(ט) אחר כך הן שואלות

(ט) אחר כך הן שואלות

אותי - איפה היית? - ואני עונה להן שלא, לא שם, בצד - ומה קרה לך? - הסתכלתי, אלה שני זוגות העיניים שלי, אלה שהיו ואלה שראו, מהצד - ובמבט אחורה? - אה, אני עונה, זה קל, אני שופטת
 

skiper63

New member
יקרה

בתכלס? אין לי מה להגיב.
אבל רציתי להראות שאני כאן,
ולהגיד שאני חושבת עלייך.
ואפילו חלמתי עלייך בשנ״צ היום!

אם תרצי לכתוב יותר, אשמח לקרוא

 

hory0

New member
יקרה כל כך..

נשארתי חסרת מילים.


אבל רוצה שתדעי שקראתי שוב ושוב, שאני מרגישה אותך וחושבת עליך.. קראתי אותך קודם. בהיתי במסך. וסגרתי את המחשב. כי לא היו לי המילים. נשכבתי במיטה. חשבתי עליך. והרגשתי שאני מוכרחה לכתוב לך משהו לפחות. למרות שאני לא יודעת מה נכון. רק מרגישה שרוצה לחבק אותך חזק, ולהגן עליך. מהכל.

 
אני גאה בך

על כל מילה שאת אומרת שם או כותבת כאן,
על זה שאת מעיזה ונוגעת.
עכשיו זה מהצד, אני מאמינה שבהמשך תוכלי לגעת בעוד חלקים של זה ולהעיז להיות בעוד מקומות.

התהליך הזה מכאיב נורא, אני קוראת אותך וכואבת בשבילך
אבל מאמינה גם בכח המרפא שלו.

גדול.
 
לא הבנתי אף מילה ממה שכתבת

יש לי בעיה עם טקסטים מעורפלים. אבל יש בלבי אהבה בשבילך בכל מצב.
 
בהתחלה, נכון, את מביטה אחורה

ושופטת, כי ככה את מגנה על עצמך

אחר כך את מביטה אחורה ומעזה להרגיש גם עוד דברים, אני מבטיחה לך

בסוף (לפעמים יש סוף) את מביטה אחורה ושופטת אחרים

 
(ט)

אין עבודה כבר עשר דקות, אני בהפסקה -
ומתחרפנת -
ויש בית חולים קרוב שפעם הייתי מבקרת בו בכל יום ראשון, כולם כבר מכירים אותי -
אני יודעת מה יגידו, מה יעשו, מה יאחלו לי בצאתי -
ושם דבר מזה לא יקרה השבוע -
וזה קשה, לפעמים, קשה מנשוא
 
כן, זה קשה.

אבל פעם לא היית עומדת בקושי הזה והיום את כן.
זו דרך גדולה לזמן הקצר הזה.

ליום ראשון בלי בית חולים
 

skiper63

New member
נורא קשה

נורא נורא.
ואת מצליחה וזה מופלא!
ואת מופלאה.
ואם את מדברת על האחד שאני חושבת, אז הוא ממש ממש לידי,
ואת יכולה לבוא במקום,
ואני אגיד לך דברים אחרים כשתבואי, ודברים אחרים שתלכי.

ותחזיקי חזק, כי כל הפעמים האלה שאת לא מגיע לשם כ״כ שוות.
והלוואי ויגיע יום ולא תזכרי מה אמרו לך שם, ומי היו האח או הרופא.
ודברים טובים יותר ימלאו לך את הזמן הזה.

(סליחה שמבולגן, כבר מאוחר...)
 
תודה, סקיפר

אכן לא הייתי. בבוקר היה מורכב, עכשיו זה מרגיש מצוין.
(אני מדברת על זה שליד העבודה שלי; בהפסקה הבאה אני אגלה לך איפה המיקום הבאמת לא צפוי שלה, ובכלל - אשמח לבוא אלייך בלי שום קשר לחדרי מיון. אחרי המבחנים...)

 
למעלה