טרילוגיה
רק שתינו בחדר, במיטה שכבר אין לה ריח ייחודי מרוב שאנחנו נמצאות בתוכה. כבר אין לי שום ריח אחר באף, חוץ מריח המיטה, שדבק גם בי וגם בה וגם באוויר. ואין לי אף תחושת מגע אחר באצבעות חוץ מתחושת המגע של העור שלה. לפעמים אני שולחת יד לארון העץ ליד המיטה, רק כדי שאוכל לחוש שוב את הדקויות של המגע שלה. את ההבדל בין מגע של בטן למגע של גב. להרגיש את הכדורים הקטנים שמסתמררים במגע עדין על הזרוע שלה ועל הירכיים. ואני מחבקת אותה, מקווה לפעמים, שיצמחו לי עוד חמש ידיים, שלא אפספס אף פיסת עור שלה, חלקה, רטובה או רכה. או שלושתם ביחד. אבל יש לי רק שתי ידיים, שמעולם לא היה להם שימוש כה רב, וכה נשגב, כמו השימוש שאני עושה בהן לליטוף העור שלה. על הרצפה, בצד השני של החדר, בסל כביסה מפלסטיק כתום זרוקים תחתונים כחולים, אדומים ותכולים (ירוקים). זוג אחד לכל ערב שעברנו ביחד השבוע. זוג אחד לכל ערב של התאהבות מחדש. ועכשיו, כשהיא ישנה, אני מנצלת את השקט לבהות דרך הכתף שלה בעדויות ששוכבות מקומטות בסל הכביסה.
רק שתינו בחדר, במיטה שכבר אין לה ריח ייחודי מרוב שאנחנו נמצאות בתוכה. כבר אין לי שום ריח אחר באף, חוץ מריח המיטה, שדבק גם בי וגם בה וגם באוויר. ואין לי אף תחושת מגע אחר באצבעות חוץ מתחושת המגע של העור שלה. לפעמים אני שולחת יד לארון העץ ליד המיטה, רק כדי שאוכל לחוש שוב את הדקויות של המגע שלה. את ההבדל בין מגע של בטן למגע של גב. להרגיש את הכדורים הקטנים שמסתמררים במגע עדין על הזרוע שלה ועל הירכיים. ואני מחבקת אותה, מקווה לפעמים, שיצמחו לי עוד חמש ידיים, שלא אפספס אף פיסת עור שלה, חלקה, רטובה או רכה. או שלושתם ביחד. אבל יש לי רק שתי ידיים, שמעולם לא היה להם שימוש כה רב, וכה נשגב, כמו השימוש שאני עושה בהן לליטוף העור שלה. על הרצפה, בצד השני של החדר, בסל כביסה מפלסטיק כתום זרוקים תחתונים כחולים, אדומים ותכולים (ירוקים). זוג אחד לכל ערב שעברנו ביחד השבוע. זוג אחד לכל ערב של התאהבות מחדש. ועכשיו, כשהיא ישנה, אני מנצלת את השקט לבהות דרך הכתף שלה בעדויות ששוכבות מקומטות בסל הכביסה.
