טרמינולוגיה

טרמינולוגיה

אני עוסקת, בין היתר, בתחום האוטיזם, ושם יש עיניין של טרמינולוגיה. האם אפשר לומר על אדם שהוא "אוטיסט" או שמא יש לומר "אדם עם אוטיזם". ואני שואלת מה דעתכן על השימוש במונחים "הומוסקסואל" או "לסבית" לתאור של אדם כזה או אחר? יש אוטיסטים שמתנגדים למונח "אדם עם אוטיזם", כי לטענתם הוא מרמז כי ניתן להפריד את האוטיזם מן האדם, או כי הוא מרמז כי "אוטיזם" הוא דבר רע. סולה שלי רושמת בבלוג שלה: " אני לא אדם עם נשיות, אני אשה. אני לא אדם המתגורר בישראל, אני ישראלית. אני לא אדם עם ילדים, אני אמא. אני לא אדם הסובל מאספרגר, אני אספית. " יחד עם זאת יש משהו בתווית שמרכזת את תשומת הלב בתכונה אחת, שהיא חריגה, מעוררת תחושות חזקות, אסוציאציות שונות, וניראית מוזרה עדין לרבים. אני רוצה שמי שמכיר אותי יחשוב עלי קודם כל כאדם, רק אח"כ כלסבית. מגיל צעיר אני יודעת ש"יש לי נטיות", אבל אפילו היום לא קל לי להגיד ש"אני לסבית". כאילו להגיד "אני לסבית" זאת גם איזושהי התחייבות והשלמה. אולי אם המונח המקובל היה פחות מחייב היה לי גם יותר קל "לצאת מהארון". לא קשה לי כל כך לספר שהתאהבתי באישה. קשה לי להגיד "אני לסבית". קשה לי גם כי אני חושבת שאנשים ישר חושבים איזה סוג של מין אני אוהבת וכד', וזה - לא נעים לי. אולי אני טועה. לא יודעת. מה דעתכן?
 
אני לסבית ואמא לאוטיסטית../images/Emo13.gif

תפסה את עיני ההקבלה שעשית לאוטיזם באספקט הטרמינולוגיה. אכן, האלמנט הבעייתי, לדעתי, בעניין הלסביות, הוא שכשאת אומרת שאת לסבית, את בעצם "מכניסה את כולם איתך למיטה" באותו רגע ויש בזה חדירה קשה לפרטיות. גם אני הייתי רוצה שמי שמכיר אותי יחשוב עליי קודם כל כאדם, אך נוכחתי לדעת, שאם אני מציגה את הלסביות ב"כרטיס הביקור שלי" - זה מלווה אותי כל הדרך. על כן אני מצניעה את הפרט הזה בדרך כלל, עד שלומדים להכיר אותי בשביל מי שאני, בתקווה שאח"כ זה כבר לא ישנה. הילדה שלי אוטיסטית. אני לסבית. אני לא יכולה לומר שאני חיה בשלום ובהשלמה, אבל לענייני סמנטיקה וטרמינולוגיה אני משתדלת להניח.
 
הי כלבם ש בני בסרויל

כן, כך בדיוק אני מרגישה. בעיניין הטרמינולוגיה - בעיני זה חשוב, כי זה משפיע על המחשבות הרגשות והמעשים שלנו.
 

jd99

New member
אם קשה לך להגיד

"אני לסבית", סימן שאת עדיין הומופובית. אל דאגה. עם הזמן זה עובר.
 

ME PIGGY

New member
אוטיזם ולסביזם

גם אני לסבית, ועובדת, בין היתר, גם עם אנשים אוטיסטים. וההקבלה הזו שעושים לאחרונה בוגרים אוטיסטים ברשת בין המאבק של קהילת הלהט"ב לבין הגאווה האוטיסטית, יוצרת בי הזדהות רבה. דווקא היה מעניין לפתח על זה דיון משותף.. וממש מדגדג לי לפעמים ככה להיכנס ולהגיב בפורום השכן, אבל מרגישה שזה סוג של חדירה לפרטיות. יכולה להגיד לך שכל המשפחות איתן אני עובדת יודעות שאני לסבית, וזה אפילו סוג של ייתרון בעיני - פתיחות, קבלה, הבנה של שונות, ושל מה ניתן לשנות באדם - ומה לא.. ולשאלתך - המילה הזו לסבית, או הומו, הוטמעה אצלנו כסוג של קללה (כנסי לבתי ספר ותראי את מגוון קללות ה"הומ"ו שילדים משתמשים בהן, כבר בכיתה א'-ב').. וכן- תמיד יהיה מי שיעלה את השאלה (אם בצורה ישירה, ואם רק במחשבה שברור שעוברת לו בראש)- של מה אני עושה במיטה. אבל.. הכל תלוי באיך את מציגה את עצמך.. אני בטוחה בעצמי כאדם, כאישה, כלסבית, וככה זה מוקרן החוצה. אולי בגלל זה מעולם עוד לא יצא לי לקבל תגובות שליליות (חוץ מאימא לילד אוטיסט דווקא, ש"ריחמה עלי ועל משפחתי"). אז אני (כמובן) לא מרחמת על עצמי, ולא רואה את עצמי אחרת, גאה במה ומי שאני, וככה גם הסביבה (קרובה, רחוקה, קבועה או מזדמנת) מקבלת ונוהגת. אני מדברת על בנות הזוג שלי כמו שכל אחת אחרת הייתה מדברת על בן הזוג שלה - וזה עושה את העבודה. ואפילו להיפך, הפתיחות מביאה הרבה יותר קבלה, וגם הערכה. וטרמינולוגיה בעיניי חשובה, היא מסמלת סוג של קבלה (עצמית). לכן, מהיום הראשון, ולמרות הקושי, היה לי חשוב להשתמש במילה שמתארת חלק ממני בצורה הטובה ביותר - אני לסבית, יש עוד המון כאלו, והכל דבש..לאימא שלי, למשל, (וגם לכמה מחברותי הטובות ביותר) לקח המון זמן להגיד את המילה. היום שבו היא התחילה להשתמש בצורה חופשית ב"קללה"
, היה היום שבו ידעתי שהיא מקבלת אותי באמת ובתמים. זה לוקח זמן, וזה תהליך שצריך לעבור, אבל.. אם את לא תקבלי את עצמך- גם לסביבה יהיה קשה.
 
כן, אני מניחה שזה מה שDJ99 התכוונה

כשדיברה על הומופוביה. ההפנמה של המושג כסוג של "קללה". אני כמובן לא חווה הומופוביה במובן של לדחות מישהו בגלל נטיה מינית, או לחשוב שהיא/הוא לא בסדר. יחד עם זאת, בהחלט לו יכולתי לבחור, הייתי בוחרת להיות כמו כולם. גם כי אני לא רוצה להיות שונה, וגם כי אני חושבת שבזוגיות בין אנשים ממינים שונים יש משהו יותר מאוזן (כמובן בהנחה ששאר הפרמטרים זהים...).
 

ME PIGGY

New member
רוב האנשים רוצים להיות "כמו כולם"

אפילו שהם גם היו רוצים גם להיות מיוחדים.. ולגבי המשהו המאוזן יותר.. אולי. אבל לפחות אני- מעולם לא הגעתי לאיזון הזה עם גברים.. מעניין אותי לדעת מה זה המשהו המאוזן שאת מדברת עליו.. ואולי תנסי לפחות פה.. לכתוב את המילה הזו שכל כך מפחידה אותך.. לסבית... לסבית.. גם זאת דרך להתאמן ולהגיד..
 

jd99

New member
אין כמו זוגיות טובה בין נשים.

אבל אני כמובן משוחדת :)
 
ישראלי יכול להיות גם

אדם שחי באמריקה. וההפך: אדם שחי בישראל לאו דווקא ישראלי. ישראלי - בעל תעודת זהות כחולה, בעל אזרחות ישראלית. אדם שחי בישראל - מתגורר באופן פיזי בישראל, גם אם מדובר בעובד זר ולכן אני לא רואה צריך להפוך את המשפט "אני אדם שגר בישראל" ל"אני ישראלי" כי מדובר בשני דברים בעלי משמעות שונה. בדר"כ שני הדברים האלו באים ביחד אבל לא תמיד ולכן ההבחנה חשובה.
 
כן, אבחנה נכונה מאוד.

וחשובה. למרות שנראה לי שלא זאת הנקודה שביקשה סולה להראות.
 
ואפרופו עברית: אבחנה או הבחנה

אבחנה - זיהוי. לאבחן מחלה למשל. הבחנה - להבדיל. מה שעשינו כאן זה הבחנה ולא אבחנה
המילה להבחין באה מהמילה הבחנה. המילה לאבחן באה מהמילה אבחנה.
 
למעלה