ט"ו בשבט

[gingit1]

ט"ו בשבט../images/Emo39.gif

אמיגוס אי אמיגס ט"ו בשבט סטה אין לה פוארטה איידה אבלרמוס פור אל מה המנהגים שאתם זוכרים איזה דברים טובים. אייך קראתם לחרובים אצלנו קוראים לו פונצ´י קולו זכרון מהילדות כל חג ט"ו בשבט סבתא וסבא היו באים אלינו היינו פותחים שולחן עם מלאן דברים טובים ובסתא היתה מביאה לכל אחד מהנכדים שקית עם פרות יבשים וכמובן כולנו התנפלנו על הפונצ´יקולו ועל השטיח (לדר), איזה פירות טובים היו פעם היום כבר לא כל כך טעים.

 

[Sarika]

פרוטה דה ט"ו בשבט,חרובאס=חרובים

מואס=אגוזים, אלמנדרה=שקדים, דאטלאס=תמרים, פיגוס=תאנים, פאסיקאס=צימוקים. קומו סה דיזה משמש מיובש?

 

[לב ב]

בבית אבא../images/Emo82.gif

את ט"ו בשבט, בשונה מחגים אחרים דווקא חגגנו בחוג המשפחה המצומצמת וזה אומר בבית אבא ולא בבית סבא, שם חגגנו חנוכה, פורים ופסח, ושם זה היה יותר בגדול כי התאספנו בני דודים, דודים, מכרים. הוי,,,נוסטלגיה. אז בבית אבא, אבא שיהיה בריא ויאריך ימים, היה מביא כמעט את כל הפירות היבשים, תאנים, שזיפים, תמרים, משמשים, לדר, כל סוגי האגוזים, שקדים ועוד ועוד. כשהייתי ילדה, הטלויזיה היתה חדשה בבתי ישראל, ואני זוכרת זאת כחוויה של אכילת פירות ט"ו בשבט עם תוכניות אהובות בטלויזיה, כשאנחנו מכרסמים ולא שמים לב והקליפות נופלות על השטיח, ואמא שתהיה בריאה קון צ´יוס: תראו איך אתם מלכלכים לי! אבל את הסוף אני זוכרת הכי טוב, כי זה היה הדובדבן שבקצפת בשביל אבא (כי אנחנו ממש לא אהבנו) וזה האגוז קוקוס הגדול והשלם. אבא היה לוקח פטיש גדול, כזה שהייתי לוקחת לו לבניית סוכה, ושובר את האגוז ומיד שותה את החלב, כשאחי ואני צועקים: איחס, איחס! היום אנחנו מארחים את ההורים אצלנו בט"ו בשבט ומנסים לשחזר את מה שבדרך כלל לא חוזר. הנוסטלגיה הוורודה.

 

[סניוריקה]

זהו התאור המדוייק של טוב בשבט

אצלנו בבית ובמיוחד הקטע עם הפטיש, שנעשה בכזו רצינות- ואם אני חושבת על כך. נראה לי שהם חקו את מה שראו בבית אבותיהם ולנו זה השאיר טעם טוב בפה ובלב.

 

[angelici]

הכי,הכי אהבתי לקבל את הטלגה בטו´בשב

אצלנו הייה מנהג כזה שבטו בשבט מכינים לילדים טלגה, טלגה זו שקית כמו שקית אוכל של פעם, יריעת בד תפורה בצורת שקית שמסתימת בגומי או בסרט סבתי שתהייה בגן עדן היתה מכינה אותם מעוד מועד ורוקמת על כל שקית את שם הנכד,ובטו בשבט כשכל המשפחה מתכנסים וסועדים סביב השולחן המלכותי הייתה הסבתא אוספת מכל פרי ומכניסה לטלגה זו מעבירה לסבא וזה הייה מוסיף מעות החג לתוך הטלגה,לימים כשהסבא נפטר המשיכה סבתי היא להוסיף את המעות,וכך מינהג זה ממשיך אצלנו עד היום אמי ז"ל נהגה לעשות זאת לילדינו ועכשיו אנחנו ממשיכים את המסורת הזו כיוון שלילדנו אין כבר סבתא. אבי הייה מתבדר איתנו ועם ילדינו והייה עושה עצמו מוסיף טריגו לטלגה ואז הנסיכים הקטנים היו צועקים לאאאאא סבא טריגו לא מוסיפים לטלגה..אךךךךךךךךךך איפה הימים נוסטלגיה...

 

[פיפיטה]

נחמד

 

[רותי ב.]

../images/Emo9.gif יו אריסיביבה

פקטו (חבילה) די פרוטס פור טובישבה... די לאס טיאס... לאס אירמנס די מי מדרה. אגורה נו אי מאס טיאס, אי נו אי פקטוס די פרוטס מוי אירמוזו קי קונטוניאטס איל מינהל, די לאס טלגאס.

 

[Sarika]

|כן אג´ליק, אהבתי את הספור שלך מבית

סבא. לצערי הרב לא זכיתי להנות מסבים או סבתות, הצורר הנאצי ימח שמו, לקח ממנו את הכיף של להיות נכדה אהובה ולהתפנק אצל הנונה והנונו. היום אני מוצאת פיצוי כלשהו בנכדתי המתוקה.

 

[angelici]

...../images/Emo25.gif

 

[אסטרלו]

פרוטאס..

אבייאנאס=אגוז בונדוק פיתגרה=לדר, משמש שטוח זה בא מ-פיתה אגרה פיניונס=צנובר זירגואלה סקה= שזיף מיובש שנפיסטיק=פיסטוקים אצלנו מכינים "סנדוויצ´ים" קטנים: תאנה חצויה וממולאה בצנובר צימוקים ואגוזים. תאווה לחיך.

 

[פיפיטה]

גם אצלנו טו בשבט נחגג בצורה יפה

בכלל טו בשבט הוא חג כל-כך יפה, קודם כל אוכל כמו בכל חג אבל בטו בשבט הכל מתוק וטעים וגם פעם לא אכלו כל השנה פירות יבשים אז זה היה יותר מיוחד. ואסתרלו אף פעם לא חשבתי על פירוש המילה פיתגרה פיתה חמוצה !!! לאבי היתה חנות ירקות וכמובן שבטו בשבט הוא מכר את כל הפירות היבשים שהיו על המדף וכמעט הכל יבוא מטורקיה. אז ממש חגגנו מהכל.

 

[אסטרלו]

פיפיטוש, אסטמוס אקי פרה אמבזאר,

קדה אונו דל אוטרו. אני מתההההההה על פירות יבשים, אבל לאחרונה מקיפים אותי יותר מדי כימאים וטכנולוגים של מזון, שלא מעודדים את הפירות האלה שמלאים גופרית ושאר מרעין בישין. חג שמח!

 

[פיפיטה]

אסתרלו.. איך מגיע לשם גופרית???

תמיד מעודדים לאכול פירות יבשים, אפילו השבוע בעיתון כתבו על סגולות התמר פרטי,הסבירי,נמקי,

 

[אסטרלו]

גפרית משמשת לייבוש

ובעצם "משמרת" את הפרי המיובש,שאחרת הוא יתקלקל כמו פרי טרי. לא הכל מיובש כך. תמר למשל-מצויין ומכיל הרבה חומרים טובים עד כמה שאני יודעת-לא עובר תהליך יבוש מלאכותי. חסרונו בסוכרים הרבים. בעיקר מייבשים עם גפרית את התאנים והמשמשים. בתאנה זה ממש בולט- החומר הלבנבן שמצפה אותה.

 

[פיפיטה]

../images/Emo51.gif השכלתי

 

[פיפיטה]

../images/Emo51.gif השכלתי

 

[פיפיטה]

אופססססס מדיו אל מה או יו מונצ´ו../images/Emo22.gif

 

[angelici]

פיפיטה אני זוכרת בכיתה א´ב../images/Emo140.gif

שבטו בשבט היית נוהגת להביא לכיתה קוקוס כי לאביך היה חנות לפרות יבשים, והמורה את זוכרת? איילה זאת שהייתה מנגנת לנו בקבלת שבת באקורדיון, היא היתה קוראת ליונה השמש וזה היה בא עם כלים ושובר את הקוקוס והמורה היתה מחלקת לכל תלמיד מין הדבר הטעים הזה. יוווווווו את רואה איזה זיכרון יש לי אבל אם תשאלי אותי מה אכלתי אתמול לא אדע

 

[פיפיטה]

ואווווווווו איזה זכרון יש לך??

הזכרת לי נשכחות נראה לי שאני אשב מולך תרדימי אותי וכל זכרונות הילדות יופיעו שוב !!!!!!!!!

 

[angelici]

כן ואני עוד מחכה לסרוק את התמונות

ולשלוח אליך רק שאחיני ימצא בשבילי זמן ואני גם צריכה להביא את התמונות כמובן.