ט

קולדון

New member
ט

האמת היא שלפני כמה ימים עשיתי שוב פעם משהו שלא באמת רציתי לעשות
זה עדיין קורה מידי פעם, יותר מידי פעמים.
וקשה לי להבין איך זה יכול להיות שמישהו שאוהב אותי יכול לשים אותי במצבים כאלו
ושוב פעם קשה לי להודות שלא טוב לי, שזה כבר הרבה זמן שלא טוב.. שהרגעים שטוב לי בהם הם תמיד באופן יחסי לרגעים שבהם היה לי פשוט קצת יותר רע.
אבל לא צריכות להיות פעמים כאלו בכלל. אפילו לא פעם. כואב לי ואני מתכווצת לתוך עצמי וכואב לי בעיקר להודות שהנה, שוב פעם אני באותו מצב וכל כך רע לי ואני לא בדיוק יודעת איך לצאת מהמצב הזה, ואם אני אצא ממנו, לתוך מה אני אצא בדיוק. ואולי כשאני אצא יהיה לי אפילו יותר רע, כי זה מה שקורה בפרידות. יש את הכפתור הזה שנלחץ כל הזמן על ריפיט, ומשחזר עד מוות כל רגע שקרה, כל רגע שניסיתי להדחיק ולהעלים.

 

levshavur

New member
לקולדון

שלום לך
אני מאוד מבינה אותך גם לי היו רגשות כאלה...הבעל שלי כיום לומד להפתח ויש סיטואציות שאני מרגישה שהנה כבר הייתי בסרט הזה אבל יש לי תקווה ...
גם לי הייתה תקופה שניסיתי להדחיק אבל אני עובדת על זה בטיפול וכמה שאהבתי את האקס שלי סבלתי בשקט ו
 

levshavur

New member
המשך.. .

(לא יודעת למה הודעות נעלמות לי או נשלחות באמצע כמו זאת שמעלי עכשיו...) וכמה שאהבתי את האקס ככה הדחקתי וניסיתי לראות רק את הטוב ולא את הסבל שעברתי . ולמרות הקושי של הפרידה והגירושים אני מבינה כיום (אחרי שהכל צף ועלה) שזה לטובה שהוא התגרש ממני...הוא מצא אישה אחרת ואני מצאתי את הבעל שלי...אני יודעת כמה פרידות יכולות להיות כואבות במיוחד מאז שהכרתי את האקס אחרי 16 שנים ביחד!!!. אז תנסי בכל זאת למצוא את הטוב, זה לא תמיד קל...
לבשה
 

ילדונת~

New member
את כבר אף פעם

לא תיהיי באותו המקום..
כי את קולדון אחרת היום, אמיצה יותר, מודעת יותר, ויודעת שלא מגיע לה הרע.

גם אם לפעמים נדמה לך שאת שוב באותו הסיטואציה, וכלואה. תסתכלי על כל מה שהשגת במו ידייך.
החיים בהחלמה הם קצת כמו ספירלה , אבל תמיד את שלב אחד מעל פעם...


את לא לבד... יש לך את עצמך...

חיבוק גדול
 

חורה

New member
מבינה

הלוואי שהיה לי את המילים הנכונות
גם אני מחפשת אותן
 

קולדון

New member
תודה על התגובות...

אני מרגישה יותר טוב היום. עדיין מאוד קשה עם עצמי (ולכן קשה לי להתחבר לעידודים), ומבולבלת ולא בטוחה מה לעשות..
 
אני לא בטוחה שאני מבינה עד הסוף

אם זו החלטה, או שרק חששות,
וגם לא מבינה עד הסוף מה הדברים שעשית ולא רצית, ועד כמה זה דבר שיש עליו מחילה או לא...
אבל גם בלי להבין אני מאמינה בך וביכולת שלך לבחון את הדברים ולהחליט אם טוב לך או לא איפה שאת נמצאת. אני מאמינה שהבחירות שלך היום מונעות ממקומות בריאים, ושאת יודעת לזהות מתי את לא פועלת ממקומות נכונים.
בכל בחירה שתעשי אני מאמינה בך ואיתך.


מקווה שיהיה לך סופ"ש נעים וטוב אחרי הימים האלו.
 

קולדון

New member
זו בינתיים לא החלטה, בעיקר חששות.. (ט)

ומה שעשיתי זו פגיעה עצמית לייט, מה שנקרא.
הכל נסלח ועברתי דברים יותר קיצוניים.. אני יודעת איך לבלוע את זה, פחות או יותר.
אני רק מרגישה שאני מגוננת על הבנאדם הלא נכון.
וחבר שלי לא רוצה לפגוע בי... הבעייה איתו שהוא בנאדם שיכול להיות מאוד אטום ומאוד מרוכז בעצמו. כך שרמזים הא לא קולט, את זה כבר הבנתי.. ולפעמים זה לא מספיק לדבר בצורה מעורפלת אלא צריך ממש לאכול בכפית, ללעוס, להקיא, ולהאכיל שוב בכפית כדי שהוא יבין, או יתעורר..
זה מפיל עליי המון אחריות לעצמי, וזה גורם לו לפעמים לשים אותי, בלי שהוא שם לב, במצבים איומים שאני מרגישה בהם לחץ ורגשות אשמ נוראיים. זה גורם לי בסופו של דבר לוותר, ולעשות את מה שהוא מצפה ממני, ולהרגיש חרא... אבל לפחות לא את אותו החרא כמו שאני ארגיש כשאני מוצפת ברגשות אשמה.
לא מצליחה לעמוד בזה.. והתגובה שלו היא ממש מופתעת, כל פעם מחדש. הוא תמיד אומר לי שהוא לא הבין את העצמה שבה הדברים שלי נאמרים ואני מתחרפנת מזה, כי אני יודעת שכל בנאדם עם זוג אזניים נורמאליות אמור להבין שהוא לא אמור ללחוץ עליי, בשום מקרה, לצורך העיניין לא עלייי ולא אף אחת אחרת.. רק שאני לוקחת את זה נורא קשה, ובסוף גם עושה את מה שאני לא רוצה לעשות.

והוא אומר לי שכמובן שעדיף שהוא יתבעס או יתכאזב מאשר שאני ארגיש כל כך גרוע, אבל באותם רגעים תחושת האשמה היא בלתי נסבלת.

זה גורם לי לפקפק בהצלחה של הקשר שלי איתו. זה גורם לי לפחד מהפעם הבאה. זה גרם לי לבקש ממנו שילך להתייעץ עם איזה מישהו מקצועי בקשר לזה, והוא ממש לא רוצה.
אני אוהבת אותו, ובעיקרון טוב לי איתו. זה רק שבנקודת התורפה שלי הוא דורך עליי מידי פעם ללא כוונה. זה לא משנה את זה שכשנדרסים ככה, הדברים לא יכולים לחזור לקדמותם... זה לא משנה את זה שכבר יש לי מספיק זכרונות רעים, חדשים. זה לא משנה את זה שאני מאוכזבת מעצמי שאני ממשיכה לא לשמור על עצמי ככה..
זה לא משנה את זה, שבכל מקרה- אני לא באמת מסוגלת להפרד ממנו, או לצורך העיניין שאף אחד אחר שהייתי איתו (אלא בעזרת כרטיס טיסה לכיוון אחד לאנשהו) וזה לא משנה את זה שאף פעם אין לי מושג אם טוב לי או רע לי, או קצת פחות רע לי... עד שאני כבר לא ממש על הקצה.
 

giPSeY R

New member
קראתי והייתי חייבת להגיב...

למרות שאין לי שום הכרות איתך ואולי זו התגובה הכי לא קשורה שיש אבל מהקצת הזה שתיארת אנ יכולה להגיד בלב שלם שאני מבינה.

אני יכולה לתת לך את העצה שנתתי לעצמי ממש לפני כמה חודשים שהייתי במצב די דומה (לפי התיאורים).
לחץ מבן הזוג בכל נושא שלא יהיה יכול לשגע פילים. צריך להתאמץ ולצאת מהמקום הזה של פשוט לעשות את מה שהוא מצפה.
גם אם הדברים שהוא אומר הם לטובתך- ורוב הסיכויים שהם יהיו- אנחנו לא תמיד במקום של לקבל את הדברים בדרך שבה אומרים לנו אותם.
גם אני אמרתי בזמנו לבנזוג שלי ללכת ולהתייעץ עם איש מקצוע- הוא אמר לא.
נפרדתי ממנו.
לא כדי שהוא יתעורר על עצמו ולא כדי שהוא ישתנה ואפילו לא כדי שילך לאיש מקצוע.
נפרדתי ממנו כי הבנתי שאני לא יכולה לחיות חיים שלמים בצורה הזו.
זה כואב שמבטלים אותך- או כמו שאמרת שדורכים עליך גם אם ז לא בכוונה.

אחרי חודש וחצי שהיינו פרודים- שכבר התחלתי לצאת עם אדם אחר הוא התחיל ללכת לאיש מקצוע.
התחלנו באמת לדבר. אחרי שנים שהיינו ביחד ניתנה לנו ההזדמנות להכיר אחד את השני מחדש באמת.

אני לא אומרת לך תעזבי אותו כדי שיתעורר- ממש לא.
אם להיות כנה אני עדיין לא מאמינה שאנחנו שוב ביחד- לעולם ל חשבתי שהוא ילחם עליי כמו שהוא נלחם.
כל מה שאני מנסה להגיד אחרי כל החפירה הזו זה שאם את לא יודעת אם טוב לך או רע לך זה סימן שכנראה עדיין לא מספיק טוב שם- אולי יש מקום לשיפור ואולי זה זמן להתחלה חדשה.
גם אני לא ידעתי אם טוב לי או רע לי- בהסתכלות לאחור היה לי רע וסירבתי להתמודד.

אני לא מכירה את הפרטים כך שיכול להיות שכל מה שנכתב פה לא קשור בעליל :)
העיקר שתעשי טוב בשביל עצמך- זה כבר יעשה טוב לאנשים סביבך- מנסיון ;)
 

קולדון

New member
תודה על התגובה ועל תשומת ליבך..

זה עזר לי.. אני לא מאמינה שהוא ילך לאיש מקצוע, ואם כן, זה יעשה בחוסר רצון מוחלט. בטח לא אם לא נהיה ביחד. אני מרגישה שכן יש לי את היכולת להכריח אותו וללחוץ עליו לעשות את זה, אני רק תוהה אם זה בכלל שווה את זה.
יש אנים שלא מתחברים לקונספט של טיפול, לצערי, והוא אחד מהם..
 

lital172

New member
את צריכה לשמור על עצמך דניאלי..

והוא חייב ללמוד להבין ולכבד אותך..אם אני מבינה נכון. אין מה לעשות זה קודם לכל. גם עם הבן אדם שאנחנו הכי אוהבים.
נסי להראות לו איפה הוא יכול להיות אחרת, מה יקל עליך ועל שניכם.
ככה תבררי אם בכלל אפשר לשנות את זה ואיפה זה עומד.

שולחת חיבוק... אני פה. ובפרטי. תמיד
 

קולדון

New member
תודה ליטלי!

שמחתי לקרוא.. מאוד מרגיע אותי לקרוא את הדברים שאת כותבת. אני יודעת שאת בקשר יציב ובריא כבר המון זמן ואני יודעת שאת באמת מפנימה ומבינה לעומק את כל הדברים שאת מייעצת לי.

אני ממש מקווה לבנות תקשורת יותר טובה.. לשנות אני יודעת שאי אפשר- זה בנאדם וזה גם הדברים שאני אוהבת אצלו... כי לפעמים זה מרגיע אותי לדעת שהוא ככה בעולם שלו, וזה הופך אותו לפחות מושרט ופגיע כתוצאה מהבעיות שלי.. והעניינים נשמרים בשליטה איכשהו..

אני מקווה שעם הזמן הוא יבין אותי..
 
את מתארת דברים עצובים.

כל מערכת יחסים והקשיים שלה, והנקודות הקשות בה,
ובכל זאת יש דברים שהם מחוץ למסגרת של מה שאת מוכנה לקבל.
ואת צריכה להחליט אם את כבר שם או לא.

את כותבת שעד היום לא הצלחת להפרד מאף אחד ולכן את חושבת שאת לא יכולה לעשות את זה גם עכשיו. אני לא מסכימה.
זה מזכיר לי שחשבתי לעצמי לפני כמה חודשים שאני לא יכולה לרדת במשקל בדרך בריאה, רק כי מעולם לא עשיתי את זה, אבל ההבנה שמעולם לא הייתי שפויה ובריאה ומודעת לעצמי כמו עכשיו, ולכן יש לי סיכוי להצליח לעשות עכשיו דברים שמעולם לא עשיתי, עזרה לי להצליח ולשנות, ולעשות את מה שחשבתי שהוא מחוץ לגבולות היכולת שלי.
גם את היום בריאה חזקה מודעת ושפויה יותר משהיית בעשור או בשני העשורים האחרונים. ואת יכולה לעשות דברים שלא יכולת בעבר.
מכירה את הסיפור על הפיל והיתד?
[אני מעתיקה לך אותו מאיכנשהוא ברחבי הנט:]
"פעם עוד כשבקרקסים הציגו בע''ח (טוב שהמנהג הרע הזה הולך ונכחד), הופיע גם פיל אפריקאי עצום מימדים עם אוזניים גדולות ומתנפנפות שעשה רושם רב על הצופים, כולם התפעלו מגודלו ועוצמתו של הפיל. בסיום ההופעה הפיל נקשר בשרשרת ברזל ליתד קטנה שהיתה נעוצה בקרקע. היתד קטנה והפיל ענק וכבול, והפיל עומד ולא עושה דבר – משלים עם מר גורלו בהכנעה. אפילו פעם אחת הוא לא מנסה למשוך בשרשרת, אולי היא תתנתק מהיתד, אולי היתד תתנתק והוא יהיה חופשי? הוא לא עושה דבר, והפאסיביות הזו מעוררת תהייה: למה לעזאזל הוא לא עושה כלום, למה הוא לא מנסה לברוח?
הפיל לא מנסה לברוח כי הוא רגיל להיות קשור, הוא נקשר במהלך אילופו עוד כשהיה גור פילים קטן. כשהיה צעיר וקטן מימדים הוא בטח ניסה להשתחרר מספר פעמים, לא הצליח ונואש. חוסר האונים הזה שחווה בעבר, ניצרב ונחרט בזיכרונו והוא זה שמונע ממנו לפעול היום כשהוא בוגר. "
את כבר לא פיל קטן וחסר אונים, ויכולה לצאת מהמצב הזה אם את לא רוצה בו.

והרבה אמונה בך.
 
למעלה