יאוש? אופטימיות?
ולאן כל זה יוביל? הימים עוברים, הם אינם חוזרים וכל יום שעובר מותיר תחושה של הפסד, החמצה. הנה עוד יום שכזה ועוד אחד ועוד רבים וביננו בעצם אין כלום מלבד הילדים וגם הם משמשים כ``טריגר`` לריבים ולוויכוחים לא הוגן - כך כתוב בספרים. והן שנינו זאת יודעים שאותם צריך להשאיר מחוץ לעניניינו הזוגיים. האם יש ביננו בכלל עניינים זוגיים? חד משמעית וברור בהחלט - לא! מלבד עניינים יומיומיים ומעשיים אין ביננו מאומה לא משיכה, לא אהבה, לא סובלנות ולא הבנה ואלו ארבעת היסודות שעליהם נבנים הנישואין ואם כאמור הם כבר אינם קיימים - מוצתה לה הדרך הישנה וצריך לחפש דרך חדשה נכון, זה כואב וקשה וכבר המון פעמים בחרנו/בחרתי להשלים, מלשון השלמה לוותר על הטוב ולחיות בפשרה לוותר על משיכה, אהבה, מין וחום ולחיות מתוך חישובי תועלת ונוחיות עד מתי? הימים עוברים, הם אינם חוזרים וכל יום שעובר מותיר תחושה של הפסד, החמצה. האם פעם אתעורר ואעזור אומץ לעשות שינוי האם יהיה בי הכוח לומר עד כאן ומכאן - דרך חדשה. האם יהיה בי?
ולאן כל זה יוביל? הימים עוברים, הם אינם חוזרים וכל יום שעובר מותיר תחושה של הפסד, החמצה. הנה עוד יום שכזה ועוד אחד ועוד רבים וביננו בעצם אין כלום מלבד הילדים וגם הם משמשים כ``טריגר`` לריבים ולוויכוחים לא הוגן - כך כתוב בספרים. והן שנינו זאת יודעים שאותם צריך להשאיר מחוץ לעניניינו הזוגיים. האם יש ביננו בכלל עניינים זוגיים? חד משמעית וברור בהחלט - לא! מלבד עניינים יומיומיים ומעשיים אין ביננו מאומה לא משיכה, לא אהבה, לא סובלנות ולא הבנה ואלו ארבעת היסודות שעליהם נבנים הנישואין ואם כאמור הם כבר אינם קיימים - מוצתה לה הדרך הישנה וצריך לחפש דרך חדשה נכון, זה כואב וקשה וכבר המון פעמים בחרנו/בחרתי להשלים, מלשון השלמה לוותר על הטוב ולחיות בפשרה לוותר על משיכה, אהבה, מין וחום ולחיות מתוך חישובי תועלת ונוחיות עד מתי? הימים עוברים, הם אינם חוזרים וכל יום שעובר מותיר תחושה של הפסד, החמצה. האם פעם אתעורר ואעזור אומץ לעשות שינוי האם יהיה בי הכוח לומר עד כאן ומכאן - דרך חדשה. האם יהיה בי?