טרגדיה נוראית
הרבה זמן לא נכנסתי לפורום ובטח שלא כתבתי בו אבל אני חייבת לספר לכם מקרה כ"כ עצוב שהופך את החג הכ"כ מקסים הזה לחג עצוב במיוחד לשני ילדים חמודים וקטנים. קיבלתי בשורה מאוד לא נעימה הלילה, בשורה שהדירה שינה מעיני ואני חייבת להבין איך מספרים לשני ילדים כ"כ צעירים, בני 11 ו-4 שאמא שלהם, האישה שהעניקה להם את כל כולה ובסה"כ נסעה לטיול אופנים של כמה ימים עם חברים באיטליה, שהיא לא תחזור יותר. מכרה שלי, בחורה צעירה בת 38 בסה"כ, אמא לשני ילדים צעירים, נסעה לטיול שלכאורה היה חלומי, החליקה מהאופנים ופרקה את המפרקת וקיפחה את חייה. העיניים כל כך עצובות והלב לא יודע איך לעקל בשורה שכזו. איך מספרים לילדים כ"כ צעירים שלא הספיקו לחוות את החיים שלהם וכבר איבדו את הדבר היקר מכל. איך מעקלים כזה דבר? ילדים כ"כ צעירים שבסה"כ רצו שאמא תחזור מהטיול שנסעה אליו ולקבל את פניה בשדה התעופה בערב החג ובמקום זה קוברים אותה ונפרדים ממנה לעולמים. ילד בן 11 שבעוד שנתיים יחגוג בר מצווה ולא יוכל לחבק את אמא שלו ולהגיד לה תודה שהבאת אותי עד הלום, ילד בן 4 שיעלה עוד כמה שנים לכיתה א' ואמא שלו לא תראה אותו קורא, כותב... כ"כ עצוב וכ"כ קשה ואי אפשר לעקל את העניין הזה... בשנים האחרונות האמונה שלי פחתה, ועכשיו אחרי סיפור כ"כ מזעזע אנילא יודעת כבר אם נשאר במה להאחז ובמה להאמין איך לעזאזל אומרים לילד בן 4 אמא לא תתן לך יותר נשיקת לילה טוב??? איך??? קשה לי לעכל את גודל הטרגדיה. קשה לאבד הורה בכל גיל אבל בגיל 11? בגיל 4? זה הגיוני??? צועקת את הצעקה של ילדים כ"כ צעירים ומבקשת מכולם תשמרו לנפשותכם, תשמרו בכבישים, תשמרו בדרכים. תדאגו לקטנטנים האלה שעוד לא חווה את כל העולם וכבר הוא חרב עליהם. אני מאחלת לכולכן חג שמח, אך לצערי, חג מהול בהון עצב
הרבה זמן לא נכנסתי לפורום ובטח שלא כתבתי בו אבל אני חייבת לספר לכם מקרה כ"כ עצוב שהופך את החג הכ"כ מקסים הזה לחג עצוב במיוחד לשני ילדים חמודים וקטנים. קיבלתי בשורה מאוד לא נעימה הלילה, בשורה שהדירה שינה מעיני ואני חייבת להבין איך מספרים לשני ילדים כ"כ צעירים, בני 11 ו-4 שאמא שלהם, האישה שהעניקה להם את כל כולה ובסה"כ נסעה לטיול אופנים של כמה ימים עם חברים באיטליה, שהיא לא תחזור יותר. מכרה שלי, בחורה צעירה בת 38 בסה"כ, אמא לשני ילדים צעירים, נסעה לטיול שלכאורה היה חלומי, החליקה מהאופנים ופרקה את המפרקת וקיפחה את חייה. העיניים כל כך עצובות והלב לא יודע איך לעקל בשורה שכזו. איך מספרים לילדים כ"כ צעירים שלא הספיקו לחוות את החיים שלהם וכבר איבדו את הדבר היקר מכל. איך מעקלים כזה דבר? ילדים כ"כ צעירים שבסה"כ רצו שאמא תחזור מהטיול שנסעה אליו ולקבל את פניה בשדה התעופה בערב החג ובמקום זה קוברים אותה ונפרדים ממנה לעולמים. ילד בן 11 שבעוד שנתיים יחגוג בר מצווה ולא יוכל לחבק את אמא שלו ולהגיד לה תודה שהבאת אותי עד הלום, ילד בן 4 שיעלה עוד כמה שנים לכיתה א' ואמא שלו לא תראה אותו קורא, כותב... כ"כ עצוב וכ"כ קשה ואי אפשר לעקל את העניין הזה... בשנים האחרונות האמונה שלי פחתה, ועכשיו אחרי סיפור כ"כ מזעזע אנילא יודעת כבר אם נשאר במה להאחז ובמה להאמין איך לעזאזל אומרים לילד בן 4 אמא לא תתן לך יותר נשיקת לילה טוב??? איך??? קשה לי לעכל את גודל הטרגדיה. קשה לאבד הורה בכל גיל אבל בגיל 11? בגיל 4? זה הגיוני??? צועקת את הצעקה של ילדים כ"כ צעירים ומבקשת מכולם תשמרו לנפשותכם, תשמרו בכבישים, תשמרו בדרכים. תדאגו לקטנטנים האלה שעוד לא חווה את כל העולם וכבר הוא חרב עליהם. אני מאחלת לכולכן חג שמח, אך לצערי, חג מהול בהון עצב
