ט'.

[glychinenoodles]

ט'.

אני לא יודעת.

למה כולם נראים לי כל כך בסדר למרות כל מה שעברתי, למה אני מוכנה ללכת איתם.
כאילו שאין כאן סיכון, למה בראש שלי אין כאן סיכון.
כאילו שלא ברור לי שהחיוך היפה שלי לא משנה לאף אחד, זה יותר הגוף הקטן שלי.


בסוף עוד יקרה לי משהו,
עם כל הבחורים שאפשר לקפוץ אליהם,
כי מה פתאום, הם נראים לי סבבה וזה
ועם כל הסמים בחינם המחורבנים האלה.

מה לעזאזל אני עושה.

(למה אני לא מסוגלת לשמור על עצמי. למה אני לא לומדת)

 

[מייפלס]

עצוב ...

 

[כבר לא ילדה4]

רק שכאן...

מצטערת שאין בי מילים..
רק מחבקת חזק...

 

[glychinenoodles]

ט'.

(וזה הולך ונהיה יותר ויותר ברור שמשהו קרה בחדר הזה. שלושה אחים בחדר אחד, שני בנים ובת. ובמיטה אחת אני ולצידי אחי הגדול, יש בינינו 12 שנים הפרש ובקצה השני של החדר אחי השני, יש בינינו 8 שנים הפרש.

ואיך זה לגדול ולצלול לתוך גיל ההתבגרות כשלצידך ישנה בובה קטנה כל לילה?

אני זוכרת שאחי הרביץ לי וגם שאבא שלי עשה את זה, אבל גם פה, את הרוב כבר הפסקתי לשכוח. למה יש שנים חסרות כל כך, למה הן לא שם.

היה שם משהו מעבר? מישהו מכם אי פעם נגע בי, כי אולי באיזה לילה, היה בא לו נורא ואני פשוט ישנתי ליד...?

אני פשוט צריכה לדעת מה הלך בחדר הזה כשהיינו קטנים. אני לא זוכרת. ויש משהו שגורם לי לנסות להרוג את עצמי באלף דרכים קטנות בכל יום מחדש ואני לא יודעת למה אני כמו שאני, בכלל)

 

[מייפלס]

אויש ... את בטוחה שאת רוצה לדעת מה קרה , אם

קרה ?

יש דברים שעדיף לא לזכור , תאמיני לי ...

 

[קולדון]

ט

נשמע מזעזע..

דעתי הלא מקצועית והלא מחייבת בהמשך..

הייתה תקופה שהיו לי מחשבות וספקות כאלו לגבי דברים מהעבר שלא הייתי בטוחה לגביהם.
מבחינתי- אפילו אם זה הדבר הכי נוראי, רציתי לדעת.
אם לא תדעי מה קרה, תמשיכי להפנות כעס ושנאה עצמית כלפי עצמך במקום להפנות אותה לגורמים האחראיים.

ואם יש לך הרגשה כזו ספציפית, אני יכולה להבין שזה רודף אותך.

במקרה שלי, סתם יש לי מלא סימפטומים של נפגעת מינית, ועבר פוגעני (אבל לא אונס) ותיד תהיתי מה הוביל אותי ללכת בדרך כזו, אבל שום דבר ספציפי כמו שנים שנשכחו, או ספקות ספציפיים לגבי אנשים מסויימים. אני חושבת שזה היה מחרפן אותי ורודף אותי הרבה יותר אם זה היה ככה, ולכן אני חושבת שאם קרה משהו, ואת רוצה להרגיש יותר טוב מתישהו בעתיד הקרוב או הרחוק, את תהיי חייבת לעבור את התהליך של להתמודד עם זה.
שוב, אני לא מתיימרת להבין בזה יותר מידי. אולי אני טועה ויש סיבה מספיק מוצדקת לכך שאת לא זוכרת, וזה מגן עלייך. אולי עדיף לעשות צעדים יותר עדינים.

בכל מקרה, הייתי מתייעצת עם איש מקצוע. יש מישהו כזה שמודע למצב שלך?

 

[levshavur]

לגביי זיכרונות ט

שלום לך
לישון עם שני אחים באותו חדר זה בעייתי במיוחד אם זה נמשך גם לגיל ההתבגרות....
הזיכרון הרבה פעמים מחביא דברים שבמודע קשה להתמודד איתם ייתכן שבאמת היה משהו אם יש לך תחושה כזאת. לי יש זיכרון כמו גבינה עם חורים (סליחה על איזכור אוכל
אבל אין לי דימויי אחר...) אני זוכרת פיסות קטנות במיוחד מהגילאים המוקדמים . עם
הזמן היו לי שיחזורים של מה שקרה אז. היום אני זוכרת יותר אבל עדיין חסרים חלקים...אין טעם ללחוץ ולנסות לחלץ אותם - כשמגיע הזמן זה בא בעצמו...ייתכן שאוליי זה יהיה ברור לך יותר עם הזמן. לי זה הגיע קודם כל בחלום, שהרופאה שלי אמרה שזה התחיל בסביבות גיל 3 (לפי החלום) ואחר כך בטיפול שיאצו כשידיד שלי לחץ על נקודה שעובדת על הצד הריגשי (בהסכמתי כמובן) פתאום צפו ועלו זיכרונות מגילאי 3-4 והתחלתי לרעוד ולבכות ואז הוא הפסיק את הטיפול באמצע וישב לדבר איתי...לגביי המכות גם אני חטפתי מאבא, ואילו אחי הקטן ממני ב 11 שנים לא חטף מעולם...(קראתי פעם שילדים עם נכויות עוברים יותר התעללות מאשר ילדים רגילים וזה מסביר את ההבדל ביחס בין אחי וביני ...)
לבשה

 

[glychinenoodles]

ט'.

אויייי

קטנה!

קבלי חיבוק ווירטואלי

1:56pm
L

האאא, בא לי לחבק אותך עכשיו ברילייף~

(אני בגודל הנכון)

1:57pm
R

את בגודל הנכון, אבל את קטנה בהרגשה

זה לא הגיוני אבל כן

זה מעולה

2:00pm
L

מה זאת אומרת 'קטנה בהרגשה'?

2:00pm
R

המממ

לא יודעת, שבא לי לקחת אותך מהעולם המעצבן הזה ולהחביא אותך שלא יציקו לך

 

[שישמים אחרים]

אני רוצה שתדעי שקראתי

ויש לי הרבה מה להגיד, אבל אעשה את זה מאוחר יותר. לא יכולתי לעבור בלי להגיב.
חושבת עלייך.

(תעני מתישהו על המסר ההוא?)

 

[פרפר בתוך אגרוף]

את קורעת לי את הלב.

שתי ההודעות שלך מספרות ביחד על תמונה של מצוקה מאוד גדולה.
אני לא חושבת שאני מגלה לך את אמריקה כשאני חושבת על דפוס של רה-ווקטימיזציה וסיכון עצמי מכוון, ומניחה שאת כמוני, חושבת על אותם דברים ולכן שתי ההודעות הכואבות האלו נמצאות באותו השרשור.

אני מבינה את הרצון והצורך לדעת ויודעת כמה מפחיד להבין שיש שם איזה משהו שאתה לא זוכר אבל מנהל אותך כל הזמן.
הלוואי שהייתי יכולה להרגיע אותך ולהגיד שאני מניחה שזה כלום ושאין שם יותר ממה שאת זוכרת. לצערי, אני חושבת שהשאלות שאת שואלת הן סוג של תשובה.

כל כך רוצה בשבילך טיפול בטוח שבו תוכלי לגעת בכל הדברים האלו. ממש.
בנתיים, למיידי, יכולה להמליץ רק על 1202 ככתובת שנמצאת שם לשמוע...

גדול.

 

[שישמים אחרים]

(ט?)

חשוב לי שתקראי את זה בעדינות, כי ככה הדברים נאמרים: כמו רחלי, אני חושבת שיש סיבה בגללה עולות השאלות הספציפיות האלה. אני גם חושבת שיש סיבות טובות ללמה את לא זוכרת כל כך הרבה מהילדות שלך. לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות; אבל אני כן ממליצה לך, כמוה, להתקשר ל-1202 ולהתייעץ איתן. בכל מקרה, המציאות שבה ילדה קטנה ישנה באותה מיטה עם אחיה הגדול ממנה ב-12 שנים נראית לי מאד לא תקינה, בין אם קרה או לא קרה (אני מדברת ממקום של מי שאת רב ילדותה בילתה באותו החדר עם שלושת אחיה הקטנים, בנים). בין אם קרה או לא קרה, קרה מספיק בשביל שתתארי אותך כבובה קטנה ותזכרי איך התעללו בך בדרכים שונות. אני חושבת ש"הולך ונהיה יותר ברור" זו בדיוק הדרך שבה נזכרים בדברים איומים כאלה - יש ידיעה מודחקת ולוקח זמן להכיר בזה שהיא שם, כי ההכרה הזאת היא אחד מהדברים הכי קשים שאפשר לעשות כאדם.

על ההודעה הראשונה שלך אני רוצה להגיד שדווקא יש הסבר "פשוט" לכל הלמה: את לא יודעת לשמור על עצמך כי בתקופה שבה רוכשים ידיעות כאלה מהדגמה של הסביבה, לא הדגימו לך. להפך; הדגימו לך איך להפוך אותך לחפץ שאפשר לעשות לו דברים בלי להתחשב במה שהוא מרגיש או רוצה. את לא לומדת כי כשלומדים דבר כזה בגיל מבוגר יותר, אחרי שבתקופה קריטית למדת דברים אחרים, הלמידה היא קשה הרבה יותר ודורשת טיפול טוב, רציף וארוך, ייעודי ל-cptsd. (אם קרה מה שאת חושבת שקרה בחדר ההוא, יש לי המלצה. סביר שגם תשמעי אותה מ-1202). על הרה-ויקטמיזציה רחלי כבר כתבה לך, אז אני רק אומרת - וברור לי שאת יודעת את זה בעצמך - שאת עושה את הדברים האלה כי כאמור, ככה למדת. אני לא אומרת שאת לא יכולה לבחור לעשות אחרת - את יכולה - אבל לא הייתי מתייאשת מעצמי במקומך (אני קוראת אותך מיואשת. סליחה אם קפצתי למסקנות).

אפשר ללמוד אחרת.
מחבקת חזק ודואגת לך.

 

[glychinenoodles]

(קראתי את הכל. לא בדיוק יכולה להגיב עכשיו.

וכן, אני מיואשת, זה נכון. אני אתקשר מחר ל-1202, למרות שניסיתי כבר בעבר להתקבל לטיפול במרכז לנפגעות תקיפה מינית, אבל הן לא הגיעו שם למסקנה נחרצת, אז זה לא הלך. וואלה, אני ממש לא יודעת.

תודה לכולן)

 

[lital172]

קראתי הכל.

מחבקת אותך חזק חזק. אין לי הרבה כרגע.... מקווה שאת בסדר.