קשה, קשה להיכנס לדיון הזה.
זה חתיכת חומר נפץ, אבל מילא. הגזענות היא אויב חמור של הדמוקרטיה הליברלית, וכמובן שאיני תומך בה, מתוקף היותי דמוקרט. אבל, והאבל גדול - יש לזה סייגים. לרעיון עצמו יש ביסוסים, שלמדתי אותם, וכן - לפעמים, לפחות לדעתי, הגזענות מוצדקת. אינני גזען, אך לגיטימי להיות גזען: ואי אפשר להיות דמוקרט בלי לתת חופש דעה גם לגזענים, כל עוד הפגיעה אינה גדולה מדי, ובמיוחד כל עוד אין סכנה לעבור לשלב המעשה. במצב כזה, צריך לעשות הכל על מנת ליצור פגיעה פיזית באדם רק בשל גזעו, וכולנו זוכרים מה קרה כשהעולם לא עצר את רצח שליש מעמנו, רק בגלל יהדותם. הייתי מוכן שיהיה לי חבר קרוב רוסי, בוודאי... יש לי אפילו אחד כזה, ויותר מאחד. מה הבעיה איתם? עם האתיופים זה כבר משהו שונה, כי הם מנוגדים לחלוטין בתרבותם ל"ישראליות", מה שפחות בולט אצל הרוסים - מעולם לא יצא לי להכיר אתיופי ואני לא יכול עדיין להתמודד עם סוגייה כזו, אבל אני מעריך שאם האדם יהיה מישהו שאוכל לתפוס אותו כחבר אמת, אז אתחבר איתו - על אף הקושי. לא יודע איזה קושי, אבל זה יהיה נאיבי לטעון שאין קשיים... את ה- KKK וחבריו צריך למחות מעל פני האדמה. גזענות לגיטימית מבחינת הדמוקרטיה כל עוד היא פאסיבית. כאשר היא עוברת לשלב המעשה, יש לעשות את כל המאמצים על מנת לעצור אותה. תמיר.