טריגר

Silence angelic

New member
טריגר

חזרה למשלשלים חזרה להקאות חזרה לבחילות נוראיות כאבי בטן חדים כאבי ראש מציקים חוסר סבלנות חתכים עצבים בכי גדל לי התחת.
 

levshavur

New member
לסיילנס אנג'ליק

שלום לך ממה שאת כותבת זה נשמע שמשהו קשה עובר עלייך ויכול להיות שזה גם משפיע על הכאבים שלך... אני מקווה שתרגישי יותר טוב.
לבשה
 

lital172

New member
הודעה כואבת.

אחרי שסיימתי לקרוא את ההודעה שלך ונתקלתי בחתימה שלך. תרשי לי לצטט לך אותה, משהו בה נותן המון כוח, וחשוב להזכיר את זה לעצמנו. ובשביל מה אנחנו מתחילים לעשות בשביל עצמנו. וכמה זה שווה. ומה יש בדרך הזו. לפעמיםז ה מול העיניים ואנחנו מסרבים לראות. "כשעולים על דרך חדשה, לא תמיד יודעים לאן היא תוביל ולפעמים אין שום ברירה, צריך ללכת על השביל לכן גם אם לא יודעים לאן נגיע ולהיכן הדרך מושכת יש לזכור מה גרם לנו לצאת ולמה בכלל התחלנו ללכת". רוצה להיזכר ביחד איתנו מה גרם לך לצאת לדרך הזו? לאן תרצי להגיע? ( הרגשה, מקום בחיים, הצלחה כלשהי?)
 

secret self

New member
אני חייבת לציין...

(וסליחה על הציניות, אם זה מה שמשתמע מדברי), שמכל מה שכתבת פה גודל ישבנך הוא הדבר האחרון שמעורר דאגה. ובדומה למה ששאלה פה "אלומת אור" מישהי אחרת בהודעה אחרת (שאלה חשובה, שבעיני זכאית לפוסט נפרד...) - ואם באמת גדל לך התחת - אז מה??? במה חטאת? האם זה אומר שמגיע לך עונש? שאלו החיים שמגיעים לך? מה המשמעות של זה בחיים שלך? ולמה זה תופס משמעות כ"כ עצומה, עד כדי אומללות ומצוקה כ"כ גדולות? האם זה באמת, אבל באמת, שווה את סיכון בריאותך הנפשית והפיזית? ושלא תביני לא נכון, אני לא באה ממקום שיפוטי בכלל, שכן גם אני אי שם בתחתית השאול של הפרעת אכילה מסריחה, שלפרקים משתלטת לי על החיים, לרבות מצב רוחי, ומחריבה לי ימים שלמים. זה באמת שווה את זה??????????? שאר הדברים ב"רשימת המכולת" שכתבת מבהילים ומעידים על אורח חיים מסוכן ואומלל ביותר. אני מקווה מאד שאת מקבלת עזרה ואם לא - שאת פונה כבר מחר ומקבלת אותה. אנשים, נשים וגברים, רבים מקיימים מלאים עם ישבנים בגדלים שונים. גודל הישבן שלך אינו מעיד על עומק אישיותך, רוחב לבך ומגוון כשרונותייך. תחשבי על זה... ואגב, גודל הישבן פה הוא רק תירוץ לדברים אחרים... את יודעת את זה, נכון?!
 
הנה בדיוק, אבל בדיוק, מה שכתבתי לחלומות

במילים טיפה אחרות. אולי שווה להקדיש לזה דיון באמת? לא נעים לי לפתוח דיון שעלול לפגוע במישהו, אע"פ שזה ממש מעניין אותי להבין את הנושא.
 

חורה

New member
פעם (ט)

כשהייתי מרגישה שמנה ושאני נראית זוועה רציתי רק לבכות בבוקר הייתי מחליפה את כל הארון ועדיין לא מצליחה להסתיר את מה שראיתי במראה כל מה שרציתי היה להיכנס מתחת לשמיכה ולבכות על מר גורלי על זה שאני לא רזונת היום אני כבר לא ככה לפעמים כן משתלט עליי מצב רוח רע אבל אני עדיין מצליחה להתגבר עליו יחסית לעבר
 

Silence angelic

New member
ט'

מהבוקר אני במיטה. על קוצים..מסתובבת לצד אחד ואחר כך לצד השני חוסר מנוחה מנסה להירדם שוב ולא מצליחה. שעות על המחשב מחפשת טריגרים מחפשת דברים שעושים לי עצבות כי כן מגיע לי כי כן, גדל לי התחת וגדלו הירכיים ואני גוש שומן מכוער ודוחה שמתהלך לו כאן בין אנשים רזים ומושלמים ["עם שמש בכיסים"] וכל היום אני חושבת אם אני אקח עוד כדור? בנוסף לכל אלו שדחפתי קודם..ואולי אז הגוף שלי יתחיל להגיב. ובכלל כל הזמן שאני חושבת על זה עולה לי בחילה נוראית ורפלקס ההקאה כבר מתחיל להראות סימנים ללא שליטה. ומה אעשה כשהכדורים יגמרו? מאיפה אשיג עוד? ואני יושבת וכותבת וכותבת כי אני על סף לקחת עוד ועל הסף ללכת ולקחת את הסכין ועל הסף לצרוח ולהתחרפן ואף אחד לא יודע ולא רוצה להתקשר לאף אחד והכל חרא חרא חרא עכשיו. את שואלת אם זה באמת שווה את זה? ברור שלא. אבל כמו שמישהי כאן אומרת תמיד...אולי עדיין לא סבלת מספיק בשביל לשנות.. אולי זה באמת ככה. ואולי זה סתם כי גדל לי התחת.
 

No longer

New member
ועכשיו זה מרגיש יותר טוב?

כי כל מה שאני רואה בהודעה הזו זה הפסד. גם גדל לך התחת [באמת? אובייקטיבית?] וגם את שוב פוגעת בעצמך באופנים הכי מערבולתיים שיש. והשני לא פותר את הראשון, והראשון הוא תירוץ. והפורום הזה כבר הכיר את הכאב שלך באופן יותר אמיתי מזה. אז אולי, מה דעתך, לספר מה את מרגישה? מה מדרדר אותך ככה שוב? (ואני יודעת שכתבת את זה באופן שבו כתבת את זה, דווקא כדי להראות שיש לך גם צד שמודע ומעביר ביקורת ומכיר ואפילו שונא את ההפרעה.ומחפש פתרון אחר. אני רוצה שתנסי לתת לעצמך את העזרה שאת באמת צריכה, כי אלו לא הדרכים הנכונות.)
 

Silence angelic

New member
כאב יותר אמיתי?

מה זה אומר? רגשות? חפירות? לא...אני כבר ממש לא בקטע הזה..
 

No longer

New member
לא חייב חפירות.

אבל בואי נתחיל מלהודות שאת פשוט מפחדת?
 

קולדון

New member
כשלא מתמודדים עם הרגשות הקשים...

הם יגיעו ויחזרו בדרך שלהם.. מה שנקרא הפרעות אכילה. גם אם עכשיו מה שכיביכול הכי מטריד אותך היא העליה במשקל- בהנחה שזו המציאות ולא הראייה הסבייקטיבית שלך.. עליה כזו מגיעה כתוצאה מאכילה רגשית. משלשלים והקאות לא באמת יעזרו לך לרדת במשקל. רק להרגיש רע יותר. מה שיאזן אותך יהיה רק להתאזן נפשית. כל עוד את לא מתמודדת עם הרגשות פחדים לחצים או כל דבר שבא לך להמנע ממנו- הם יצטברו ויתפרצו לך בהתקפים כאלו. אז גם אם אין לך כוח לחפור מה שנקרא... את יכולה לראות את זה כדרך פראקטית יותר לחזור למימדי התחת הקודמים..
 
בדיוק


אנג'ליק. את יודעת מה אני חושבת. את יודעת על מה את צריכה לדבר. אלא אם כן את רוצה להישאר במקומות האלה עוד עשור, ואזש, טוב, זאת בחירה(טרגית; אבל בחירה). אוף. בבקשה תעזרי לעצמך. את כל כך פגועה, קורע לב לקרוא אותך. די להתעסק עם הסימפטומים. אלה רק סימפטומים. בבקשה תעשי משהו אמיתי עבור עצמך.
 
רק להבהיר, כי אולי זה לא ברור

אני לא חושבת שאת צריכה הפסיק להתעסק עם הסימפטומים במובן של להמשיך אתם, או להפסיק לטפל בהם - *ממש* לא. אבל הלוואי שהיית יכולה להתאבל על דברים אחרים מאשר על גודל הישבן שלך. את מבינה למה אני מתכוונת? מחזקת.
 
וואו. איום ונורא.

רק לא התחת!!!! רק שלא יגדל! באמת. התחת? זו הבעיה שלך? זה מה שנראה לך כמו משהו שצריך לעצור את החיים בגללו? ועד מתי? אני מצטערת. אני באמת לא יודעת מה עוד לחשוב. כמה זמן, ובלי לנסות לעצור את זה. עד מתי?
 
למעלה