=/טריגר
כבר שבוע כמעט ולא היו לי התקפי זלילה וכבר חשבתי שיותר טוב וגם הרגיש יותר טוב
אבל אולי בעצם לא? וניסיתי בכל כוחי לא להיות לבד כדי לא להשאיר לעצמי מקום ולהיות עם המשפחה עם בעלי עם חברים והנה רגע אחד קטן והכל רק חיכה להתפרץ וזה התפוצץ.
הרי זה היה ברור כשמש שהם יחזרו אני לא יודעת בכלל מה לעשות. איך להתמודד עם עצמי.
הוא לא מבין אותי חושב שאני יכולה להתגבר על זה לבד עם דיאטנית של קופת חולים.
אני מרגישה שזה כמו תירוץ טוב לאכול. אני לא מבינה את זה בכלל אני לא מבינה את עצמי
בא לי להיעלם.
כבר שבוע כמעט ולא היו לי התקפי זלילה וכבר חשבתי שיותר טוב וגם הרגיש יותר טוב
אבל אולי בעצם לא? וניסיתי בכל כוחי לא להיות לבד כדי לא להשאיר לעצמי מקום ולהיות עם המשפחה עם בעלי עם חברים והנה רגע אחד קטן והכל רק חיכה להתפרץ וזה התפוצץ.
הרי זה היה ברור כשמש שהם יחזרו אני לא יודעת בכלל מה לעשות. איך להתמודד עם עצמי.
הוא לא מבין אותי חושב שאני יכולה להתגבר על זה לבד עם דיאטנית של קופת חולים.
אני מרגישה שזה כמו תירוץ טוב לאכול. אני לא מבינה את זה בכלל אני לא מבינה את עצמי
בא לי להיעלם.
