ט'

2b mind

New member
ט'

(יש לי תחושה סבירה שלא תבינו הרבה, וזה בסדר.)

אני הכי אוהבת אותך בעולם, אבל הנשים שבורות. אחת אחת אנו מגלות את בדידותינו בעולם. אחת אחת אנו מגלות את המקום שבו נשאר עלינו החותם. ואיך רק בעבודה קשה, קשה מנשוא, חיינו יראו אחרת.
אתה שואל אותי מה שלומי, אומר: "רזית, את מרעיבה את עצמך?" אני מכחישה בצורה משכנעת. אתה מאמין. אני שמחה שהאמנת. ושמחה שאינך יודע ששברת את ליבי במעט דרכים אחרות.
שנים אני רוצה לשאול מה עבר עליך אז? מה גרם לך לעשות את זה לה? ומה גרם לך להעליב אותי? לפעמים אני חושבת שאינך זוכר. מוזר לחשוב שנקודה מדממת של אחד היא קליפה של אחר.
אני בטוחה שלרגע לא חשבת שיהיו לזה הדים, הדים שיקומו ויקבלו ממשות כל כך הרבה שנים אחרי. אבל הם קמים ובועטים- גם בגזרתה, וגם.. בשקט לא מורגש גם בגיזרתי.
לראשונה בחיי אני מצליחה להתחיל להסתכל על מה זה עשה בי. וזה עשה.
ואתה יודע, זה מוזר, הייתי רוצה לשנוא אותך, לצעוק עליך, לכעוס.. ואני לא.
אני רק רוצה שמישהו יראה לי- *לי*- איך לחיות אחרת.

עייפתי מהסטוריה כללית. עוברת לקורס ממוקד בעצמי.
 

TinaBa

New member
יקרה,

אני חושבת שהגיע הזמן לתת לעצמך את המרחב והמקום לבדוק מה זה עשה בגזרתך.
ואת הזמן והמקום לעבד את זה. כי כן, זה עשה בך.

רוצה אחרת בשבילך, אבל זה לא יעבוד אם מישהו אחר יראה לך את הדרך.
זה, לצערי, יצריך ממך למצוא אותה.
אבל את לחלוטין לא לבד שם.

מחבקת המון!
 

2b mind

New member
תודה

(אני נותנת לזה מקום, ועושה לא מעט. ועובדת בטיפול כמו שלא עשיתי מעולם.)
 


אני לא יודעת אם הבנתי למה את התכוונת. בוודאי שלא הבנתי כל מילה.
אבל כל כך הרבה מהמילים שלך נכונות ומדויקות לי [וכמו שכתבת, לכל הנשים שנשברו, באופן דומה לך או לי או באופן אחר]
והרבה מהמילים אני יכולה להגיד, במדויק, גם אני לאנשים בחיי.

מזמן לא עברה בי התחושה הזו מקריאת הודעה, שיש עוד כמוני בעולם, ושהמילים שאני קוראת הן גם מילים שהייתי יכולה לכתוב.
ודווקא העדינות הזו, לא הזעם או הכעס, רק השבר והבירור שלא נגמר לאיפה הוא עובר, נוגעים בי כל כך.

אם יש לך את הזמן ואת היכולת להשקיע עכשיו במסע הזה של לימוד עצמי, אני מאמינה בו מאוד.
ומאמינה גם שאפשר לחיות אחרת.
 

2b mind

New member
תודה על התגובה הזאת

היא נגעה בי מאוד.

אני שמחה שלקחת את המילים שלי ובררת אותן בעולם שלך, ויותר שמחה שגם בחרת לשתף אותי בזה.
יש בזה משהו שהופך את הדברים לרגועים יותר, להגיוניים, לניתנים לברור- ובסופו של דבר לשינוי.

תודה
מחבקת.
 

lital172

New member
טוב שכתבת

טוב שהגעת לרגע שאת מסתכלת על זה. על מה זה עשה בך. על איך מילה אחת משאירה צלקת גדולה גם אחרי כל כך הרבה שנים. כמה משקל יש למילים.. כמה זה יכול להרוס בן אדם.

את עדין בטיפול? אולי שם תגלו ביחד איך אפשר לחיות אחרת? טוב שאת מדברת על זה. תמשיכי... זו הדרך להשתחרר מזה. למצוא דרך טובה יותר לחיות ולנשום..
 

2b mind

New member
מצטערת לשמוע

שאת אישה שבורה. מקווה שגם לך יהיה קל יותר.
 
למעלה