בחו"ל יש הרבה הרבה פחות הגבלות מבחינת
הכשרות.
אין שם שביעית (אדמת חול לא חייבת, יותר מזה אסורה, בשמיטה. השמיטה מכונה שביעית שכן היא כל שנה שביעית).
אין שם עניין של פירות עורלה (3 שנים ראשונות אסורות בכלל באכילה והשנה הרביעית מוקדשת, אלעק, לכהנים ורק משנה 5 ואילך של העץ מותר לאכול את הפרי).
שני אלו זה בוודאות וכנראה, אם כי אינני סגור על כך, שאין צורך במעשרות בחו"ל.
מה שכן אסור שיהיה מצב של יין נסך.
הכל שאלה של עד כמה יש קהילות של יהודים מסורתיים עד חרדים שמעוניינים באותו סוג אלכוהול. אם יש דרישה גדולה אין שום בעיה לארגן כשרות.
נראה לי שכנראה הגראפה המסחרית היא עניין חדש יחסית (רק משנות ה-40 של המאה הקודמת, לפני כן היו מזקקות/ייקבים פרטיים ועצמאיים)
ולכן אין לה שוק נרחב כמו שכן יש לברנדי שהוא כבר בן בין 400 ל-700 שנה (יש מחלוקות היסטוריות על מתי באמת התחילו לייצר ברנדי).
גם בויקיפדיה האנגלית מוזכר שהנושא של מודרניזציה בגראפה החל בשנות ה-70 של המאה ה-20.