ט'
אני לא מאמינה שזה קורה לי. בעצם אני כן מאמינה, כי ההתנהלות שלי הייתה ממש איומה בזמן האחרון (כלבהאיומהמתיכברתפסיקי), אבל זה לא אומר שאני מוכנה לקבל את זה.
הגעתי (חזרתי) למספר שאני ממש ממש לא מוכנה לקבל בכלל בכלל גם לא בעוד מליון שנה. ואני לא יודעת מה לעשות עם זה.
כי הראש שלי מלא במחשבות ותכנונים איך לחזור לזרועותיה של הפרעת האכילה האהובה שלי (אני שונאת שונאת שונאת אותה ולא רוצה להיות אומללה) ובחלומות על קיא משום מה (אף אחד לא ידע אם תדחפי כמה אצבעות, את מטונפת ממילא) והג'ינסים שלי מלאים בישבן והחזיות בשדיים והגוף כולו בהרגשה כזו של אי שקט, בהרגשה שאני לא מסוגלת בכלל לשבת בו יותר; כמו בית גדול מידי שכולא אותך קטנה ואומללה בתוכו.
הפסיכו' אומר שזה טבעי, ושהמבחן האמיתי הוא ללמוד להתבונן במחשבות האלה ("כמו במדיטציה!") ולא להתפתות לפעול על פיהן. ועדיין, זה פשוט איום ונורא, איום ונורא, איום ונורא ואני לא יודעת מה לעשות. אני מוכרחה לרדת במשקל. אני. מוכרחה. לרדת. במשקל. חייבת חייבת חייבת. והיום אני אצל הדיאטנית והעלייה הזו תירשם גם בתיק הרפואי שלי, והקיץ מתקרב והפיתוי רק הולך וגדל, ומצד שני אני הורסת כל יום של התנהלות טובה יחסית (לא הרעבה אלא מעקב אחרי התפריט של גב' דיאטנית) עם בולמוסאיוםנוראממש.
ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
וזהו.
אני לא מאמינה שזה קורה לי. בעצם אני כן מאמינה, כי ההתנהלות שלי הייתה ממש איומה בזמן האחרון (כלבהאיומהמתיכברתפסיקי), אבל זה לא אומר שאני מוכנה לקבל את זה.
הגעתי (חזרתי) למספר שאני ממש ממש לא מוכנה לקבל בכלל בכלל גם לא בעוד מליון שנה. ואני לא יודעת מה לעשות עם זה.
כי הראש שלי מלא במחשבות ותכנונים איך לחזור לזרועותיה של הפרעת האכילה האהובה שלי (אני שונאת שונאת שונאת אותה ולא רוצה להיות אומללה) ובחלומות על קיא משום מה (אף אחד לא ידע אם תדחפי כמה אצבעות, את מטונפת ממילא) והג'ינסים שלי מלאים בישבן והחזיות בשדיים והגוף כולו בהרגשה כזו של אי שקט, בהרגשה שאני לא מסוגלת בכלל לשבת בו יותר; כמו בית גדול מידי שכולא אותך קטנה ואומללה בתוכו.
הפסיכו' אומר שזה טבעי, ושהמבחן האמיתי הוא ללמוד להתבונן במחשבות האלה ("כמו במדיטציה!") ולא להתפתות לפעול על פיהן. ועדיין, זה פשוט איום ונורא, איום ונורא, איום ונורא ואני לא יודעת מה לעשות. אני מוכרחה לרדת במשקל. אני. מוכרחה. לרדת. במשקל. חייבת חייבת חייבת. והיום אני אצל הדיאטנית והעלייה הזו תירשם גם בתיק הרפואי שלי, והקיץ מתקרב והפיתוי רק הולך וגדל, ומצד שני אני הורסת כל יום של התנהלות טובה יחסית (לא הרעבה אלא מעקב אחרי התפריט של גב' דיאטנית) עם בולמוסאיוםנוראממש.
ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
וזהו.
