טריגר
הוא פשוט מניאק !
אחרי שבגללו עזבתי למחלקת נשים נוראית בבית חולים אחר וזה היה פשוט נוראי ומגעיל שהתחננתי לחזור לבית חולים שהוא נמצא . ובתור שלום ממני הוא חטף אגרוף בכתף והסתובבתי והלכתי והוא מצידו התעצבן והחטיף לי אגרוף בראש ( על זה שתקתי וחייכתי והמשכתי ללכת מבלי להסתובב לאחור ולהגיב על כך , נהנת מהכאב ... אני חושבת שאני מזוכיסטית ) .
חזרתי והבטחתי שלא אתחיל איתו ולא אכה אותו ושלא אפגע בעצמי ( ושיקרתי דרך אגב , בנוגע לפגיעה העצמית ) .
היום התיחסתי אליו כי הוא הסתיר לי את הטלוויזיה - רציתי להגיד לו שיעיף את הפרצוף המגעיל שלו ממני אבל אמרתי לו שפשוט יזוז .
היום בקבוצת בוקר אני נכנסתי ( נמנעתי להיכנס כשהוא נכנס ) ואחרי הוא נכנס , נאנחתי באי שביעות רצון אבל נשארתי . סיפרתי שיום רביעי אני עוזבת להוסטל . הוא אמר ברוך שפטרנו , הסכמתי איתו . הוא אמר עוד משהו לעגני ואז להפתעתי הוא ברך אותי בכל טוב ... אז אני קמתי ולחצתי את ידו ( כולם מחאו לנו כפיים ) . ביקשתי ממנו שנאבק האבקות פרידה , אבל בכל הכח , כמו שהוא החטיף לי שהיינו ברוגז .
הוא הסכים וביקש להתנשק איתי צרפתית ... אמרתי לו אוקיי בתנאי שנאבק כרצוני ( זה כבר לחשתי באוזנו ) . לצערי אסרו עלינו להיאבק ( ולכן שיחלום על נשיקה צרפתית ) .
לחשתי באוזנו גם שנאבק בחוץ בגלל שסרבו עלינו להיאבק במחלקה אבל הוא לא הסכים כי הוא הבטיח לצוות שלא .
עכשיו אני מתוסכלת מאוד !
אני רוצה להיות רזה אבל אין סיכוי , אני יותר מדי אוהבת מתוק .
במחלקה של הנשים אחת הבנות שאלה אותי אם אני בהריון ועניתי לה שלא , שאני סתם שמנה , והיא התעקשה שאני בהריון ... בסוף אמרתי שכן רק שתעזוב אותי \:
מצאתי במחשב קטע של אנורקסית כתבה כשבאתי לכתוב כאן , היא פשוט השאירה חלון פתוח ... יש לי חשד שאני יודעת מי כתבה את זה אבל אנ'לא מתכוונת לשאול אותה . בכל אופן זה פשוט חולני .
מחר בעלי ואחותי הקטנה באים לבקר אותי ויביאו לי דברים טובים וגם קוראת בקלפים ... אני צריכה לחשוב על שאלות לשאול אותה .
איזה מזל שאני עוזבת עוד יומיים ולא אצטרך לראות את הפרצוף שלו , נכון מול כולם אני סלחתי לו , אבל בתוך תוכי אני לא , רק בגלל שהוא לא רוצה להיאבק איתי .
הוא פשוט מניאק !
אחרי שבגללו עזבתי למחלקת נשים נוראית בבית חולים אחר וזה היה פשוט נוראי ומגעיל שהתחננתי לחזור לבית חולים שהוא נמצא . ובתור שלום ממני הוא חטף אגרוף בכתף והסתובבתי והלכתי והוא מצידו התעצבן והחטיף לי אגרוף בראש ( על זה שתקתי וחייכתי והמשכתי ללכת מבלי להסתובב לאחור ולהגיב על כך , נהנת מהכאב ... אני חושבת שאני מזוכיסטית ) .
חזרתי והבטחתי שלא אתחיל איתו ולא אכה אותו ושלא אפגע בעצמי ( ושיקרתי דרך אגב , בנוגע לפגיעה העצמית ) .
היום התיחסתי אליו כי הוא הסתיר לי את הטלוויזיה - רציתי להגיד לו שיעיף את הפרצוף המגעיל שלו ממני אבל אמרתי לו שפשוט יזוז .
היום בקבוצת בוקר אני נכנסתי ( נמנעתי להיכנס כשהוא נכנס ) ואחרי הוא נכנס , נאנחתי באי שביעות רצון אבל נשארתי . סיפרתי שיום רביעי אני עוזבת להוסטל . הוא אמר ברוך שפטרנו , הסכמתי איתו . הוא אמר עוד משהו לעגני ואז להפתעתי הוא ברך אותי בכל טוב ... אז אני קמתי ולחצתי את ידו ( כולם מחאו לנו כפיים ) . ביקשתי ממנו שנאבק האבקות פרידה , אבל בכל הכח , כמו שהוא החטיף לי שהיינו ברוגז .
הוא הסכים וביקש להתנשק איתי צרפתית ... אמרתי לו אוקיי בתנאי שנאבק כרצוני ( זה כבר לחשתי באוזנו ) . לצערי אסרו עלינו להיאבק ( ולכן שיחלום על נשיקה צרפתית ) .
לחשתי באוזנו גם שנאבק בחוץ בגלל שסרבו עלינו להיאבק במחלקה אבל הוא לא הסכים כי הוא הבטיח לצוות שלא .
עכשיו אני מתוסכלת מאוד !
אני רוצה להיות רזה אבל אין סיכוי , אני יותר מדי אוהבת מתוק .
במחלקה של הנשים אחת הבנות שאלה אותי אם אני בהריון ועניתי לה שלא , שאני סתם שמנה , והיא התעקשה שאני בהריון ... בסוף אמרתי שכן רק שתעזוב אותי \:
מצאתי במחשב קטע של אנורקסית כתבה כשבאתי לכתוב כאן , היא פשוט השאירה חלון פתוח ... יש לי חשד שאני יודעת מי כתבה את זה אבל אנ'לא מתכוונת לשאול אותה . בכל אופן זה פשוט חולני .
מחר בעלי ואחותי הקטנה באים לבקר אותי ויביאו לי דברים טובים וגם קוראת בקלפים ... אני צריכה לחשוב על שאלות לשאול אותה .
איזה מזל שאני עוזבת עוד יומיים ולא אצטרך לראות את הפרצוף שלו , נכון מול כולם אני סלחתי לו , אבל בתוך תוכי אני לא , רק בגלל שהוא לא רוצה להיאבק איתי .