שישמים אחרים
New member
יאללה, כיף
הייתי בחדר של חני. פעמיים. זה היה ביסודי ודיברנו על פמיניזם.
הקללה האהובה עליי בתיכון - כמי שמקללים אותה, לא המקללת - היתה "שישמים מזדיינת עם ערבים". היא, אגב, היתה כתובה על אחד מהקירות. עד היום זה, בעיקר, מעלה בי חיוך. גם היום אני לא ציונית. אמא שלי מכבדת אותי בהורדת הדגלון שתלוי על האוטו בתקופת יום העצמאות כשאני נוסעת בו. (וזה כל מה שאומר בנושא למען יכובד התקנון. נכון שזה בגדר המותר, רחלי?)
אין לי רשיון נהיגה ואני לא מתכננת להוציא אחד בקרוב.
אני עדיין מסתובבת עם המפתח לאופניים שגנבו ממני בצרור. זה היה לפני שלוש שנים.
אני צמחונית רב חיי וטבעונית ברב השנים האלה. עוד בתקופה שבה חנויות טבע היו חלום רחוק, הטבעונות לא היתה טרנד וזאת היתה, בעיני רב האנשים, החלטה הזויה. אני עומדת בתוקף על אי הקשר בין הטבעונות להפרעת האכילה ה(די)ממוגרת שלי. היא מטעמים של זכויות בעלי חיים ותו לא. אני נחשבת אדוקה בקרב מכריי הטבעונים (אם יש ספק - אני לא מתקרבת לזה) והמקום היחידי בו אני לא בודקת בציציות הוא תרופות. אבל בלי ג'לטין או שמן דגים. זה מגעיל אותי.
דרך הטבעונות - חיפשתי חברות (companies) שלא מנסות על בעלי חיים ולא מצאתי - הגעתי להגיינה נשית רב פעמית. תחבושות וגביעונית. אני מייחסת להן הרבה מהיחס הבריא שיש לי למחזור שלי למרות ה-c-ptsd שמאד מאד מקשה עליי בכל מה שקשור למיניות. מה שמזכיר לי שהבטחתי לחברה לכתוב על זה מאמרון דעה. אני מאד אוהבת לדבר על הגיינה נשית רב פעמית וחושפת הרבה חברות לרעיון. יש כמה שאפילו מיישמות אחר כך
אני שונאת לדבר בטלפון ולמרבה המזל, יוצאת עם מישהו שיכול לומר את אותו הדבר בדיוק. טיב הקשר, אגב, לא ברור עדיין. הוא הראשון שאני יוצאת איתו מאז שנזכרתי ובכל הקשור למגע ואינטימיות הוא מדהים ואני מאחלת לכולן - גם אם רק לצאת עם ולא יותר - אנשים כאלה.
אני מוכנה בכל רגע נתון, בכל מחיר ובכל מצב לראות סרט של אבי מוגרבי. בתקופתי בחיפה הייתי נוסעת לתל אביב במיוחד כדי לקנות אותם באופן חוקי ואז לצפות בלופים. גם עליו הבטחתי לחברה לכתוב מאמרון דעה. אני חברה די מעפנה, כשחושבים על זה
המשוררת האהובה עליי ואני מתכתבות במייל מפעם לפעם, מאז ששלחתי לה מכתב קורע לב על למה אני חייבת שיהיה לי את הספר הראשון שלה, ומה אני מוצאת בו ובמילים שלה. היום יש לי אותו (ואת זה שיצא אחריו וגם, אי אפשר היה למצוא) עם הקדשה. וכאמור, גם מייל מפעם לפעם. היא מדהימה בעיני.
אני מעריכה שבספריה שלי יש בערך אלף ספרים. רובם הגדול נקנה בחנויות יד שניה. הכוננית האהובה עליי מכילה את ספרי השירה שלי, לצד אוסף מחזות של חנוך לוין.
(((((
