אביב וסתיו
New member
טרזן דיבר לאדינו?!
תראו מה מצאתי באחד מקישורי הכדורגל (לא אני כתבתי) ברוכים הבאים למנהרת הזמן.השנה היא 1975 יהוד היא סלוניקי. (אוגוסט,סביון, ילד פונה לגיבור שחקן הכדורגל) "סליחה, אתה יכול לחתום לי?" "כן. איך קוראים לך, ילד?" "תמיר" "המממ....בבקשה" "מה כתוב פה?" "אתה לא יודע איך קוראים לי?" "אני קורא רק דפוס" "קוראים לי נומה. אברהם נומה" בספר "טרזן וחיות הג'ונגל" נקלע טרזן לצרה גדול. הוא הושם בשבי הפראים. כפות וכועס ורעב יושב טרזן בגבו לעמוד טוטם והוא יודע-עליו לפעול מהר! הפראים מנופפים בכידוניהם. הם רוקדים את מחול המוות של טרזן. סופו של הגיבור נראה ודאי ("..רק שלא ימות.." מייחל הילד שקורא ומציץ בעמודים שעוד נותרו לו"..לא יש עוד הרבה דפים עד סוף הספר..."). ראש השבט מכוון את חניתו ללבו של טרזן, כשלפתע נשמע כל שאגה שעולה מפאתי הכפר. הפראים קופאים על מקומם, מביטים זה בזה בחשש. אל תוך המעגל פוסע נומה האריה ועליו רוכב הקוף הנאמן צ'יטה. "אררר..!" מגרגר טרזן לכיוון ראש השבט. כאילו הוא אומר "כשנומה פה מה כבר תוכל לעשות לי?" כל מונדיאל שעובר כל פעימה רבת עוצמה בשעון הכדורגל הפלנטרי, הנה –שוב-עברו—עוד-ארבע-שנים –בוינג! כל מונדיאל אנחנו מתפרקדים מול הטלויזיה, מנסים לבדוק מי מהגיבורים הישנים משחק גם בחלוף ארבע שנים-בוינג. בלב קל וצוהל אנחנו מזהים את רודי פלר ובג'יו ומילה הותיקים, אבל איפה סוקרטס ליניקר וארצ'י גמל? אנחנו מתגעגעים לליניקר החביב. כן רבותי. אין זמן להתאבל על הילמם של השמות הישנים, כי הנה הנה שמות חדשים מפציעים ויש למהר ולפתח אליהם סימפטיה. "קה אלדאיר לזורג'יניו.." מספר לנו מאיר ארמוזה("מי למי?" נבהלים מהשמות החדשים) "..זורגיניו מוסר אחרו למאורו סילבה("מאורו סילבה?" אנחנו תוהים "צריך לזכור בכלל את שמו? ...מאורו שם פרטי או מאורו סילבה זה שם משפחה כזה?.... כי זובי זרטה זה קל, אבל מה עם הסילבה הזה?...אי אפשר כל ארבע שנים שמות חדשים!..איפה ארדילס? איפה בקנבאור? ...") איפה נומה? תבנית נוף מולדתו של אדם היא תבנית נפשו. אני נולדתי בתל השומר בסוף שנות ה-60 בן לעיירה צהובה ומלאה ברגשי נחיתות. אפילו בנתיבות יש פחות רגשי נחיתות, כי אור יהודה פחות גדולה. כי סביון היא עיירה עשירה וקטנה ויהוד דפוקה אבל בירת הלאדינו. הבירה של הקטן בחבלי ארץ! (אומנם רחובותיה צחיחים ונטולי הדר אבל) זוהי עיר דוברי הלדינו העצומה בגודלה בארץ! (אומנם הפשיעה והעוני מרקיעים ואין לנוער לאן ללכת , אבל)הפועל יהוד אלופה! אח..איך באותם שנים האמנו לעצמנו..מתוך העוני והעליבות נדמה היה שאו-טו-טו נבנית כאן סלוניקי של הלבנט:הכביש החדש זה עתה נסלל וקיצר את המרחק לתל אביב לשעה ! נתב"ג מושך צעירים מכל רחבי הארץ ! חתיכות תל אביביות נראות בויטמן! פאבים בסמילנסקי! הקונסרבטוריון מקבל דורות של מחוננים! ההיית כבר בשכונה המתפתחת? ממש כמו בסביון! נו..אז פלא שזכינו אז בשתי אליפויות? את ברד,התורכי,פולברניס,ויעקב כהן(הבינלאומי!) ראיתי רק במגרש. את אברהם נומה ראיתי במציאות. בבריכת נאות מדבר. איש גדול עם אף גדול וחיוך גדול. וכשאבא שלי הסביר לי מי הוא גמלה ההחלטה בלבי,לא יהייה לי שחקן כדורגל אחר על פניו. כי נומה הוא חזק.כי נומה הוא אריה. כי נומה בא תמיד בזמן. כי לנומה יש אף מצחיק. וכשבאטיסטוטה ואלדאיר יעלמו לעד מחמת המונדיאל הבא שיביא בחובו שמות חדשים, אני אשב בתבנית נוף כלשהי (הודו , אולי דרום אמריקה), ועיני נעוצות במסך. אוזני מתאמנות על שמות חדשים, אצבעותי בפפיטאסובליבי קריאה אחת : נומה! נומה! נומה!
תראו מה מצאתי באחד מקישורי הכדורגל (לא אני כתבתי) ברוכים הבאים למנהרת הזמן.השנה היא 1975 יהוד היא סלוניקי. (אוגוסט,סביון, ילד פונה לגיבור שחקן הכדורגל) "סליחה, אתה יכול לחתום לי?" "כן. איך קוראים לך, ילד?" "תמיר" "המממ....בבקשה" "מה כתוב פה?" "אתה לא יודע איך קוראים לי?" "אני קורא רק דפוס" "קוראים לי נומה. אברהם נומה" בספר "טרזן וחיות הג'ונגל" נקלע טרזן לצרה גדול. הוא הושם בשבי הפראים. כפות וכועס ורעב יושב טרזן בגבו לעמוד טוטם והוא יודע-עליו לפעול מהר! הפראים מנופפים בכידוניהם. הם רוקדים את מחול המוות של טרזן. סופו של הגיבור נראה ודאי ("..רק שלא ימות.." מייחל הילד שקורא ומציץ בעמודים שעוד נותרו לו"..לא יש עוד הרבה דפים עד סוף הספר..."). ראש השבט מכוון את חניתו ללבו של טרזן, כשלפתע נשמע כל שאגה שעולה מפאתי הכפר. הפראים קופאים על מקומם, מביטים זה בזה בחשש. אל תוך המעגל פוסע נומה האריה ועליו רוכב הקוף הנאמן צ'יטה. "אררר..!" מגרגר טרזן לכיוון ראש השבט. כאילו הוא אומר "כשנומה פה מה כבר תוכל לעשות לי?" כל מונדיאל שעובר כל פעימה רבת עוצמה בשעון הכדורגל הפלנטרי, הנה –שוב-עברו—עוד-ארבע-שנים –בוינג! כל מונדיאל אנחנו מתפרקדים מול הטלויזיה, מנסים לבדוק מי מהגיבורים הישנים משחק גם בחלוף ארבע שנים-בוינג. בלב קל וצוהל אנחנו מזהים את רודי פלר ובג'יו ומילה הותיקים, אבל איפה סוקרטס ליניקר וארצ'י גמל? אנחנו מתגעגעים לליניקר החביב. כן רבותי. אין זמן להתאבל על הילמם של השמות הישנים, כי הנה הנה שמות חדשים מפציעים ויש למהר ולפתח אליהם סימפטיה. "קה אלדאיר לזורג'יניו.." מספר לנו מאיר ארמוזה("מי למי?" נבהלים מהשמות החדשים) "..זורגיניו מוסר אחרו למאורו סילבה("מאורו סילבה?" אנחנו תוהים "צריך לזכור בכלל את שמו? ...מאורו שם פרטי או מאורו סילבה זה שם משפחה כזה?.... כי זובי זרטה זה קל, אבל מה עם הסילבה הזה?...אי אפשר כל ארבע שנים שמות חדשים!..איפה ארדילס? איפה בקנבאור? ...") איפה נומה? תבנית נוף מולדתו של אדם היא תבנית נפשו. אני נולדתי בתל השומר בסוף שנות ה-60 בן לעיירה צהובה ומלאה ברגשי נחיתות. אפילו בנתיבות יש פחות רגשי נחיתות, כי אור יהודה פחות גדולה. כי סביון היא עיירה עשירה וקטנה ויהוד דפוקה אבל בירת הלאדינו. הבירה של הקטן בחבלי ארץ! (אומנם רחובותיה צחיחים ונטולי הדר אבל) זוהי עיר דוברי הלדינו העצומה בגודלה בארץ! (אומנם הפשיעה והעוני מרקיעים ואין לנוער לאן ללכת , אבל)הפועל יהוד אלופה! אח..איך באותם שנים האמנו לעצמנו..מתוך העוני והעליבות נדמה היה שאו-טו-טו נבנית כאן סלוניקי של הלבנט:הכביש החדש זה עתה נסלל וקיצר את המרחק לתל אביב לשעה ! נתב"ג מושך צעירים מכל רחבי הארץ ! חתיכות תל אביביות נראות בויטמן! פאבים בסמילנסקי! הקונסרבטוריון מקבל דורות של מחוננים! ההיית כבר בשכונה המתפתחת? ממש כמו בסביון! נו..אז פלא שזכינו אז בשתי אליפויות? את ברד,התורכי,פולברניס,ויעקב כהן(הבינלאומי!) ראיתי רק במגרש. את אברהם נומה ראיתי במציאות. בבריכת נאות מדבר. איש גדול עם אף גדול וחיוך גדול. וכשאבא שלי הסביר לי מי הוא גמלה ההחלטה בלבי,לא יהייה לי שחקן כדורגל אחר על פניו. כי נומה הוא חזק.כי נומה הוא אריה. כי נומה בא תמיד בזמן. כי לנומה יש אף מצחיק. וכשבאטיסטוטה ואלדאיר יעלמו לעד מחמת המונדיאל הבא שיביא בחובו שמות חדשים, אני אשב בתבנית נוף כלשהי (הודו , אולי דרום אמריקה), ועיני נעוצות במסך. אוזני מתאמנות על שמות חדשים, אצבעותי בפפיטאסובליבי קריאה אחת : נומה! נומה! נומה!