יאללה, אופטימיות חדש!

יאללה, אופטימיות חדש!

ום כבר יש אז באסה. תמותו. אופטימיות זה תמיד טוב!
 
אם*. וגם אופטימיות משלי, על הדרך...

היה מצחיק היום בלימודים, למרות שהייתי רק 3 שעות. כולם החמיאו לי על הסקיני הסגול, שנכנעתי לצערי לצו האופנה וקניתי, על אף כל אמונותיי והתנגדותי העקרונית. וזה כולל גם את ההיפי המטורף בן ה-30, שנראה כאילו שב זה עתה מהודו אך טרם קלט זאת [וכנראה שזה המצב, תכל'ס. אבל לא רק הודו. במיוחד זכור לי הסיפור הקסום בו הסתובב ברחוב באיזו ארץ אקזוטית אחרת, כנראה בדרום אמריקה, הומלס ודלפון עם שקית בה כל רכושו עלי אדמות ויד מדממת למשעי, שרק כשהפנו את תשומת לבו שם לב אליה. אנקדוטה משעשעת שכזו], שמחמיא לי בכל יום על פריט לבוש אחר. היפי: "שימי לב, כל יום אני אגיד כמה אני אוהב משהו אחר שאת לובשת!" אנה: "כן, שמתי לב למגמה..." היפי: "תרגישי חופשי להחמיא גם לי, את יודעת. נניח על הטרנינג המהוה והקרוע בקצוות..." אנה: "או הקרוקס! אהבתי את הנועזות והמקוריות של הקרוקס!" היפי: "כן, אני שמח שמישהו ער להשקעה..." וגם קיבלתי דיסק פסיכדלי של מוזיקה שהשקט טען שאין סיכוי שאני לא אוהב. ובינתיים זה ממש נכון. והוא גם בכלל היה חמוד אליי, שזה נדיר. אוף, אני אוהבת את האף שלו. הוא כזה מחודד. עזבו. וחברה של אמא שמכירה את דודו בוסי [איזה עיתונאי וסופר מזרחי מוזר אך מוכר למדי (או להפך?)] שלחה לו קטעים שלי, ובתגובה הוא שלח לה מייל בו הודיע שאני כותבת מדהים והוא מאוהב בי לגמרי [באמא'שלי. "דפנה, אני מאוהב"], ושהוא מת לפגוש אותי ומשוכנע שאוכל להשתלב היטב בתעשייה. אז קבעתי פגישה איתו ב"קפה תמר". חה. ["האם היא אוהבת את כתיבתי? חושבת שאני סופר מוערך?" אוי, חוסר הביטחון הזה של כותבים. איך אפשר להגיד לו יפה שהערכה זה בערך הדבר האחרון שאני חווה כלפיו כרגע?...
] ומחר השכטר [אייל, בשבילכן], הבוס לשעבר מ-ynet, אמור להתקשר אליי בקשר לאיזו הצעת עבודה. והשותפה מחו"ל התקשרה והיא מתגעגעת וקנתה לי מלא מתנות.
וזהו. אולי בכ"ז לא לגמרי רע.
 
אויאוי, וגם-

אחרי שהתלוננתי, כהרגלי, על הביקורת הכה חריפה ומעליבה וחסרת טקט של המורה-הסופר-הסמי-סלב על הקטע [הגרוע] האחרון שלי, וטענתי שהיא הוציאה ממני את כל ההערכה העצמית וחדוות הכתיבה, אמרה לי אחת התלמידות [ששימשה זמן מסויים כמבקרת המוזיקה של איזה עיתון כלכלי נחשב]: "אויש, אנה. זו הייתה מעידה אחת, אבל מעבר לזה שהקטע האחרון באמת היה קצת פחות טוב- כל המורים ממש מלקקים לך! הרי כולם רק מחכים לקטע הבא שתכתבי, ואת כבר יודעת שזה נכון גם אליי... אל תדברי שטויות" וזה היה נחמד.
וגםוגם. לא יודעת. השותף לא ישן בדירה הלילה, וקצת נמאס ממנו, אז זה כבר טוב. :p
 
אפשר להמשיך?

[הרי גם ככה יצרתי שרשור לגמרי אישי, מה זה כבר משנה?...] [וגם ככה אני לבד בבית עכשיו ואין לי עם מי לחלוק.
אוף, תימני אדיוט. אולי בכל זאת תחזור?] זה עתה סיימתי שיחה סמסית חביבה עם הסטלן מהלימודים, שנועדה לבדוק מדוע הוא מבריז יותר מדי לאחרונה [נו, היינו אמורים לסיים לפני חצי שעה-שעה, זה לא כזה מוזר לשלוח הודעה בשעה הזו], והוא דיווח בעיקר על כמה שהוא מתגעגע, ושכנראה יזדמן לתלאביב מחר ואולי ניפגש. אוף, הוא חמוד. אוף, אני טיפשה.
 
אני לא מאמינה שזה לא נשלח...../images/Emo7.gif

בכל מקרה, בין אם נשלח ואם לאו- הרי התקציר. ניהלתי שיחה סמסית קלה וחביבה עם הסטלן מהלימודים, שנועדה בעיקר לברר מדוע הבריז מהימים האחרונים, ובמהלכה דנו בעיק בכמה שהוא התגעגע, ובעובדה שיזדמן לתלאביב מחר ואולי ניפגש. ו..אעע...מאחר ואני מחבבת אותו עד מאוד. מעט יותר מהנהוג אצלי. מעט הרבה יותר. זה בהחלט משמח. ומאחר ואין לי עם מי לחלוק את זה, כי השותף התימני ישן היום בהרצליה ואני לגמרי בדד בדירתי הגדולה מדי [אפילו השיפוצניק של ספתא טען כך היום בכאב. כנראה כי לא ביקשו ממנו לבנות באמצע איזה קיר, לפצל אותה לעוד איזו דירה או שתיים ולתרום לו עוד מס' דולרים מיותרים], אתן נאלצות לספוג את האנקדוטה. גם ככה השרשור הזה כבר לגמרי אישי. ;-P
 
אבלאבל...אני חמודה. ../images/Emo7.gif

אני יודעת לספר בדיחות, לרקוד ריקוד קטן עם הידיים, לייצב על הסנטר שלי קיסם עם פלסטלינה, ואפילו לעשות את הטריק הזה עם ספר הצביעה שלפעמים מצוייר וצבוע ולפעמים לא [לא מגלה איך, הא!]. אל תשנאי אותי.
 

yaeli87

New member
כיף...

עוד שעה וחצי מחליפים קידומת!!! עוד מעט הולכים להתשכר כאילו אין מחר... היה שיעור נהיגה מהמם!!!! כיף!
 
שאלום :]!

אני בבית והוא בבית והחברה הטובה חצי בבית ועוד חברה טובה בבית אז טוב לי.
 

TiKi PooH

New member
:) סוףסוף

אתמול הוא בא אחריי איזה שלושה ימים של הדף והוא נכנס במצב רוח טוב כזה, מדביק לי נשיקה ענקית ומדבר קצת על כל מי ששאל איפה אני בארוחת ערב. וזה היה כמעט מתסכל שהוא בכלל לא שם לב שמשהו לא בסדר איתי. פשוט נקט בגישה של אקסטרימלי שמחה ואהבה, כמעט השתגעתי. כשהלכתי להכין קפה הוא התיישב על השיש לידי "כמה סוכר זיו?" "כמה את מודאגת לגבינו שיר?" פתחנו הרבה ודיברנו המון ו..מה אגיד לכן, יש לי את האיש הכי בעולם אני כלללככככךךך אוהבת אותו, ואנחנו מעולים ביחד כמה כייף וטוב ומספק לפתור אישוז. אחר כך פחנו בטורניר טאקי עד השעות הקטנות של הלילה, עם הרבה שטויות וצחוקים וטים טאם ראשון שלי לחורף הזה, וכמה פאזות נהדרות במיטה בין לבין ו..אין,זה פשוט היה ערב-חורף-ביתי נעים ושווה. ממש הוקל לי.
 

TiKi PooH

New member
רגע רגע יש עוד

דיברתי אתמול עם אלעד, אני עובדת במרץ לגביי העתיד הצה"לי שלי, ומי יתן שיצליח. בינתיים קבענו איזו פגישת ספתח אחריי חנוכה. חוץ מזה- התקצוב החודשי שלי סוף סוף נכנס לחשבון . אני לא מתכננת להשתגע, אבל ווואהההו לא צריך לגרד שקלים יותר וגם ציירתי ציור נחמד [:
 
למעלה