טריגר

[someone343]

טריגר

כל פעם כשאני לוחצת על "הודעה חדשה" תמיד חושבת שאולי כדאי שיהיה לי משהו חשוב או חירום להגיד
ופתאום... אין משהו מסוים, אולי יש והוא מודחק, אני לא יודעת
היום טיפול ומתהפכת לי הבטן מבלי לדעת למה, אולי כי אין לי איזה נוסח של מה נדבר היום בראש ואני לא יודעת
מה לומר, לעזאזל.. אני מבזבזת זמן ולא זקוקה לטיפול, הרי אני לא על הקצה עכשיו נכון ? ( האקדח שאין לי לא מכוון לרקה
הכל זה מחשבות שעולות ויורדות על הפציעה, מוות שאני לא יכולה או העיסוק הבלתי פוסק בפציעה באינטרנט ועל מנוחה)
ומבחינת אכילה, אף פעם לא חשבתי שצריך לדבר על זה כי אני "דמו ה"א", לא אובחנתי בדבר ואם אני כועסת על שאכלתי משהו
או רוצה להקיא אותו ( מה שלא קורה בפועל אלא רק בראש) זה כי אני אוהבת את החולי. כי בסה"כ אני אוכלת רגיל.
כי אני לא רוצה להרזות, אני יודעת שאני בסדר אבל החולי מאד מפתה... אני יודעת שאני כמעט אף פעם לא כותבת על זה פה.
תפסתי כבר 8 שורות.. חסרות תכלית... לא יודעת מה אני רוצה. עכשיו קצת כואב או שזה לחץ לפני פגישה. הלוואי והייתי מצליחה להירדם כדי לשרוף את השעות.
לא יודעת ..

 

[תמרה45]

 

[תמרה45]

ואם שייך ו/או נכון להגיד

אז גם שיהיה בהצלחה בטיפול..
הלוואי שתמצאי את המילים הנכונות כדי להביע ולהסביר את התחושות..
אולי שווה יהיה לך להציג אותן באיזה שהוא אופן שהוא לא וורבלי..
ציור, מכתב, ותהיי כמו מנחה שמסבירה תחושות על ציור או מכתב או קולאז'....
לי זה עוזר מאוד

 

[someone343]

נכון

מדי פעם אני כותבת. ומדי פעם גם רוצה לנסות לדבר.. גם כשפתאום כל המילים מתפזרות ונעלמות.
[ הטיפול בוטל בסוף, כרגע אין תאריך חלופי אבל זה בסדר כי אני מרגישה שאני רוצה להסתגר בעצמי, וגם את הלבד הזה שגורע...שזה בסדר, אני יודעת שאין לו הסבר ]

תודה לך יקרה

 

[פרפר בתוך אגרוף]

את כל כך צריכה עזרה

וכל כך צריכה טיפול.
אני רואה את זה צועק מכל הודעה שלך.
המצב שלך לא טוב. המחשבות שלך לא טובות.
הן לא מחשבות רגילות, והדברים שאת רוצה הם לא דברים רגילים,
והעצב שלך הוא לא מצב טבעי ורגיל.
את עוברת שנים קשות. העובדה שהמצב לא אקוטי יותר היא משמחת, ואולי מספרת שכשהגיל הסוער והקשה הזה יחלוף, וכשתתבגרי עוד קצת, דברים יתאזנו ויהיו קשים פחות, כמו שקורה להרבה מאיתנו, אבל זה לא אומר שהשנים האלו עכשיו לא מאוד קשות, ומאוד עצובות,
ואם הן כאלו, יש לך זכות מלאה לקבל טיפול, לקבל עזרה, לקבל כאן מקום,
ובכל מקום אחר שיש לך.

חבל לי שבוטל לך הטיפול. השקיעה בעצמך היא לא טובה בכלל.
מקווה שיהיה תאריך חדש בקרוב,
ומזמינה אותך לכתוב לנו עוד

 

[someone343]

טריגר

המילים שלך נוגעות וקורעות אותי מבפנים וכל כך קשה לי וכואב לי
ואני אנוכית ולא עוזרת בבית ותוקפנית וכל כך מנסה.. וצריכה לעזור
ועכשיו שבועיים אהיה בלי טיפול וכרגע אני מוצפת זה יעבור
ואין לי כוח לכלום , בקושי לסיים לקרוא את ההודעה שלך ולהגיב הצלחתי
אז תודה, תודה שאת מכירה בכאב שלי ונמצאת כאן ונותנת יחס
אלך לישון... אם יהיו בי עוד מילים ואתן לעצמי אז כתוב
ואין כוח ואי אפשר לסיים את זה.
אהההההההההההההההההההההההה
סליחה שכלום לא מובן.
לילה טוב

 

[אלומת האור]

 

[someone343]

 

[פרפר בתוך אגרוף]

מה שהייתי רוצה בשבילך

הוא שאת תכירי בכאב שלך, תאמיני לו,
ותאמיני שבאמת את זקוקה לעזרה...

את העוינות שיוצאת ממך בבית אני חושבת שאני מכירה מעצמי. כשמתחילים לגעת בכאב הזה שבפנים עולה המון כעס על ההורים ועל הבית שגדלת בו, המון זעם. יש לו בטח הרבה סיבות טובות, גם אם את עדיין לא יודעת לתת להן מילים.
אני יודעת שזה מפחיד להרגיש ככה ומפחיד לראות מה יוצא ממך,
ובכלל, כשלא אוכלים כמו שצריך וכשהגוף לא במצב טוב, כל ההתנהגויות שלנו מקצינות ואנחנו נהיות בני אדם לא ידידותיים לסביבה.
מציעה לך לשפר את היחס לעצמך
וגם לקחת משימה אחת קטנה כל יום שקשורה לבית ולאיך את מתנהגת שם.
אני חושבת שגם להגיד לאמא שלך שאת יודעת שאת לא כל הזמן מתנהגת יפה ושאת מאוד משתדלת לשנות את זה, יכול לעזור לך ולה. מה את אומרת?

ובנתיים, גם בשבועיים האלו, אנחנו כאן להזכיר שהכל אמיתי ולתת יד.

 

[someone343]

אני עדיין

לא יודעת אם אני סתם מגזימה.. כי יש ימים בלתי נסבלים ואז רגיעה ( שאני לא תמיד אוהבת)
אני לא כועסת או מאשימה אף אחד בכאב שלי ומן הסתם בטוחה שאני אשמה.. [אולי יש סיבות מילדות אבל אני מסרבת להאמין לזה.. מסובך..בכל אופן זו אנייייי ]
היום קצת עזרתי, השתדלתי לישון ולקום בסופו של דבר, אני לא אוהבת לדבר על רגשות אבל הסברתי את עצמי בצורה די טובה אני חושבת ( איתה)
מצטערת שהכל נכתב במהירות ומבולגן..
אבל.. אין בי הרבה מילים.. רק שעכשיו קצת נרגע... תודה יקרה

 

[התקווה שבתוכי]

אני לא אחזור על מה שכתבו מעליי
אני רק אשלח כוח וחוסן, והמון המון חום

 

[someone343]

תודה