ט'

ט'

אני טיפשה, מטומטמת מגעילה
שוב מכניסה את עצמי לאותו לופ מוכר
מה הבעיה שלך מפגרת??? תאכלי! פשוט תאכלי כבר!!
זה לא כל כך קשה, ויהיה לך יותר טוב אם תחזרי לתפריט, יותר רגוע
אבל לא
אני חייבת להרוס. למרות שהבטחתי לעצמי כבר 1000000 פעמים בעבר שזהו, שהפסקתי עם המשחקים. וזו הייתה הבטחה כנה ממקום בריא ואמיתי שהיה בי אז
אבל אני שוב לא עומדת בה
שוב מצמצמת ארוחות וכמויות
שוב מנסה להסתיר חתכים
פתאום איכשהו מוצאת את עצמי כל יום בסטודיו
ומוצאת את עצמי הולכת יותר ויותר ברגל
לפני כמה ימים חלמתי שמפטרים אותי מהעבודה. בחלום המנהלת אומרת לי שזה בגלל שאני בתת, ובגלל שאין בי חיוניות ואני לא מרוכזת כמו פעם.
פתטית. זה מה שאני.
הלילה חלמתי על האשפוז. הבנתי שאני מתגעגעת ללהיות מאושפזת. אני מתגעגעת לתחושת הביטחון שהייתה לי שם, לזה שאין עליי אחריות, לזה שדואגים לי, לזה שאני לא צריכה לנסות להיות נורמלית
אפילו הפסיכולוג כבר התייאש ממני. שבוע שעבר הוא אמר לי "נו מה יהיה איתך". היום הוא ביטל לי. בהתחלה שמחתי, עכשיו קשה לי. מדהים כמה שאני תלויה בשעה המסכנה הזאת.
צריכה תכף להתלבש וללכת לסטאז
אין לי כוח לזה. אני שונאת להתלבש. אני שונאת את הגוף הזה. אני שונאת את הקיום הזה.
פשוט... די
 

simplistic

New member
שיקולי רווח והפסד

זה מה שמחזיק אותי מליפול חזק (בניגוד לנפילות קטנות שקורות לי, ועוברות). מה תפסידי אם תאכלי? מה תפסידי אם לא תאכלי?

 

someone343

New member
יקרה..

אין לי הרבה מה לומר, אבל אני מבינה את ההמשכות הזו לחולי ומקווה שמשהו בך ינסה לחזור למסלול הרגיל,
תומכת בך מרחוק ושולחת חיבוק חזק

מקווה שיהיה יותר טוב בקרוב
את מוזמנת לשתף ולכתוב..
 
מותק

אני מקווה שלא תגיעי לאישפוז ותשמרי על עצמך עם דיאטנית ופסיכולוג . אשפוז באמת רק שכבר המצב נואש ומקווה שלא תצטרכי אך שמירי על עצמך חרף הכל. מבינה את התחושה הזאת של לצאת מהבית ולהתלבש והשנאה הרצון להיעלם כואב מאוד מה ינחם אותך איני יודעת תרגישי טוב מקווה למרות הכל
 
הפחד לאבד את העבודה

הוא דבר רציני מאוד.
לפעמים לאבד משהו בצורה כזו חותכת בגלל ההפרעה יכול לתת כאפה מאוד מנערת, אבל במציאות בד"כ לוקח הרבה זמן עד שמרגישים את המחירים בצורה כזו מוחשית.
רוב הזמן זו פשוט שאלה של איכות חיים,
של איך הגוף שלך, איך את קמה, איך את ישנה, כמה מקום למחשבות יש לך בראש. וכו' וכו'.
אז בכל פעם שאת מצמצמת זו התפשרות על איכות החיים שלך.
זה מספיק כדי לעצור אותך?
 
אני כל כך

מתביישת בעצמי
כל כך מתוסכלת
נופלת לזה שוב ושוב ושוב ושוב
אבל האמת היא שעד שאין אישזהו איום חיצוני מיידי (כמו הפסקת טיפול/מבחן/בית שיקומי) יש לי אפס מוטיבציה להתאמץ

ותודה לכל מי שהגיבה לי למרות שכבר אין מה לכתוב לי
הכל כבר נכתב ונאמר אינספור פעמים
 
למעלה