טרנספרנס

טרנספרנס

אני ובעלי נמצאים בטיפול אצל פסיכולוג התפתחותי (הדרכה הורית בקשר להתנגויות של בננו).
במהלך הטיפול, די נחשפתי בדברים שמעולם לא אמרתי קודם (אולי אפילו לא לבעלי...). בהדרגה התחלתי להרגיש שהמטפל חשוב לי, סוג של התאהבות, רצון שהוא יאהב אותי גם, המון חלומות בהקיץ עליו וכו'. ממש כמו ילדה בת 16... בפעמים האחרונות אני חשה שהוא מרגיש כלפיי נבוך, הוא די נמנע מלפנות אליי וכמעט אך ורק אל בעלי, ומאידך אני גם חשה שהוא נמשך אליי (אבל אולי זה רק תעתועי הדמיון - ונראה כך בגלל המבוכה שלו?).
קראתי הרבה על transference וגם counter-transference, ואשמח לשמוע ממך מה כדאי לעשות - האם ללכת אליו לפגישה לבד, ללא בעלי, ולדבר איתו על הנושא?
או שעדיף להתגבר על כך בעצמי בלי לערב אותו ברגשות שלי, שעשויים לסבך את העניינים?

אציין שהטיפול מאד עוזר לנו, גם לזוגיות שלנו ולפתיחות ולאהבה שלי כלפי בעלי (כמה שזה נשמע אולי מוזר...)
תודה רבה!
 

גרא.

New member
peppermint patty,התאהבות במטפל/ת,שכיחה מאד,

אבל counter-transference,מושג המבטא התאהבות של המטפל במטופל.בכל מקרה,מטפל לעיתים נתפס
כגבר אידיאלי,שיש בו כל מה שחסר לכאורה אצל בן הזוג.והעובדה שהוא מאד פתוח בתהליך הטיפול,עש
לגרום להיווצרות רגשות עזים כלפיו.אין פרוש הדבר שזה הדדי כיוון שכל מטפל מודע לתהליך הזה,והוא משתמש
בטיפול ברגשות שעולים תוך כדי כך שהוא נזהר מאד מהעברה נגדית.אם וכאשר מטפל מסתבך בפתוח רגשות
כלפי המטופל,זה בפירוש מפריע לטיפול,אסור שהוא יגיע לכך,ועליו להפסיק את הטיפול.לכן לא כדאי שתסבכי אותו
ברגשות שלך כלפיו,למעט רגשות אחרים שעולים במהלך הטיפול.
 
אז מה לעשות?

לעבוד עם עצמי על הרגשות שלי כלפיו? לחכות שזה יעבור?

ואיך אדע אם הוא פיתח העברה נגדית?
מדוע הוא פונה כמעט אך ורק אל בעלי בשאלות, ומדבר אליי בטון שמשדר לי סוג של משיכה, או אולי מבוכה?

תודה רבה על הסיוע!
 

נטעוסית

New member
מנסה לענות, בנוסף לגרא.

קודם כל, כפי שכתב גרא וכפי שמצאת בעצמך ברשת, זו לא תופעה נדירה לפתח רגשות כלפי המטפל. בד"כ רגשות חיוביים ופעמים התאהבות. אם היה מדובר בטיפול אישי שלך, זה היה מתבקש לחשוף את רגשותייך כלפי המטפל - בפניו. זה (גם) מה שעושים בטיפול: מדברים על רגשות, מדברים על היחסים. בטיפול אישי אפשר ורצוי לדבר על זה.

אבל, בטיפול שמהותו הדרכת הורים עם נגיעות של טיפול זוגי, זה נראה לי לא כדאי לדבר על זה, בפרט לא לקבוע פגישה פרטית ולמדר את בעלך ממנה. אם אני המטפל שלכם - לא הייתי מאפשרת פגישה כזו, גם ובפרט אם הייתי "מריחה" מה הנושא... זה יוצר מצב של סודות וקואליציה בינך לבין המטפל ובטיפול זוגי/הורי זה בעייתי מאוד ולא משרת את המטרה המקורית של הטיפול: הדרכה וליוויי בהורות.

אם מפריע לך שהמטפל פונה לרוב לבעלך, הייתי מציעה לך להעיר בעדינות, בהומור, משהו כמו: "מה קורה? גם אני פה!" או "שכחתם אותי?" או אפילו לומר משהו מפורש, בנוכחות בעלך, לגבי זה שבזמן האחרון את חשה שהמטפל מתרכז יותר בבעלך ולאפשר למטפל "להתמודד" עם זה בדרכו.

אולי לא תדעי לעולם מה בדיוק מרגיש כלפייך המטפל. החיים מלאי תעלומות
 
למעלה