אתמול התחלתי קבוצת תמיכה לאמהות
לילדים בקשת האוטיסטית. גם כאן, מתמודדים עם תקציבים שנחתכים ועם תגובות של אנשים בסופר, וקשיים יומיומיים אחרים. אני יכולה להגיד בוודאות, שהדשא של השכן ממש לא ירוק יותר מהבחינה הזו. כשהן שמעו על כמות הטיפולים הפרא רפואיים שניתנים לילדים בסקטרום בישראל הן נדהמו. כאן צריך לחכות חמישה חודשים למרפאה בעסיוק או קלינאית תקשורת קהילתית שתראה את הילד. ואז זכאים ל-20 טיפולים בשנה. או אפשר ללכת פרטי. מצד שני, הן גם נדהמו כשסיפרתי להן שוב הכיתות הישראל מונות בין 35 ל-40 תלמידים. כי כאן מעבר לתקן זה 27 תלמידים בכיתה. אז לא פלא שרוב הילדים כאן בתפקודים הגבוהים משולבים בכיתות רגילות. המסקנה שהגעתי אליה אתמול היתה, שכל מדינה מתקצבת אחרת את השירותים .