m i t a l y
New member
ט"ו באב
ט"ו באב מתקרב-יום ד' הקרוב- ובין המלחמה שמתחוללת לבין חיי היום-יום עם שתי ילדות קטנות בבית,, צריך לחגוג את מה שיש, וזאת האהבה
, ובאמת, למרות שמאוד חששתי מהמעבר לחיים משותפים עם בעלי, אנחנו מצליחים לשמר ולהחיות את האהבה בינינו
הדבר היחידי המעיב את היחסים, ולמרות שהתרחקתי, פיזית לפחות, הוא מערכת היחסים עם אבי
(מזמן לא כתבתי עליו נכון?). אני יודעת שגם הוא צריך להסתגל למצב שאני כבר לא גרה איתו בישוב, ואפילו לא באזור, ואני יודעת שעצם המעבר יכול אולי ליצור אצלו ולהוליד תחושות של כעס, אבל, ככה? למה בכל שיחת טלפון הוא נשמע לי כל כך מריר? כועס? מצווה? הוא שמח בשבילי, אני יודעת. תמך בי ועזר לי להעביר את חפציי. קדח, עזר לי לסדר את הבית, הרים וסייע באריזה, אז... האם זה נותן לו רשות להתייחס אלי שוב כאל ילדה קטנה? להגיד לי מה לעשות ומה לא לעשות? בעלי אומר, "עזבי, ככה הוא, לא תשני אותו, ככה הוא נשמע גם כשהוא מחייך"... אז למה לי זה לא נשמע לי ככה?
ט"ו באב מתקרב-יום ד' הקרוב- ובין המלחמה שמתחוללת לבין חיי היום-יום עם שתי ילדות קטנות בבית,, צריך לחגוג את מה שיש, וזאת האהבה
