שאת אנטי נורמות, וזה נושא רגיש וכבד אצלך, עד כדי כך רגיש שגם פירשת אותי בהקשר זה לא כפי שכתבתי. בכל אופן, לו היית מרשה לעצמך למרוד עד הסוף בלי חשבון לא היינו מוצאים את הניגודים, הללו מעידים על מאמצים לחפש ולמצוא פשרה שתוכלי לסבול אותה.. וזה מחייב לפעמים לשתוק, לבלוע רוק, לציית וללנוע בתלם של הכללים והכוון שקבעו אחרים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.