טריגר

Silence angelic

New member
טריגר

שוב משלשלים. אני לא יודעת איך נפלתי לזה שוב פעם?! זה עושה לי בחילה רק מלחשוב על זה. כל פעם כשאני במחזור או ביוץ אני עולה קצת במשקל..ואני יודעת שאלו נוזלים וזה ירד בסופו של דבר, אבל זה גורם לי לחרדה נוראית . הרצון לחתוך רק הולך וגובר, ההסתגרות שלי בבית הופכת לקיצונית, המחשבות על המוות לא מרפות, הרחמים העצמיים, הבולמוסים הנוראיים. ואני לא מצליחה לבכות! אני שותה מלא אלכוהול שגם זה לא עוזר ממש לרצון שלי לרדת במשקל ובקיצור אני בבלאגן אחד שלם! אני מרגישה תלושה מהעולם הזה. אני מרגישה שאני חיה בעולם-לא עולם, מן משהו הזוי ואפל ואף אחד לא יודע. ההיתי צריכה לפרוק..תודה שאתם פה.
 

jellybelly1

New member
:(

את מתארת את ההרגשה כל כך טוב. גם לי חולפת המחשבה בראש שמפריד ביני לשאר האנשים כל כך הרבה, עד שנדמה שאנחנו כמעט לא חיים באותו כוכב. אלה באמת לא חיים אנושיים, לא חיים שראויים לאף אחד.
שומעים את הייאוש ואת הבור השחור שאת נמצאת בו... ואני רק יכולה לומר שאני כל כך מבינה והלוואי והיו לי כוחות לשלוח לך.
מאמינה שיש תקווה ואפילו באופק הקרוב. נסי להילחם במחשבה המעוותת האחת הזאת שזורעת כל כך הרבה הרס - שמשנה אם עלית כמה גרמים במשקל, שאת "חייבת" להיות במשקל מסוים, ש"השלמות" הזאת הכרחית כדי שתוכלי לחיות חיים מאושרים = שקר. בגללה נגרם לך סבל של חתכים, בולמוסים (כפיצוי על צומות), נזק לגוף והרגשה רעה שגורמים המשלשלים, הסתגרות ובידוד מאנשים, שנאה עצמית, חרדה, רצון למות. תגידי לכל זה די!
 

תמרה45

New member
אני זוכרת את הסרט הזה מעצמי

לא פשוט...
שולחת לך כוח להצליח לצאת מזה, להתאפס מתוך אהבה ורכות לעצמך (כי הרי מלחמה וכעס יצניחו אותך חזרה לשם)...
טוב ששיתפת פה....
תעדכני

תמרה
 
היי, את.

באמת נשמע שזה בלאגן. וכבר הרבה הרבה זמן.
לא בא לך להפסיק רגע את הכל, לנוח, ולהתארגן לך מחדש?
קוראים לזה אשפוז, וזה יכול סוף סוף ליצור את המנוחה והשינוי שאת לא מצליחה לייצר כל השנים האלו...
 
למעלה