טריגר....

טריגר....

הלילות הופכים יותר ויותר קשים...
מוצאת את עצמי שבויה עם עצמי והשדים שלי...
כבר כמה שבועות שלא ממש ישנה..במקרה הטוב אולי 4 שעות בלילה...
אתמול עשיתי משהו שלא עשיתי כבר הרבה זמן וזה די הלחיץ אותי...
הוצאתי מהמחבוא את "הערכה" המקוללת.... וחתכתי... איפה שאף אחד לא ישים לב....
עצרתי את עצמי בזמן... לא יודעת איך הצלחתי לעצור... אבל עצרתי...
הסברתי לעצמי שתפרים לא יובילו למקום טוב...
חיפשתי משהו חבוי שירגיע אותי... משהו שיעזור לי להרגיש כל דבר אחר מלבד מה שהרגשתי באותו רגע אבל בלי שזה יצור לי עוד בעיות... בלי שידעו....
אז חתכתי... ואיכשהו הצלחתי לעצור לפני שזה הגיע לרמה של תפרים....
ובאופן אירוני ועצוב משהו... אתמול אחרי הרבה מאוד זמן הצלחתי לישון כמעט 8 שעות....
עצוב... פשוט עצוב...
ואני כן מפחדת להישאב לזה שוב... למרות שאני מנסה כל כך להתנגד לזה....
אני מקווה שהלילה הזה יעבור בשלום... שאני לא אחתוך.... שיהיה בסדר....
יש שיר מאוד יפה שמתנגן לי בראש הרבה בתקופה האחרונה...
הקטע הוא שזה שיר שיכול להתפרש כשיר שיש בו תקווה.. ויש תקופות שככה הוא מרגיש לי...
אבל בתקופות אחרות... כמו לאחרונה.... המילים והשיר הופכים עבורי למעין דיאלוג שלי עם המוות....
כאילו שאני והוא מנהלים דו שיח...

לשיר קוראים יופי מתוך כאב...

ואלו המילים שלו:

"Beauty From Pain"

The lights go out all around me
One last candle to keep out the night
And then the darkness surrounds me
I know I'm alive but I feel like I've died
And all that's left is to accept that it's over
My dreams ran like sand through the fists that I made
I try to keep warm but I just grow colder
I feel like I'm slipping away

Chorus song:

After all this has passed, I still will remain
After I've cried my last, there'll be beauty from pain
Though it won't be today, someday I'll hope again
And there'll be beauty from pain
You will bring beauty from my pain


My whole world is the pain inside me
The best I can do is just get through the day
When life before is only a memory
I'll wonder why God lets me walk through this place
And though I can't understand why this happened
I know that I will when I look back someday
And see how you've brought beauty from ashes
And made me as gold purified through these flames

Chorus song again...


Here I am at the end of me
Tryin' to hold to what I can't see
I forgot how to hope
This night's been so long
I cling to Your promise
There will be a dawn


After all this has passed, I still will remain
After I've cried my last, there'll be beauty from pain
Though it won't be today, someday I'll hope again
And there'll be beauty from pain
You will bring beauty from my pain...

מצטערת שהעקתי....
מקווה שאם תקראו,
עבורכן השיר יהווה באמת סוג של תקווה...
מקווה שאולי בסופו של דבר מתישהו.... הוא יהווה תקווה גם עבורי ולא כמו עכשיו, מעין דיאלוג עם המוות...

שהלילה יעבור בשלום...
 

כמהאפשר

New member
חשבתי שאני היחידה שמכירה

את superchik..

סליחה שלא מגיבה כעת.
מישהו פרץ לי לכרטיס- אני נמנעת להכנס לכאן בינתיים והעברתי פרטים לגורמים המתאימים.

קוראת אותך.
מרגישה אותך.
איתך.



 
אז הנה עוד שיר...

"Stand In The Rain"

She never slows down.
She doesn't know why but she knows that when she's all alone, feels like its all coming down
She won't turn around
The shadows are long and she fears if she cries that first tear, the tears will not stop raining down

[CHORUS]
So stand in the rain
Stand your ground
Stand up when it's all crashing down
You stand through the pain
You won't drown
And one day, whats lost can be found
You stand in the rain

She won't make a sound
Alone in this fight with herself and the fears whispering if she stands she'll fall down
She wants to be found
The only way out is through everything she's running from wants to give up and lie down.

[CHORUS]
So stand in the rain
Stand your ground
Stand up when it's all crashing down
You stand through the pain
You won't drown
And one day, whats lost can be found
You stand in the rain

So stand in the rain
Stand your ground
Stand up when it's all crashing down
Stand through the pain
You won't drown
And one day, whats lost can be found

[CHORUS]
So stand in the rain
Stand your ground
Stand up when it's all crashing down
You stand through the pain
You won't drown
And one day, whats lost can be found
You stand in the rain


נשיקות יקרה..
 
תשמעי

הלהקה הזאת מזוהה אצלי עם סרטוני פרו ביוטיוב.
לא חבל?
יש כל כך הרבה שירים מדהימים שהם לא מהעולם הנוראי הזה של הפרו..
 
לחלומות של אחרים...

האמת שאני די בהלם ממה שאת אומרת...

אולי אצלך זה מזוהה ככה ביוטיוב...

אני לא ראיתי את זה...

ואני ממש לא חושבת שהם פרו...

אבל אוקיי...

אני מניחה שכל אחד לוקח את השירים למקום שלו...

וזה בסדר...
 

levshavur

New member
לכבר לא ילדה

שלום לך
לגביי השיר האישה בגשם נזכרתי בשיר שאני כתבתי אני לא זוכרת את התאריך כי אני לא מוצאת את מחברת השירים שלי...
גשם

גשם בתוך הנשמה
שוטף שתיקה של שנים
מציף מישקעים
שוטף עלי זיכרון

שלוליות
של הלא מודע
מטפטפות
היכן מתחבאת
תודעת הילדה?

מהלכת
בשבילי הזיכרון
מחפשת
פינת אור
ברטיבות הקור
מבקשת להבין
את הבלתי נתפש
את מגע העיוות

בשלולית של בוץ
שוקעות , שוקעות רגליה
עיניה
אל מעבר לסופה

גשם בתוך
הנשמה
שוטף שוטף
צלילי זעקת
שתיקה.

לשיר הזה יש גם מוזיקה...אני מקווה שזכרתי את כל המילים כי אני כותבת מהזיכרון...בכל אופן אני מתחברת לשירים שהבאת לפורום מי כתב את שני השירים האלה?
לבשה.
 
ללבשה..

את פשוט כותבת מדהים...
כל כך התחברתי....
עצוב שהנסיבות הן הנסיבות והמציאות היא מה שהיא...
אבל נראה לי שללא קשר...
הכתיבה שלך היא שלך... והיא רק מעצימה את העובדה שאת מדהימה ומוכשרת ברמות...
באמת...

אוהבת
 

levshavur

New member
ר לא ילןדה

שלום לך
תודה על החיבוק!
לא ידעתי אם השיר ידבר אלייך ואני שמחה לקרוא שהתחברת אליו...
לבשה.
 

levshavur

New member
לכבר לא ילדה

שלום לך
השיר מאוד יפה ומאוד היזדהתי עם המילים במיוחד זה שהיופי בא מהכאב...אצלי זה ככה לאורך כל החיים שלי תמיד ציירתי וכתבתי שירים למרות שבילדות ובגיל ההתבגרות לא העזתי לכתוב על הסבל שעברתי כי אוליי אבא היה מוצא את זה..רק בתור מבוגרת הייתי ישירה ועד היום שמורים באל"י (האגודה להגנת הילד) הציורים שלי והם משתמשים בהם בחוברות ודפי הסבר שלהם וגם כשהם נפגשים עם תורמים אפשריים (אחד אפילו רצה לממן לי שעורי ציור אבל הייתי באותה תקופה בכת ולא יכלו לאתר אותי...)
לגביי הלילות שלך, הייתה תקופה שהיו לי לילות כמו שלך ופחדתי לישון בלילה כי הייתי חולמת סיוטים אז הייתי ישנה בבוקר...באישפוז נתנו לי תרופות בשביל לישון ועד היום יש לי תרופה נגד סיוטים וגם, למקרה שאני מתעוררת עם חרדה, למיקרה חירום כזה יש לי כדור נגד חרדה כך שאני ישנה רגוע וקמה בבוקר בצורה מסודרת. (בהוסטל יש שעות קבועות לחלוקת תרופות אז אני חייבת לקום בזמן) וגם הלימודים עוזרים לי....
אז אני מקווה שיהיו לך לילות רגועים ושלווים ואם זה לא הולך אז תדעי שיש טיפול תרופתי לעניין הזה (תרופות לשינה עוזרות רק להירדם אבל זה רק לכמה שעות אז שווה לבקש טיפול ארוך טווח שיספיק לכל הלילה-שזה מה שיש לי...ואני יכולה להודות לרופאה המקסימה שלי שמצאה לי טיפול טוב.)
לבשה.
 
ללבשה.. (ט')

אני מטופלת תרופתית...
העניין הוא שאני לוקחת תרופות כבר כל כך הרבה זמן עד שהגוף מפתח עמידות...
אני לא יכולה להגיד שזה לא עוזר לי בכלל...
אני כן יכולה להגיד שהיעילות פוחתת אפילו עוד יותר כשהמצב הגופני מתדרדר..
כרגע היתה מחשבה להחליף לתרופה אחרת... אבל די מהר אני והפסיכולוגית שלי פסלנו את הרעיון עקב העובדה שהמצה שלי התדרדר וכשזה קורה היו לא מעט פעמים שפשוט שתיתי את כל הכדורים שהיו לי בבית ברגע אחד של מועקה ענקית... אומנם לא באמת קרה לי משהו (הגוף פיתח עמידות וכאלה..) אבל עדיין שתינו הסכמנו שהיום אחרי כל כך הרבה פעמים שלדבריה "המזל פשוט שיחק לי" כששתיתי כמויות כל כך גדולות של כדורים כי זה פשוט לא נתפס שלא קרה לי כלום... (חוץ מפעם אחת שהבהילו אותי לביה"ח חסרת הכרה אבל זה היה ממש מזמן...) כרגע לא כדאי שניקח סיכון כזה כי סביר להניח שהגוף שלי לא יהיה חזק כמו פעם...
אז.... זה מה שיש כרגע...
מנסה לשרוד... פשוט מנסה לשרוד....
(אה.... והשירים הם של להקת superchick...)

שולחת המון אהבה וחיבוק ענק ענק..
 

golan2072

New member
האם את במעקב פסיכיאטרי?

או שאת מקבלת תרופות מרופא המשפחה (או מפסיכיאטר ללא מעקב מסודר)? מניסיון, לא כל תרופה יוצרת עמידות, אלא בעיקר תרופות מיושנות. לי נתנו בעבר קלונקס, שזו תרופה נגד חרדה, שהיא יעילה מאוד כשלוקחים אותה במצבי חירום בלבד אבל פרימיטיבית מאוד ויכולה בקלות ליצור סבילות ותלות אם לוקחים אותה על בסיס קבוע. כיום, בעצת הפסיכיאטרית (שאני פוגש בערך פעם בחודש), אני כמעט לא משתמש בזה מלבד למצבי חירום (התקפי חרדה קשים) ומשתמש בעיקר בתרופות עם פחות תופעות לוואי.

השאלה היא האם את מקבלת את הטיפול האופטימאלי למחלה. אם יש לך מחשבות מטרידות ו\או נטייה לפגוע בעצמך, יש כיום תרופות יותר ספציפיות לזה עם הרבה פחות תופעות לוואי ובלי נטייה לפתח סבילות. אז אולי כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר, או, אם את כבר במעקב פסיכיאטרי, לקבל דעה שנייה מפסיכיאטר אחר. פסיכיאטר מקצועי (ולא כולם מקצועיים, מניסיון) יידע גם לתת מענה לסכנה של שימוש לרעה בתרופות.

לי אישית לא היו מחשבות טורדניות של ממש לאורך זמן (אלא בעיקר חרדות שגוררות אכילה רגשית), אבל לארוסתי הייתה תקופה קשה של מחשבות טרדניות ואובססיביות שקשורות להפרעת דימוי גוף; בסופו של דבר היא קיבלה - ועדיין מקבלת - טיפול תרופתי מתאים והמחשבות האלו נעלמו כמעט לגמרי תוך כמה חודשים. כמובן שהמחלה (במקרה שלה, הפרעת אישיות גבולית) לא נעלמת לגמרי בעקבות טיפול תרופתי בלבד, אבל בכמה מהסימפטומים הגרועים ביותר (למשל מחשבות מטרידות) אפשר לטפל דיי בהצלחה אם הרופא יודע מה הוא עושה.
 
לגולן..

אני לא במעקב פסיכיאטרי...
את התרופות אני מקבלת מרופאת המשפחה שלי...
הייתה בעבר התייעצות עם פסיכיאטר אבל זה היה מזמן...
אפשר להגיד שנוכח הנסיבות, בין עם זו העובדה שאני במעגל הזה כבר הרבה מאוד שנים ובין אם זה אזור המגורים שלי, שאין בו אף טיפול ואף מומחה בנושא הפרעות אכילה בכלל... זה כל מה שיש להם להציע לי...
אני חושבת שרופאת המשפחה שלי די הרימה ידיים... לא ממקום רע... אלא פשוט ממקום של הרבה חמלה כלפיי והשלמה עם מה שיש לי...עם זה שככה אני אמורה לחיות את חיי...וזה מה שיש לה להציע.... המרשמים הם במינונים ככל הנראה גבוהים מהרגיל מאחר והיא חייבת לציין במרשם שמאושר לי מינון גבוהה ועדיין לרוב יש לי בעיה כזו או אחרת למול הרוקח בבית המרקחת שטוען שהמינון גבוהה מדי.. ואז אני צריכה להראות להם שוב ושוב בכל חודש את ההערה שרשומה על המרשם... לא הכי נעים אבל בסדר... הרופאת משפחה שלי מאוד נחמדה אבל היא פשוט לא באמת בעלת איזשהי התמחות או יותר מדי ידע בכל מה שקשור להפרעות אכילה... אני לא נמצאת בשום מעקב מכל סוג...לא בדיקות דם... לא כלום... אני פשוט מגיעה כל 3 חודשים כדי לקחת את המרשמים שהיא מכינה לי כבר מראש... הרבה פעמים אני פשוט לוקחת אותם מהשומר או מהמזכירה שלה...

אין לי את האופציה לעזוב כאן ולקבל טיפול במקום אחר... הכל מאוד רחוק.... ולא, זו לא חצי שעה או שעה נסיעה אלא הרבה יותר... תאמין לי שלו יכלתי הייתי נוסעת שעה ואפילו שעה וחצי כדי להיות מטופלת במקום שיודע מה הוא עושה וכן מתמחה בתחום אבל זה פשוט לא אפשרי נוכח המרחק.. (אני מעדיפה לא להוסיף בנוגע למקום מגוריי כי אני לא רוצה להחשף...)
אז... אני מניחה שזה פשוט מה שיש...
המציאות היא המציאות...
מתסכל אבל פשוט זה מה שיש...
 
למעלה