.. (ט)

someone343

New member
.. (ט)

ריקה.אטומה.
אפילו לא כואב לי עכשיו
כמעט ולא אובדנית
רוצה לברוח מהגוף הזה
אני רוצה את אותי הכואבת.
מחר טיפול ואין בי מילים.
שונאת שטוב.
(זה גם לא בדיוק טוב אלא כלום ומחשבות על עתיד ושטויות)


( בבקשה שיחזור הרע)
(די.די.דייייייי)
( אני אחזיר את זה)
 

תמרה45

New member
וואו אהובה

איזה מילים.. איזה תיאור..
מצד אחד שיא הכאב
אבל מצד שני נכון..
תראי כמה חלל ממלא בנו ההרס
כמה "חיות" הוא נותן לנו..
תראי.. נוכח מילותייך אלו נשארתי דוממה כי הבנתי כמה שהמחלה הזו מתעתעת
אבל מבקשת רק להאיר את עינייך ולומר
שהרע יחזור, משום שאליו היית רגילה כמזין.. היית רגילה שהרע הוא הוא זה שיזין אותך, שיתן לך חיים וממנו תינקי...
את חשה כך, כי זה המציאות העוצמתית ביותר שחשת אי פעם,
לא משנה אפילו אם עכשיו "טוב" לך, הוא עדיין לא באותה עוצמה, כמו עוצמת הכאב וההרס והחיות שנתנה / נותנת המחלה.
את יודעת שיש שיטה כזו שנקראת "עוצמת הרכות" באותה מידה שיש כוח עוצמתי שביכולתו להמית יש כוח עוצמתי שמהותו הוא דווקא טוב ורכות בעוצמה...
אני יודעת שאין מילים.. אני יודעת שנראה חנוק, ואני משתתפת איתך בזה..
אבל באמת באמת מבקשת רק להזכיר לך תזכורת קטנה, שיש משהו אחר, ויש דרך אחרת...
בחוויה, בתחושה, בטוב.....
מאמינה בך
ואוהבת אותך
......
 

תמרה45

New member
ואולי נוחי בינתיים אם את יכולה

שחררי את עצמך להרגיש.... אבל מתוך שליטה..
ז"א, אולי לכי למיטה ותני לדברים שבך פשוט לצאת בלי שיפוטיות וביקורת..
ולפחות ככה תנוחי עד מחר.. אם את יכולה לאפשר את זה לעצמך...
--- חיבוק---....
תמרה
 

someone343

New member
אני מתקשה להבין (ט)

מדוע את רואה את ההודעה שלי עצובה כל כך..
הלוואי והיה מחנק.. הלוואי והיה משהו..
אני מרגישה כמו קופסה אטומה חסרת דבר מלבד אוויר
אין שם כלום.
אני לא מוצאת את עצמי עכשיו וזה מפחיד ומשגע.
[ כבר כמעט חשבתי לפגוע כדי להרגיש משהו אבל לא הייתי עושה את זה, אם לא עשיתי במשך שנה כדי שלא יזמינו הורים]
[ גם לכתוב למטפלת כשלא כואב אני לא מרשה לי, מחר אני רואה אותה, ואם ארגיש כך, פשוט ארצה להרביץ לעצמי]
אני לא יודעת כלום.
[ נחתי מדי בימים האחרונים.. חסרת מעש למרות שיש, מתקשה לסחוב את עצמי ללמוד ומתקשה להישאר כך]
סליחה שאני מבולבלת
תודה לך, כל כך



( אני לא יודעת מה לעשות, אולי אראה לה את השיחה הזו מחר?
עכשיו מרגישה סוג של מועקה חסרת דבר)
 

someone343

New member
..

(אשחק, אשחק מחר ואתיש את עצמי.. קשה לתאר את השמחה ברצון הזה)
(סליחה על כל ההודעות שאני כותבת)
 

תמרה45

New member
אסביר לך.. או לפחות אנסה.

...
קודם כל, מהמילים.. בעיניי הם כמו קיר. המילים שלך לא אומרות שום דבר ממה שאת מרגישה,
מה שהן כן אומרות זה שאת מאוד מרגישה את מתוסכלת בטירוף מזה שאין לך מושג מה את מרגישה, איך את מרגישה, ואיך לבטא {ואולי גם למי} את מה שאת מרגישה.. המילים שלך מאוד אצורות / עצורות.. אבל ברור שהן טומנות בחובן המון המון...
הסיבה שאני אומרת לך לנוח היא פחות למטרת המנוחה לשמה
אלא יותר ממקום של לשחרר את התקיעות הזאת שקיימת בגרון ובלב שלך {אני אומרת לך ממה שאני מרגישה ממך.. אולי אני טועה} ופשוט לשחרר טיפה את מה ששם, בלי לפחד מזה כ"כ..
הרי מה קורה לדעתי במופרעות אכילה או התמכרויות שונות?
אנחנו מפחדים מלהרגיש כי תמיד שנרגיש נחוש אימפולסיבים ושכמו איננו יכולים להשתלט על עצמנו, על רגשותינו, על תחושותינו, ואז זה מה שעלול להוביל לבולמוסים, להתפרצויות וכו'... אז או שאנחנו דוחסים דוחסים רגשות, או שאנחנו מוציאים ו... הורסים... והרעיון הזה.. בעיניי, לנסות למצוא את האמצע... את נקודת ומקום החיבור....
מבינה אותי יקירה?....
מחבקת ואוהבת...
תמשיכי לספר..
 

תמרה45

New member
someone

הנה שיר שבעיניי ממש מתאר את מציאות הקליפה שקיימת..
אך ברור וודאי שיש הרבה מתחת.
אני מקווה שזה איכשהוא קשור, ואולי אפילו יצליח להביא טיפה מזור ושמחה לנפשך
/
https://www.youtube.com/watch?v=di65zSpjdLo

תמרה
 

someone343

New member
יקרה..

תודה.. על המילים והיחס
זה ככ יקר לי , את מקסימה
הצלחתי להירגע מעט, למדתי ויושבת קצת לנוח..
 
זה רעיון מצוין, להראות לה את זה

אני מניחה שזה יאפשר לכן לדבר על הרבה דברים,
כולל על זה שאת לא מרגישה מספיק בנח להתקשר.

אני מבינה שאת מרגישה אטומה, חסרת רגש.
אני מניחה שזה קורה כי יש הרבה דברים שמפחיד מדי או כואב מדי להרגיש.
ואת צודקת- לפגוע, גם אם יאפשר להרגיש לרגע, לא יפתור את מה שקורה לך, ורק יסבך. [גאה בך מאוד שלא פגעת.]
מה שכן יכול לעזור לך להרגיש אחרת, גם אם בטווח הקצר זה קשה להאמין בזה,
זה טיפול.
כי בטיפול אפשר להבין מה מפחיד להרגיש, ולהרגיש את זה, ולדעת גם שלא תמותי מלהרגיש, ושלא תמותי מלא להרגיש, ולאט לאט להרגיש אחרת...

אני מחבקת אותך חזק,
מחכה איתך למחר.
 

someone343

New member
תודה..

מתקשה קצת להגיב
אולי אדפיס את השרשור
אולי אשתוק

לפחות רע לי. מה שרציתי.
 

someone343

New member
...ט

( אין לי תשובה, אני רוצה את זה
ואני משתגעת מכל שנייה שאני לא מרגישה כלום ולא כאב
טריגרים לא עובדים במיוחד ולסבך את עצמי עם דברים דרסטים שלא ניסיתי קודם אני לא רוצה..
המטפלת אמרה לזרום עם זה ואני לא מסוגלת
אולי אפסיק לכתוב ופשוט אשמח שהתחושה הזו כשלעצמה משגעת
אני יודעת שזה לא בסדר ואני לא ברורה, וסליחה על זה)
 
רק שלצערי מבינה אותך כל כך..

מצטערת שאין בי מילים...
אני חושבת שכל מה שכתבו כאן בהחלט עוזר להבין קצת יותר טוב את מה קורה מבפנים..
הלוואי שתמצאי את הכוחות למצוא את המילים שיעזרו לך להבין את הריק הזה....
מחבקת חזק חזק...

שולחת המון אהבה..
 

someone343

New member
יקרה..

מצטערת שאת מצליחה להזדהות עם מילותיי
וגם בעקבות השרשור האחרון שלך, שולחת לך חיבוק חזק

ומקווה שעכשיו את מרגישה מעט טוב יותר

כאן בשבילך!
 
איך מתאים לי לטעות באייקון...

שולחת חיזוקים וכוחות...
חיבוק ענק ענק..

והמון המון אהבה יקרה..
 

levshavur

New member
לסמוון

שלום לך
למה בעצם לפחד מהטוב? אני יכולה להבין שאוליי הטוב חדש לך אבל אם תתרגלי
תראי את העולם מזווית אחרת...כשגיליתי את הטוב לא רציתי לוותר על זה!....
לבשה.
 
אבל

מה טוב בטיפול? זה באמת הטוב שמפריע לך? נשמע דווקא כאילו "מחשבות על עתיד ושטויות" הן אחד מהדברים הכי כואבים ורגישים שקיימים, בטח כשאת בכזאת נקודה של חֶסֶר. כצופה (או, אדייק: כקוראת) נשמע כאילו את נמצאת במצב מאד רע גם בלי "להחזיר" שום דבר. שוב: אחרת למה כואב לך כל כך כשאת חושבת על כל מה שלא נמצא בכאן ועכשיו?
רוצה לחשוב איתנו מה את כן מרגישה? ממה את מגנה מעצמך כשאת מעדיפה (לא במודע, אבל לא מצאתי מילה אחרת) להרגיש ריקה ואטומה? מה יש שם שמפחיד אותך כל כך? מה בגוף הזה? מה כואב?

שאלתי הרבה שאלות כי אני מאמינה שלמצוא מילים זה מרפא, לפעמים. אני מאמינה שיש בך מילים אבל את מפחדת מהן ושאת יכולה לנסות להגיד אותן כאן, בכתב, ואחר כך (או לפני) גם בטיפול.
איך היה בו?
 

רגישה1855

New member
לפי המילים שלך....

גם כשאת אומרת שטוב לך - אני שומעת כמה הצרחה היא גדולה..... כמה היית רוצה שיחזור הרע אולי בשביל שתוכלי להרגיש משהו??
כותבת לך קצת בדיילי ואת בטח כבר אחרי הטיפול..... לפי מה שאת כותבת... ניהיה לך רע אחרי הטיפול? סוף סוף הרע הזה שייחלת לו? אבל למה הוא הגיע? אני חושבת שהוא נמצא כל הזמן, גם מתחת למעטפת של "הכל בסדר"
יקירתי אני מאמינה בך ובכוחות שלך להפוך את הרע לטוב אמיתי, ולטפל ולהתמודד עם הרע, ולהאמין שמגיע לך הטוב
איתך!!


ואם בא לך...
אשמח לשמוע קצת יותר... איך את עכשיו? למה כל כך רע? ולמה הטוב הזה.... למה הוא לא מגיע לך? אני חושבת שהוא מאוד מגיע לך!
 
למעלה