הבלש חסר הבית
New member
טענות בעייתיות
א) התיאור הדי מכני של התהליך שגרם לטרול להתאבד די מותיר אותנו מגששים באפלה. מה בדיוק גרם ליצור הנורא הזה לשים קץ לחייו? האם נוסח כאן מסר אמיתי, או שמא הטרול פשוט ציית למספרים שהוצגו על איזו קוביה? לא מספיק לומר "השתמשתי על הטרול בריתוק והצעה" זה בערך כמו שאני אגיד עכשיו "אני רוצה להבין מה בדיוק קרה בין הדמות שלך לטרול אז אני משתמש מגלגל (בעולם האמיתי!) קוביית ק100 ומשווה לסכום של מספר שנות הלימוד שלי (17) ואת הציון שלי בשיטות מחקר (92), ואז מבין מה קרה". כשם שגלגול קוביה וחישוב כזה לא יתן לי שום מידע (לעומת פעולה כמו לכתוב הודעה בפורום ולשאול איך וכיצד) כך גם לומר "הדמות שלי השתמשה ב"ריתוק" ו"הצעה"" לא מסביר לנו כלל מדוע הטרול החליט לאסוף את עצמו אל אבותיו. ב) הניגוד בין "מג רב עוצמה" לבין "מפלצת חסרת תבונה" מופיע בספרות ובמשחקים רבים, אבל כאן חשוב לא ליפול למה שאני מכנה "הכשל הכישופי". מהו "הכשל הכישופי"? השימוש בקסם, שמעצם היותו "קסום" ניתן לעצבו בכל צורה ולכל מטרה, לפתרון כל הבעיות במשחק. איך בדיוק לחיצה על כפתור פותחת את הדלת ההיא? קסם. מדוע האיש הזה חי בתוך קופסה מאה שנה? קסם. מה עושים עם דוב הקוב החמוד קנוט שהתבגר והחל לרוץ בברלין ולפרק אנשים? מטילים עליו קסם... האמנם קסמים וכשפים הם הפתרון היחיד? אני אישית מעדיף שלא לעודד שחקנים "לכשף את דרכם החוצה" מתוך בעיות. מדוע? כי אז נוצר לנו מצב שמזכיר את המצב הבעייתי שמופיע בתיאור המכני הקודם - במקום לחשוב ולהציע רעיונות, פשוט "מטילים את הלחש X". זה תקף גם עבור מנחים, שלא פעם מעדיפים להסביר משהו ב"זה קסם" במקום לחשוב עוד כמה צעדים קדימה. אמנם לפעמים קסם יכול להיות ההסבר ה"הגיוני" היחיד, אבל כמו פלפל ומלח, כדאי להשתמש בו במידה ולא לבסס עליו את התפריט כולו. שנית, מה בדיוק הופך "מג רב עוצמה" לרב עוצמה, וכיצד מג רב עוצמה נבדל מסתם מג או ממפלצת חסרת תבונה? האם מדובר בטיבם של לחשיו, בשימוש בו הוא עושה בהם, או במשהו אחר לגמרי כמו מידת השפעתו בחברה? גנדלף הוא "מג רב עוצמה" מוכר וידוע, אבל הקורא חד העין יבחין בוודאי שהוא מטיל הרבה פחות לחשים במשך כל העלילות שטולקין-קשישא טווה עבורו מאשר שהנקלה שבקוסמים של ילדי החוגים המסחריים מטיל בהיתקלות חגדונית אחת עם חדר 10X10 טיפוסי ובו אורק ששומר על פשטידה... מפלצות חסרות בינה יכולות לספק נופך מעניין לעלילה - אני לא זוכר שמובי דיק הידוע גילה אינטיליגנציה כלשהי (ולמעשה הוא גם די נפקד מהספר העוסק בו) וקנוט דוב הקוטב החמוד הוא סלבריטי בקנה המידה של נינט למרות שכישוריו השכליים ככל הנראה תואמים לאלו של המעריצה הממוצעת שלה. אבל אני מסכים עם הנקודה שמפלצות אינן מעניינות במיוחד בהשוואה לאנשים - לאו דווקא מגים רבי עוצמה אלא פשוט אנשים עם מחשבות ושאיפות משלהם. בהתחשב בעובדה שמפלצות פנטזייה רבות הן בסה"כ אנשים עם תחפושת מצחיקה, אני חושב שאפשר להסתדר לא רע גם בלי התחפושת.
א) התיאור הדי מכני של התהליך שגרם לטרול להתאבד די מותיר אותנו מגששים באפלה. מה בדיוק גרם ליצור הנורא הזה לשים קץ לחייו? האם נוסח כאן מסר אמיתי, או שמא הטרול פשוט ציית למספרים שהוצגו על איזו קוביה? לא מספיק לומר "השתמשתי על הטרול בריתוק והצעה" זה בערך כמו שאני אגיד עכשיו "אני רוצה להבין מה בדיוק קרה בין הדמות שלך לטרול אז אני משתמש מגלגל (בעולם האמיתי!) קוביית ק100 ומשווה לסכום של מספר שנות הלימוד שלי (17) ואת הציון שלי בשיטות מחקר (92), ואז מבין מה קרה". כשם שגלגול קוביה וחישוב כזה לא יתן לי שום מידע (לעומת פעולה כמו לכתוב הודעה בפורום ולשאול איך וכיצד) כך גם לומר "הדמות שלי השתמשה ב"ריתוק" ו"הצעה"" לא מסביר לנו כלל מדוע הטרול החליט לאסוף את עצמו אל אבותיו. ב) הניגוד בין "מג רב עוצמה" לבין "מפלצת חסרת תבונה" מופיע בספרות ובמשחקים רבים, אבל כאן חשוב לא ליפול למה שאני מכנה "הכשל הכישופי". מהו "הכשל הכישופי"? השימוש בקסם, שמעצם היותו "קסום" ניתן לעצבו בכל צורה ולכל מטרה, לפתרון כל הבעיות במשחק. איך בדיוק לחיצה על כפתור פותחת את הדלת ההיא? קסם. מדוע האיש הזה חי בתוך קופסה מאה שנה? קסם. מה עושים עם דוב הקוב החמוד קנוט שהתבגר והחל לרוץ בברלין ולפרק אנשים? מטילים עליו קסם... האמנם קסמים וכשפים הם הפתרון היחיד? אני אישית מעדיף שלא לעודד שחקנים "לכשף את דרכם החוצה" מתוך בעיות. מדוע? כי אז נוצר לנו מצב שמזכיר את המצב הבעייתי שמופיע בתיאור המכני הקודם - במקום לחשוב ולהציע רעיונות, פשוט "מטילים את הלחש X". זה תקף גם עבור מנחים, שלא פעם מעדיפים להסביר משהו ב"זה קסם" במקום לחשוב עוד כמה צעדים קדימה. אמנם לפעמים קסם יכול להיות ההסבר ה"הגיוני" היחיד, אבל כמו פלפל ומלח, כדאי להשתמש בו במידה ולא לבסס עליו את התפריט כולו. שנית, מה בדיוק הופך "מג רב עוצמה" לרב עוצמה, וכיצד מג רב עוצמה נבדל מסתם מג או ממפלצת חסרת תבונה? האם מדובר בטיבם של לחשיו, בשימוש בו הוא עושה בהם, או במשהו אחר לגמרי כמו מידת השפעתו בחברה? גנדלף הוא "מג רב עוצמה" מוכר וידוע, אבל הקורא חד העין יבחין בוודאי שהוא מטיל הרבה פחות לחשים במשך כל העלילות שטולקין-קשישא טווה עבורו מאשר שהנקלה שבקוסמים של ילדי החוגים המסחריים מטיל בהיתקלות חגדונית אחת עם חדר 10X10 טיפוסי ובו אורק ששומר על פשטידה... מפלצות חסרות בינה יכולות לספק נופך מעניין לעלילה - אני לא זוכר שמובי דיק הידוע גילה אינטיליגנציה כלשהי (ולמעשה הוא גם די נפקד מהספר העוסק בו) וקנוט דוב הקוטב החמוד הוא סלבריטי בקנה המידה של נינט למרות שכישוריו השכליים ככל הנראה תואמים לאלו של המעריצה הממוצעת שלה. אבל אני מסכים עם הנקודה שמפלצות אינן מעניינות במיוחד בהשוואה לאנשים - לאו דווקא מגים רבי עוצמה אלא פשוט אנשים עם מחשבות ושאיפות משלהם. בהתחשב בעובדה שמפלצות פנטזייה רבות הן בסה"כ אנשים עם תחפושת מצחיקה, אני חושב שאפשר להסתדר לא רע גם בלי התחפושת.