היי, מה שלומך?
את מאוד מדאיגה אותי.
את יודעת, לא הייתי באשפוז אף פעם, אז אני לא יכולה לספר לך על החוויה האישית שלי משם, אבל אני מכירה בנות שהיו. ולחלקן האשפוז לא הרס את החיים, להיפך. לחלקן הוא הצליח להציל את החיים.
האשפוז הצליח להחזיר להן שליטה אמיתית יותר על החיים שלא מתבטאת רק במה שהן אוכלות. אחד הדברים שקורים באשפוז הוא שלוקחים ממך את השליטה והבחירה של מה את אוכלת וכמה, השליטה הזאת נלקחת ממך בשביל שבסופו של דבר היא תוחזר אליך בהדרגה עם הרגלי אכילה טובים יותר ממה שהיו לך לפני. יש בנות שמתארות שכבר בשלב הזה כבר היתה להן הקלה, כי זה הפחית מהסטרס שהן היו בו באופן תמידי.
נגה, אני חושבת שאמא שלך מאוד מפחדת ממה שקורה לך, והפחד הזה משתק אותה ומבלבל אותה והיא לא יודעת איך לעזור לך באמת. ומה שקורה בסופו של דבר שהיא מחבלת לך באפשרויות לעזור לך. אני חושבת שהמחשבה ששום דבר כבר לא יעזור- ושאת הרוסה גם ככה וגם ככה- היא מחשבה עצובה מאוד, ומעבר לזה שהיא עצובה היא לא נכונה. יש דרכים לצאת מזה, אבל הן מצריכות עבודה אינטנסיבית מאוד של טיפול ש*את* בוחרת להיות בו ורוצה להיות בו. את תכף בת 18, ועם הגיל הזה, אני מקווה שתתחזק לך ההבנה שאלו החיים שלך. והבחירות שאת תעשי בתוכם הם מה שיעצבו את חייך. ואמא שם, אך התפקיד שלה הוא ללוות אותך בדרך שאת תבחרי ללכת בה. כולי תקווה שתבחרי בדרך טובה.
את מאוד מדאיגה אותי.
את יודעת, לא הייתי באשפוז אף פעם, אז אני לא יכולה לספר לך על החוויה האישית שלי משם, אבל אני מכירה בנות שהיו. ולחלקן האשפוז לא הרס את החיים, להיפך. לחלקן הוא הצליח להציל את החיים.
האשפוז הצליח להחזיר להן שליטה אמיתית יותר על החיים שלא מתבטאת רק במה שהן אוכלות. אחד הדברים שקורים באשפוז הוא שלוקחים ממך את השליטה והבחירה של מה את אוכלת וכמה, השליטה הזאת נלקחת ממך בשביל שבסופו של דבר היא תוחזר אליך בהדרגה עם הרגלי אכילה טובים יותר ממה שהיו לך לפני. יש בנות שמתארות שכבר בשלב הזה כבר היתה להן הקלה, כי זה הפחית מהסטרס שהן היו בו באופן תמידי.
נגה, אני חושבת שאמא שלך מאוד מפחדת ממה שקורה לך, והפחד הזה משתק אותה ומבלבל אותה והיא לא יודעת איך לעזור לך באמת. ומה שקורה בסופו של דבר שהיא מחבלת לך באפשרויות לעזור לך. אני חושבת שהמחשבה ששום דבר כבר לא יעזור- ושאת הרוסה גם ככה וגם ככה- היא מחשבה עצובה מאוד, ומעבר לזה שהיא עצובה היא לא נכונה. יש דרכים לצאת מזה, אבל הן מצריכות עבודה אינטנסיבית מאוד של טיפול ש*את* בוחרת להיות בו ורוצה להיות בו. את תכף בת 18, ועם הגיל הזה, אני מקווה שתתחזק לך ההבנה שאלו החיים שלך. והבחירות שאת תעשי בתוכם הם מה שיעצבו את חייך. ואמא שם, אך התפקיד שלה הוא ללוות אותך בדרך שאת תבחרי ללכת בה. כולי תקווה שתבחרי בדרך טובה.
