יאוש יאוש יאוש

3ברבי

New member
יאוש יאוש יאוש../images/Emo14.gif

שלום לכולם, לא הייתי הרבה זמן אני שקועה בבחילות . אני לא מצליחה לא להתקשר אליו ןכל פעם אני מאוכזבת מחדש הוא כל כך מעליב כל הזמן טוען שנוא בחיים לא יראה את הילד לא יתקרב אליו יותר מזה הוא טוען שהוא ישנא אותו כמו שהוא שונא אותי איך מתמודדים עם יחס כזה??זה גורם לי לחשוב האם אני עושה את הדבר הנכון שאני משאירה את הילד הזה??? אני כל הזמן מנסה לתלות תקוות במה שחברות קרובות אומרות לי שעם הזמן אולי הוא יתרכך וכן ירצה לפחות לראות את הילד מה עושים אני כל כך מיואשת.
 

li.g

New member
אל תחשבי שזה יחזיר אותו

במשך כל ההיריון שלי חשבתי שאולי אולי בסוף יחזור ויתרכך וירצה להכיר בילד וכבר תכננתי איך למרר לו את החיים אם ירצה. אבל עד היום לא רוצה ושחר שבוע הבא בן שנה
(כן כן כבר עברה שנה). היום אני מאושרת מכל רגע ששחר שלי לבד וזה שהוא לא בקשר עם שחר עדיף. אני חושבת שבשנים הבאות אם ירצה לראות את שחר יבלבל את הילד וגם בטח יבוא פעם כן ופעם לא. אז בטוח שכדאי לילד לגדול עם אמא ומשפחה שאוהבים ותמיד אבל תמיד לידו ולא מתי שמתחשק. את הילד את מחליטה להביא בשביל עצמך ואת צריכה להיות שלמה עם זה ולא בשבילו. אל תביאי את הילד אם את רוצה שיחזיר לך אהבה אחרונה ואת האבא. תהיי שלמה עם עצמך ועם החלטתך למרות שאני יודעת שתמיד בהיריון היו לי תקוות שווא ומבינה מה את עוברת. אם תרצי אשמח לדבר עמך מעבר לשורות אלו ולעזור לעבור את הרגעים שבהם את לא מצליחה לעצור עצמך ולהתקשר אליו ולהיכנס לייאוש ממנו. מחזיקה לך אצבעות ושלחי את האבא ל... (לא נעים להגיד לאן)
תהיי חזקה למען התינוק ולמענך שולחת
והרבה הרבה אהבה
 

3ברבי

New member
תודה על העידוד

שלום ותודה על העידוד אני באמת זקוקה לכל עידוד כזה אשמח לשוחח איתך המייל שלי הוא [email protected] .
 
תסגרי ת´פרק הזה.

מהתחלה כבר ידעת שאין עם מי לדבר , נכון? מה שקורה איתך עכשיו , הסתכלי על זה כעל היצירה הפרטית שלך. את לא צריכה לחשוב אם לשמור על הילד "בגללו". והשאלה אם הוא יתרכך או לא בכלל לא חשובה ולא קשורה להתלבטות אם להשאיר את ההיריון או לא. ברור שהוא לא שווה את זה. מי שחשוב עכשיו זו את. מה הרצון שלך. הרצון העצמאי? את רוצה את הילד? את מצפה לו (לילד?) את כמהה לו? את תאהבי אותו? את תטפלי בו ותדאגי לכל מחסורו? האם זה נכון בשבילך ? זה מה שחשוב ואת זה את צריכה לשאול את עצמך. את צריכה להיות משוכנעת בכל האחוזים שזה מה שאת רוצה בגלל שזה עומד להיות הילד רק שלך. תשכחי משותפות. אני מצטערת שכך הוא המצב , אבל אין ברירה ואסור לחשוב אחרת. עכשיו זה רק את והרצונות שלך. ההחלטה קשה. הביצוע גם (לכל אחד מהכיוונים). נשאר רק להחזיק לך אצבעות שתעברי את הדרך כמה שיותר בקלות .
 

קורין1

New member
להשאיר את הילד לא יגרום......

לאבא להיות אתך, את צריכה להשאיר את הילד רק מפני שאת רוצה, לעת עתה אני מציעה לך לשכוח ממנו, אם בעתיד ירצה קשר עם הילד מה טוב, ואם לא, אז לא, בנתיים תתחילי לבנות את חייך כמו שצריך, אני מאחלת לך המון הצלחה כי לבטח תזדקקי לה, לא יהיה קל, והמחשבות עליו רק יקשו עלייך. בהצלחה
 
עזבי אותו../images/Emo36.gif

ככל שתתחנני יותר כך הוא יתמיד בעקשנותו ... הניחי לו...הסקרנות הטבעית תתפוס את מקומה של העקשנות והעלבונות...דם סמיך ממיים. בהצלחה לך
 
למעלה