יאי, תראו מה מצאתי!

[Sigal H]

יאי, תראו מה מצאתי!

עכשיו פתאום, באיזה דיסק ישן נושן. פה אני בת 12 בערך, תת"כית למהדרין. אני לא יכולה להחזיק את הראש ולשבת בלי תמיכה, אבל למה שזה יפריע לי לקרוא?
אח, כל כך סיגלי מצידי

 

[rainbow3]

אין כמןך!

 

[חיה קרן]

 

[matan4il]

 

[Sigal H]

היי את!

מה נשמע? התגעגעתי

 

[matan4il]

אני גם!

כל כךךךךךךךךךךך!

ולא רציתי להציף אותך ב"מאיפה פתאום צץ השרשור הזה שוב" אבל הייתי חייבת להגיד לך שקראתי את ההודעה בה את מספרת על אמא שלך ואיך שהיא ליוותה את האבחון והטיפול בפיברו, וכל כך ריגשת אותי עם התיאור של איך היא אולי הורישה לך את המחלה, אבל גם את הכוחות להתמודד איתה... אין, אני פשוט לא יכולה לשלוח לך חיבוק גדול מספיק!

מה נשמע, יקירה?

 

[Sigal H]

חיבוק ענק בחזרה

האמת היא שבדיעבד אני לא יודעת אם השתמשתי במילים הנכונות, זה יצא מתוק מדי, אבל אם המסר עבר זה לא משנה

 

[matan4il]

אני חושבת

שזה יצא מעודד ומחזק, שזה העיקר, ומרגש ברמה האישית. ויש לי סכרת, אז מד ה"מתוק מדי" גם רגיש אצלי.

יום אחד אני אזכה לראות אותך שוב. אני יודעת את זה. בינתיים, מה קורה איתך, יקירה?