טריי נתן, טריי לקח

[FrecCo]

באיזשהו שלב בשוויון 113 שימי ריגר אמר "לא נעים לי להגיד אבל הייתי מוציא את טריי יאנג. הוא חור מדי בהגנה" והתעקש מול השדר שזה הדבר הנכון לעשות, לדעתו, ביום שטריי גם באחוזים מחרידים... מאז בוסטון רצה משהו כמו 11-3 ב2 דקות, עם 3 החטאות של טריי וליי-אפים קלילים עליו או שלשות כשהשחקן שלו נשאר חופשי.

שימי צדק בגדול, אבל לך תספסל בדקות האחרונות את השחקן הכי קלאץ' בליגה (טוב, עכשיו השני הכי קלאץ') שניצח במו קלאצ'יותו את משחק 5.

לא שראיתי את כל הסדרה אבל אני מרגיש שבוסטון קצת פחות טובה מעונה שעברה, אני סקרן מאוד לגבי הסדרה נגד פילי. יחד עם שתי הסדרות במערב יהיו חצאי גמר אדירים אם כולם יהיו לנו בריאים. אמן בכותל

 

[Rapgamer]

טריי השני הכי קלאץ'?
באטלר, יוקיץ', לילארד, פוקס ועוד רבים יכולים לחלוק על כך.
אטלנטה יכולה לצאת מעודדת מהסדרה, הייתה תחרותית ברובה. חבל שלא כפו גיים 7.

הפלייאוף השנה משוגע ועוד אי אפשר לדעת שגולדן והלייקרס יסגרו את הסדרות שלהן. אבל אם זה יקרה, העולות לסיבוב השני יהיו המדורגות 1,2,3,4,5,6,7,8. אני בטוח שזה לא קרה אף פעם, איזה תרחיש הזוי.

 

[Krit123]

הם תקפו את יאנג ללא הרף אבל חשבתי שההוקס ניסו להוציא את הכדור מהיד של טייטום בכוח בשוויון 113, בניגוד לשלב מוקדם הוא מצא את סמארט בקו ישיר לטבעת, משם סמארט מצא את האיש הפנוי והשלשות שלפני כן לזגו החוצה לפתע נכנסו ברצף שהוציא להוקס את הרוח מהמפרשים.

יאנג יצא מלוע של תותח, נבלם על ידי פתיחה טובה של הדואו ממול (בעיקר טייטום) וגם על ידי מחצית חלשה של דז'ונטה שאיחר להצטרף אליו. בערך מאותו שלב (תחילת רבע שני כזה), המשחק ברובו הרגיש כמו שידור חוזר של אותו הסטרץ' - אחת הקבוצות תצא לריצה קלה (בדרך כלל אטלנטה), תעלה ליתרון של לא יותר מ2-3 פוזשנים, ותאבד אותו תוך.. 2-3 פוזשנים. ג'יילן בראון בכבודו ובעצמו קבע שוויון או החזיר את הסלטס ליתרון בערך 20 אלף פעם.
ככל שהתקדמנו לרבע המכריע יאנג התעייף ונחלש, ווייט והורפורד הצליחו להצר עליו ואף אחד מסביב לא באמת הרים את הכפפה. בוגי היה די חד ואולי סניידר היה צריך לשבץ אותו במקום קולינס לפרקים, בטח בסיום. הקבוצות היו שוות למדי ברוב הקטגוריות, למעט היכולת של בוסטון לנצל מסירות רעות של יאנג וחבריו לנקודות קלות במעבר לעיתים תכופות יותר.
היה גם פוזשן ביזארי בו יאנג והאנטר נכשלו בהכנסת כדור מהצד 3-4 פעמים מזווית לא פשוטה, סניידר סירב להתשמש בפסק הזמן האחרון שלו ובעקבות זאת הלך הכדור.

כרגיל, לא אהבתי את ריבוי השלשות בבוסטון. יש משהו ב'לקבל את ההחלטה הנכונה' ולהוציא כדור החוצה (בדקות שחונות) שמרגיש כמעט טיפשי. יש לכך גם השפעה מעשית - הזריקה מבחוץ מקשה על סחיטת עבירות, אז חומק לו גם הבונוס בתור גורם מדרבן להמשיך ולהיכנס פנימה (או לסמן שחקן עם בעיית עבירות).
קל לשכוח אבל ליוסטון, הלוא היא אבירת השלשות, היה בזמנו היה את ה-foul merchant שידאג להשלים אותה אנליטית. אז הלכתי לבדוק ולא הכי הופתעתי לגלות שבוסטון בבוטום 3 בהליכות לקו. משהו לחשוב עליו בידיעה שבסיבוב הבא הם נפגשים עם אותו בחור ועם עוד איזה תפלץ שסוחט אותן בסיטונות.

 

[myway23]

מבחינת סגל, אין בכלל שאלה והשנה הסגל יותר טוב ועמוק משנה שעברה, הצירוף של בורגדון והביטחון שדרק וויט צבר זה כוח משמעותי.
אבל שינו גם מאמן ופה לדעתי יש ירידה כי יודוקה מאמן טוב יותר\מנוסה יותר והיה לי חיבור מעולה עם השחקנים.
לצערנו לעולם לא נדע איך הקבוצה הייתה נראית עם עונה שניה של יודוקה ...

נחזור למשחק, לטעמי היה ניכר שהסלטיקס פשוט הקבוצה הטובה יותר אבל סניידר פשוט מאמן טוב ומנוסה יותר וידע לנצל את החולשות של הסלטיקס.
בשלושת הרבעים הראשון זה עבד להם בסה"כ טוב, הרבו לתקוף את הורפורד ובד"כ זה גם הצליח להם, לדעתי הגנה די מחפירה של בוסטון.
הדבר היחיד שלדעתי ניצח את המשחק זה בראון וטייטום שהתעלו (וזה מה שמצופה מהם אז שמח לראות את זה). כמובן היה טוב לראות גם דקות טובות של גרנט וויליאמס (ששוב, לא ברור למה לא שיחק יותר במשחקים קודמים), גם ברוגדון זה כוח מהספסל. גם סמארט נתן רבע אחרון מצויין, כנראה הטעויות ממשחק 4 היוו דלק עבורו במשחק הנ"ל.

לא היה ברור לי למה מאזולה לא נותן לרוב ויל לשחק יותר בשלושת הרבעים הראשונים שאטלנטה תקפה את הורפורד בהצלחה. ההגנה הרכה איפשרה להם להגיע הרבה לצבע ואם הגבוה יוצא לחפות, יותר קל לאטלנטה לקחת ריבאונד התקפה ולשים סלים קלים, זה קרה יחסית הרבה במשחק - לא ברור למה מאזולה לא ניסה לשנות.

יהיה מעניין מול פילי, יש להם סגל טוב והם מסוגלים לאתגר את בוסטון - הכל פתוח.