ט"ו באב עבר...
...ואיך ניתן לו לעבור בלי הודעה ראויה כאן? זמן מיוחד מכמה טעמים, מספר לנו סוף הפרק האחרון של מסכת תענית. זמן עם טעם של "אהבה", כפי שמציינים 'אחינו החילונים'. אז שומעים על המסיבות של חג האהבה, וקוראים על זמן ומקום ש "כל בחור רווק היה פונה לשם... לחטוף" (נדמה לי שזו הלשון) לעצמו את החלק שחסר לו. ואני ישן לבד בלילה הזה. מחבק את הכרית השנייה שלי. בתשעה באב אנחנו נושאים קינה על ההבדל בין לילה נוראה של הרס לבין הלילה הפלאית של יציאת מצרים. אבל מה עם ליל ט"ו באב - מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? לילות של בדידיות, של חיפוש אחרי מילאוי לחיסרון העמוק שבתוך הנפש? לילה שבצורה כמעט סדיסטי מכה בפנים ומזכירה ומדגישה את היותי בגפי. ויחד עם כל זאת, אני הומו. ויחד עם זאת אני לא סתם הומו, אני הומו דתי. פירוש - יש לי תאנים פי כמה קשים מהרגיל למצוא את הזיווג שלי. מחסור אופציות, קושי של קבלה חברתי, קונפליקת דתי-אמוני, בעיות באמצעיים להכיר (מי חולם למצוא את אהבת חייו בצ'ט של גייז או באטרף???). אז ה"לבד" הוא עצום. אבל זה מול זה ברא א-לוהים. התקווה והאיחול הם גם כן גדולים. יש כנפיים לחלום. מספרים לנו שכמו כל הרגלים, שיש להם יום טוב ראשון ואחרון, עם סך הכל 7 ימי חג, לעתיד לבוא תשעה באב יהפוך גם הוא לחג, ומתי תהיה השביעי של חג שלו??? לא פחות ולא יותר מאשר ט"ו באב! אז נצא מהחורבן לביניין של בית נאמן בישראל, מלא באהבה. אז ישר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'. שירה דומה לשל הציפור המוזכר בספר איוב: ציפור החול. ואז זרועותיי לא יחבקו כרית קר, אלא נשמה חמה והכרית השניה שלי יקיים את יעודה כשאהבתי יניח עליו את ראשו. בקרוב אצל כולנו
...ואיך ניתן לו לעבור בלי הודעה ראויה כאן? זמן מיוחד מכמה טעמים, מספר לנו סוף הפרק האחרון של מסכת תענית. זמן עם טעם של "אהבה", כפי שמציינים 'אחינו החילונים'. אז שומעים על המסיבות של חג האהבה, וקוראים על זמן ומקום ש "כל בחור רווק היה פונה לשם... לחטוף" (נדמה לי שזו הלשון) לעצמו את החלק שחסר לו. ואני ישן לבד בלילה הזה. מחבק את הכרית השנייה שלי. בתשעה באב אנחנו נושאים קינה על ההבדל בין לילה נוראה של הרס לבין הלילה הפלאית של יציאת מצרים. אבל מה עם ליל ט"ו באב - מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? לילות של בדידיות, של חיפוש אחרי מילאוי לחיסרון העמוק שבתוך הנפש? לילה שבצורה כמעט סדיסטי מכה בפנים ומזכירה ומדגישה את היותי בגפי. ויחד עם כל זאת, אני הומו. ויחד עם זאת אני לא סתם הומו, אני הומו דתי. פירוש - יש לי תאנים פי כמה קשים מהרגיל למצוא את הזיווג שלי. מחסור אופציות, קושי של קבלה חברתי, קונפליקת דתי-אמוני, בעיות באמצעיים להכיר (מי חולם למצוא את אהבת חייו בצ'ט של גייז או באטרף???). אז ה"לבד" הוא עצום. אבל זה מול זה ברא א-לוהים. התקווה והאיחול הם גם כן גדולים. יש כנפיים לחלום. מספרים לנו שכמו כל הרגלים, שיש להם יום טוב ראשון ואחרון, עם סך הכל 7 ימי חג, לעתיד לבוא תשעה באב יהפוך גם הוא לחג, ומתי תהיה השביעי של חג שלו??? לא פחות ולא יותר מאשר ט"ו באב! אז נצא מהחורבן לביניין של בית נאמן בישראל, מלא באהבה. אז ישר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'. שירה דומה לשל הציפור המוזכר בספר איוב: ציפור החול. ואז זרועותיי לא יחבקו כרית קר, אלא נשמה חמה והכרית השניה שלי יקיים את יעודה כשאהבתי יניח עליו את ראשו. בקרוב אצל כולנו