טריגר
- פותח הנושא TinaBa
- פורסם בתאריך
שישמים אחרים
New member
טינה (ט)
האמת האיומה היא שבאמת הכל יכול לקרות כל שניה שוב (כן ולא, כי דברים משתנים, את אחרת, אבל בגדול - כן. דברים יכולים לקרות שוב). זאת אמת מזעזעת ואני מתמודדת איתה עכשיו בטיפול בעצמי. אבל אני חושבת שיש משהו נכון בלהבין שאין לנו שליטה על על זה. לא משנה אם תשמיני מאד או תרזי או תחתכי את עצמך או תקחי מנת יתר - כך או כך, לא תהיי מוגנת. זאת ידיעה מבעיתה אבל יש בה כח. היא מחזירה אותך להתמודדות האמיתית שלא דרך סימפטומים.
ופרקטית: יש לך תכנית מסודרת לרגעים כאלה? דברים מועילים שאת יכולה לעשות כדי להחזיר לך את הנשימה ולא כוללים את הסימפטומים האמורים?
מחבקת.
האמת האיומה היא שבאמת הכל יכול לקרות כל שניה שוב (כן ולא, כי דברים משתנים, את אחרת, אבל בגדול - כן. דברים יכולים לקרות שוב). זאת אמת מזעזעת ואני מתמודדת איתה עכשיו בטיפול בעצמי. אבל אני חושבת שיש משהו נכון בלהבין שאין לנו שליטה על על זה. לא משנה אם תשמיני מאד או תרזי או תחתכי את עצמך או תקחי מנת יתר - כך או כך, לא תהיי מוגנת. זאת ידיעה מבעיתה אבל יש בה כח. היא מחזירה אותך להתמודדות האמיתית שלא דרך סימפטומים.
ופרקטית: יש לך תכנית מסודרת לרגעים כאלה? דברים מועילים שאת יכולה לעשות כדי להחזיר לך את הנשימה ולא כוללים את הסימפטומים האמורים?
מחבקת.
מבינה מה את אומרת...
וקשה, כי אני רוצה לפנות למקומות לא בריאים... המקום הזה כלכך כואב ומשתק שאני מרגישה חייבת לעשות משהו שיפחית את העוצמות.
ועדין לא יכולה לנשום.
אין לי תוכנית מסודרת. בגלל זה אני מרגישה כלכך חשופה ולא מוגנת. כאילו ברור לי שאם יתקיימו תנאים מסויימים זה פשוט יקרה שוב בלי שאני אוכל למנוע או לעצור את זה.
(והאפשרות לעבד את כל זה בטיפול רחוקה לי מידי...)
שפשוט יבוא הבן זונה הבא ויזXXן אותי.
לזה אני ראויה, וזה העתיד הוודאי גם ככה... (לפחות כרגע. לפחות בראש).
לא יכולה לסבול את הקיום שלי.
וקשה, כי אני רוצה לפנות למקומות לא בריאים... המקום הזה כלכך כואב ומשתק שאני מרגישה חייבת לעשות משהו שיפחית את העוצמות.
ועדין לא יכולה לנשום.
אין לי תוכנית מסודרת. בגלל זה אני מרגישה כלכך חשופה ולא מוגנת. כאילו ברור לי שאם יתקיימו תנאים מסויימים זה פשוט יקרה שוב בלי שאני אוכל למנוע או לעצור את זה.
(והאפשרות לעבד את כל זה בטיפול רחוקה לי מידי...)
שפשוט יבוא הבן זונה הבא ויזXXן אותי.
לזה אני ראויה, וזה העתיד הוודאי גם ככה... (לפחות כרגע. לפחות בראש).
לא יכולה לסבול את הקיום שלי.
פרפר בתוך אגרוף
New member
קשה מאוד לקרוא אותך.
את לא ראויה לזה. אף אחת לא ראויה לזה.
השם של זה הוא אונס, וזה דבר נוראי, וכשזה קורה זה הורס את תחושת הביטחון האישי באופן שמאוד קשה לשקם אם בכלל, ואת לא היחידה שמרגישה ככה, כאילו שבכל רגע זה יכול לקרות שוב.
אני רוצה להאמין בשבילך שיום אחד תרגישי אחרת.
גדול גדול גדול.
את לא ראויה לזה. אף אחת לא ראויה לזה.
השם של זה הוא אונס, וזה דבר נוראי, וכשזה קורה זה הורס את תחושת הביטחון האישי באופן שמאוד קשה לשקם אם בכלל, ואת לא היחידה שמרגישה ככה, כאילו שבכל רגע זה יכול לקרות שוב.
אני רוצה להאמין בשבילך שיום אחד תרגישי אחרת.
מצטרפת לשישמים עמוסיפה
איש מי ששומר עליך ומגן עליך, את בסביבה תומכת
ומחבקת והכי אהובה. חשוב שתזכרי את זה, יש רגעים נוראים שמזכירים כאבים הכי עמוקים. אבל הנה עברת את זה. זההזמן להחזיר את הנשימה ולהמשיך ולא לתת לאף אחד לקחת משהו ממך או להפסיק אותך בדרך היפה שאת סוללתלעצמך. והקטנה בבטן בועטת מחכה כבר להרגיש את אמא שלה(אותך) טוב?
איש מי ששומר עליך ומגן עליך, את בסביבה תומכת
ומחבקת והכי אהובה. חשוב שתזכרי את זה, יש רגעים נוראים שמזכירים כאבים הכי עמוקים. אבל הנה עברת את זה. זההזמן להחזיר את הנשימה ולהמשיך ולא לתת לאף אחד לקחת משהו ממך או להפסיק אותך בדרך היפה שאת סוללתלעצמך. והקטנה בבטן בועטת מחכה כבר להרגיש את אמא שלה(אותך) טוב?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.