ט'.

[glychinenoodles]

ט'.

אחריי הכאוס של השבועיים האחרונים (?).
אני די תקועה.
היום היה לי התקף חרדה ראשון, אי פעם. זה די משעשע, בהתחשב בכך שחשבתי שהצלחתי לסמן וי כמעט על כל רעה חולה שהיא. מזל טוב לי.
הגעתי לנקודה שבה אני לא מסוגלת להבין יותר-- האם המציאות אמנם מתרחשת, או שמדובר פה בהליך אחר, מנותק ממנה. באיזשהו מקום אני מרגישה שמתתי אז. ומה שנחווה כרגע הוא הגיהנום, או תקראו לזה איך שבא לכן. אבל זה לא קורה באמת. זה פשוט נורא מכדי.

--
המצב שלי לא טוב, בכלל. ואין לי במי להתלות מלבד עצמי ואני יודעת שהשיפוט שלי כרגע לקוי במידה די גדולה. אין לי מושג לאן אני הולכת מכאן.

 

[lovelycupcake]

אף פעם

אל תהיי תלויה במישהו אחר שהוא לא את. גם אם כרגע נראה שהשיפוט שלך לא הכי טוב, את צריכה לנסות לשנות את זוית המבט שלך על החיים והעולם.
גם כשהמצב נראה קשה ולא ברור, את צריכה להרים את הראש ולעשות לך קצת סדר בחיים: מה עובר עלייך? למה את מרגישה ככה? מה יכול אולי לעזור? מה מביא אותך לעשות את הדברים שאת עושה?
הייתי ממליצה לך אפילו לעשות רשימה על דף.
לך יש את הכח לארגן לעצמך את החיים ולעצב אותם מחדש, וזה נשמע קשה ובלתי אפשרי-אבל אני מאמינה שיש בך כח לעשות את זה.

בכל מקרה, לי תמיד עוזר לכתוב פה. ואני פה לכל דבר שתרצי

 

[חורה]

נכנסת לסטטיסטיקה מאוד רחבה

של אחוז מאוד גדול מהאוכלוסיה שחווה התקף חרדה לפחות פעם אחת בחיים שלו.
רוב האנשים יחוו התקף חרדה לפחות פעם אחת בחייהם.
ועדיין תמשיכי לטפל בעצמך בתקווה לימים טובים יותר

 

[פרפר בתוך אגרוף]

להגיד שהתקף חרדה זה מפחיד

זה אנדרסטייטמנט, אבל בכל זאת אגיד,
כי זה בטח היה נורא מפחיד וגם נשאר מפחיד אחר כך.
[זה לא אומר, אגב, שזה משהו שיקרה עוד פעם.]

הלוואי שהייתי יודעת איך להקל ואיך לעשות את הדברים יותר נסבלים עבורך.
מה קורה עם המטפלת? הגעתן לאיזו הבנה? יש לך טיפול?