טרמינולוגיה
אני עוסקת, בין היתר, בתחום האוטיזם, ושם יש עיניין של טרמינולוגיה. האם אפשר לומר על אדם שהוא "אוטיסט" או שמא יש לומר "אדם עם אוטיזם". ואני שואלת מה דעתכן על השימוש במונחים "הומוסקסואל" או "לסבית" לתאור של אדם כזה או אחר? יש אוטיסטים שמתנגדים למונח "אדם עם אוטיזם", כי לטענתם הוא מרמז כי ניתן להפריד את האוטיזם מן האדם, או כי הוא מרמז כי "אוטיזם" הוא דבר רע. סולה שלי רושמת בבלוג שלה: " אני לא אדם עם נשיות, אני אשה. אני לא אדם המתגורר בישראל, אני ישראלית. אני לא אדם עם ילדים, אני אמא. אני לא אדם הסובל מאספרגר, אני אספית. " יחד עם זאת יש משהו בתווית שמרכזת את תשומת הלב בתכונה אחת, שהיא חריגה, מעוררת תחושות חזקות, אסוציאציות שונות, וניראית מוזרה עדין לרבים. אני רוצה שמי שמכיר אותי יחשוב עלי קודם כל כאדם, רק אח"כ כלסבית. מגיל צעיר אני יודעת ש"יש לי נטיות", אבל אפילו היום לא קל לי להגיד ש"אני לסבית". כאילו להגיד "אני לסבית" זאת גם איזושהי התחייבות והשלמה. אולי אם המונח המקובל היה פחות מחייב היה לי גם יותר קל "לצאת מהארון". לא קשה לי כל כך לספר שהתאהבתי באישה. קשה לי להגיד "אני לסבית". קשה לי גם כי אני חושבת שאנשים ישר חושבים איזה סוג של מין אני אוהבת וכד', וזה - לא נעים לי. אולי אני טועה. לא יודעת. מה דעתכן?
אני עוסקת, בין היתר, בתחום האוטיזם, ושם יש עיניין של טרמינולוגיה. האם אפשר לומר על אדם שהוא "אוטיסט" או שמא יש לומר "אדם עם אוטיזם". ואני שואלת מה דעתכן על השימוש במונחים "הומוסקסואל" או "לסבית" לתאור של אדם כזה או אחר? יש אוטיסטים שמתנגדים למונח "אדם עם אוטיזם", כי לטענתם הוא מרמז כי ניתן להפריד את האוטיזם מן האדם, או כי הוא מרמז כי "אוטיזם" הוא דבר רע. סולה שלי רושמת בבלוג שלה: " אני לא אדם עם נשיות, אני אשה. אני לא אדם המתגורר בישראל, אני ישראלית. אני לא אדם עם ילדים, אני אמא. אני לא אדם הסובל מאספרגר, אני אספית. " יחד עם זאת יש משהו בתווית שמרכזת את תשומת הלב בתכונה אחת, שהיא חריגה, מעוררת תחושות חזקות, אסוציאציות שונות, וניראית מוזרה עדין לרבים. אני רוצה שמי שמכיר אותי יחשוב עלי קודם כל כאדם, רק אח"כ כלסבית. מגיל צעיר אני יודעת ש"יש לי נטיות", אבל אפילו היום לא קל לי להגיד ש"אני לסבית". כאילו להגיד "אני לסבית" זאת גם איזושהי התחייבות והשלמה. אולי אם המונח המקובל היה פחות מחייב היה לי גם יותר קל "לצאת מהארון". לא קשה לי כל כך לספר שהתאהבתי באישה. קשה לי להגיד "אני לסבית". קשה לי גם כי אני חושבת שאנשים ישר חושבים איזה סוג של מין אני אוהבת וכד', וזה - לא נעים לי. אולי אני טועה. לא יודעת. מה דעתכן?
