טריו
מוקדש לאחת שהבטחתי לספר לה מה עושים עם בחורות ערומות. בשבילך
"נו? את מוכנה?" היא צרחה לעברי מדלת הכניסה. "שניה, אני מגיעה" ניסיתי את מזלי להרוויח זמן. "שניה עברה" היא רטנה. "הנה" לבשתי את המעיל ונעמדתי לצידה. "באמת הגיע הזמן" קרבתי את פני לפניה לנשיקה והיא רק רטנה שוב שאין זמן, שאנחנו כבר מאחרות, שהמסיבה עוד מעט נגמרת ואנחנו עוד כאן. הדבקתי אותה אל הקיר. "גברת לוי היקרה, יש לך שלוש שניות לנשק אותי בחזרה לפני שאני משאירה אותך לבד ללכת למסיבת הגלגולים הזאת בעצמך" בזויות פיה זיהיתי את מה שהיה תחילתו של צחוקה המתגלגל שבא לאחר הצרפתית שהרטיבה לא רק את שפתיי. במכונית שאלתי אותה איך בכלל היא שמעה על המסיבה הזאת. היא ענתה 'רונית' אז הבנתי הכל. רונית הייתה האישה הכי בליינית שהכרתי ובמקרה גם חברת ילדות של איילת. לא הייתה מסיבה, אירוע או נוכחות של לפחות ארבעה אנשים שהפסידה. "אז לאן היום?" שאלתי. "גלגולים, אהובתי" "לא יכלו לקרוא למקום נישנושים, שימשונים, פונפונים או חיות אחרות?" שאלתי בציניות. "לא. כי לבעלות המקום קוראים גילי וגלית" "אילו ששרו באירוויזיון?" "לא מפגרת, אלו היו אחרים" היא צחקה. "ורונית תהיה שם?" הייתי בטוחה שידעתי את התשובה. "ברור" "כן, זה באמת די ברור. אני רק מקווה שהפעם נזכה לראות אותה לא כמו בפעם הקודמת" נזכרתי איך במסיבה האחרונה, אחרי חמש דקות היא נצפתה בצמידות לכוסונית אחת בדרכה לפינה חשוכה. מאז לא נראו עקבותיה עד לדיווח שלמחרת בבוקר. "יש משהו שאני רוצה לשאול אותך כבר הרבה זמן" איילת הרצינה לפתע, בדיוק כשפנינו ימינה באחד מרחובות ת"א. שתקתי. היא שתקה גם. "טוב, את מתכוונת לשאול או שאתחיל לנחש?" ניסיתי לשבור את השתיקה. "יאללה, תנחשי" איילת החליטה להשתעשע בי. "בואי נראה, את רוצה לקנות בית" "לא" "לעבור לגור עם ההורים שלך" "השתגעת?" "לגדל עוד שני כלבים" "לא תודה" "לנסוע לחו"ל" "הלוואי" "להיכנס להריון?" "גם הזמן של זה יגיע" "לעזוב אותי" "משוגעת אחת, בוודאי שלא" "לצרף אישה שלישית למיטה שלנו" היא שתקה. "איילת?" "ומה את חושבת על זה?" "את רצינית?" "כן" "אני..לא יודעת. בגדול הייתי אומרת לא" ניסיתי לעכל את הצעתה. "ובקטן?" "אני חושבת שיהיה לי קשה לראות אותך עם אחרת. את יודעת כמה אני קנאית, במיוחד לך, אבל אם האווירה תהיה נכונה, ואני אהיה מספיק שיכורה, והבחורה תרצה את שתינו ותראה כמו אנג'לינה ג'ולי, אז אולי, מי יודע" "אני חושבת על זה הרבה בזמן האחרון" "רונית יודעת?" "כן" "לפניי?" התחלתי לקנא. "לא ידעתי איך תגיבי" ניסתה להתגונן. "אני סולחת לך" עצרנו לפני המקום ששלטו הגדול הראה את השם 'גלגולים' באורות מהבהבים. "איילת, אני לא פוסלת את הרעיון, למרות שהוא חדש לי" סיכמתי את השיחה. "את באה?" שאלתי ויצאתי מהרכב. איילת יצאה גם היא ונצמדה אליי. יד מלטפת נשלחה לגבי וצמרמורת עברה בגופי. הייתי מוכנה להשכיב אותה כאן ועכשיו, אך בתמורה הסתפקתי שוב בצרפתית. את רונית פגשנו בכניסה. התבוננתי בה כמו תמיד. אהבתי להתבונן בגופה החטוב, כזה שמעולם לא היה וגם לא יהיה לי. היא לבשה ג'ינס בהיר וצמוד וגופיה שחורה צמודה שעשתה כל בחורה לסקסית בעיניי. חשבתי על שאלתה של איילת וניסיתי לדמיין את רונית כשלישית לשתינו. כנראה שחייכתי תוך כדי מחשבות. "שלום גם לך" רונית העירה אותי ממחשבותיי. "את עוד פה? לא מצאת לך כבר את הזיווג המושלם?" הקנטתי אותה כתמיד. "אם את באמת רוצה לדעת אז לא. פגשתי כאן רק פנים מוכרות, הייתי שמחה למישהי חדשה" היא חיבקה את שתינו וליוותה אותנו לבר. שם קיבלנו את הבירה הראשונה שלנו חינם בתור מקורבות למקורבת. ישבנו כך זמן מה, מברכות לשלום מדי פעם פנים מוכרות, נהנות מהמוסיקה והבירה בקצב זהה.
מוקדש לאחת שהבטחתי לספר לה מה עושים עם בחורות ערומות. בשבילך
