יאוש
אתמול "חגגתי" 38 אני בלי עבודה,בלי חברים,אבא חולה...מרגיש שאין תקווה שאלוהים נותן לאחרים לחיות ואצלי הכל שחור בחיים(בהנחה שיש אלוהים) למה לאחד טוב ולשני רע וחרא ושחור בחיים? חונכתי על מסורת אבל אני חילוני ונוטה להיות כבר אתאיסט נראה לי שהכל סתמי ומקרי,אחד מקבל גנטיקה טובה ואחר נופל למרה שחורה בגלל אלף ואחד סיבות...והקטע הכי מרגיז זה שלאף אחד לא איכפת ממך כשאתה למטה אנשים לא מתעניינים,לא מעוניינים לשמוע רק עסוקים בעצמם אז אני מעדיף להיות לבד מאשר "לבלות" עם חרא של אנשים,קמצנים גם כספית וגם רגשית ואין לי תמיכה משום מקור מלבד קצבה ואני גם לא רוצה לעבוד לא נהנה מכלום אז למה שאתאמץ? למה שאלחם בעבודות שחורות,למה שאנסה לקום בבוקר ולחייך לעולם כשהכל חרא אצלי אני באמת כבר הרוס נפשית הריספרדל שאני לוקח זה לטאטא מתחת לשטיח ולגרום להשטחה רגשית יוצא שאני בעצם בדיכאון אבל לא יכול להרגיש ממש חי,ניסיתי להחליף לא עבד נמאס לי מפסיכיאטרים,תרופות הן דבר איום ונורא אבל אין לי הרבה ברירה זה או זה או להשתגע - אז כרגע אני חי מת וזה לא כרגע זה כבר כמה שנים טובות של חוסר בחיוניות,חוסר שמחה,ולא,לא רוצה להשתקם לא רוצה מפעל מוגן ולהרוויח 5 שקלים לא תודה החלטתי עם עצמי שאם אין תקווה אני פשוט אחיה לא מתכוון להתאבד אבל גם לא אנסה שום דבר כי כבר ניסיתי כל כך הרבה,שיחות,תרופות,תזונה הכל לשווא,בסוף אתה נשאר חסר אונים אל מול מציאות איומה שאין ממנה מוצא ובטח אקבל פה תגובות של לך לשיחות תחליף כדור את כל זה כבר עברתי ופשוט אין טעם לחיים או לעוד סבב של כדורים או חלילה להגיע לאשפוז בגלל ניסוי וטעיה - זהו סליחה על אורך הפוסט הוא נועד לפריקה כי אין לי עם מי לדבר או להרים טלפון ולהגיד שקשה לי...לילה טוב
אתמול "חגגתי" 38 אני בלי עבודה,בלי חברים,אבא חולה...מרגיש שאין תקווה שאלוהים נותן לאחרים לחיות ואצלי הכל שחור בחיים(בהנחה שיש אלוהים) למה לאחד טוב ולשני רע וחרא ושחור בחיים? חונכתי על מסורת אבל אני חילוני ונוטה להיות כבר אתאיסט נראה לי שהכל סתמי ומקרי,אחד מקבל גנטיקה טובה ואחר נופל למרה שחורה בגלל אלף ואחד סיבות...והקטע הכי מרגיז זה שלאף אחד לא איכפת ממך כשאתה למטה אנשים לא מתעניינים,לא מעוניינים לשמוע רק עסוקים בעצמם אז אני מעדיף להיות לבד מאשר "לבלות" עם חרא של אנשים,קמצנים גם כספית וגם רגשית ואין לי תמיכה משום מקור מלבד קצבה ואני גם לא רוצה לעבוד לא נהנה מכלום אז למה שאתאמץ? למה שאלחם בעבודות שחורות,למה שאנסה לקום בבוקר ולחייך לעולם כשהכל חרא אצלי אני באמת כבר הרוס נפשית הריספרדל שאני לוקח זה לטאטא מתחת לשטיח ולגרום להשטחה רגשית יוצא שאני בעצם בדיכאון אבל לא יכול להרגיש ממש חי,ניסיתי להחליף לא עבד נמאס לי מפסיכיאטרים,תרופות הן דבר איום ונורא אבל אין לי הרבה ברירה זה או זה או להשתגע - אז כרגע אני חי מת וזה לא כרגע זה כבר כמה שנים טובות של חוסר בחיוניות,חוסר שמחה,ולא,לא רוצה להשתקם לא רוצה מפעל מוגן ולהרוויח 5 שקלים לא תודה החלטתי עם עצמי שאם אין תקווה אני פשוט אחיה לא מתכוון להתאבד אבל גם לא אנסה שום דבר כי כבר ניסיתי כל כך הרבה,שיחות,תרופות,תזונה הכל לשווא,בסוף אתה נשאר חסר אונים אל מול מציאות איומה שאין ממנה מוצא ובטח אקבל פה תגובות של לך לשיחות תחליף כדור את כל זה כבר עברתי ופשוט אין טעם לחיים או לעוד סבב של כדורים או חלילה להגיע לאשפוז בגלל ניסוי וטעיה - זהו סליחה על אורך הפוסט הוא נועד לפריקה כי אין לי עם מי לדבר או להרים טלפון ולהגיד שקשה לי...לילה טוב