טראומה..

[1ילדה]

טראומה..

אני לא יודעת למה זה ככה אבל זה מאוד מטריד אותי. החבר הראשון שלי היה לפני שנה ולא ממש אהבתי אותו סתם נהניתי מכל הקטע של"חבר" אנחי אל יודעת למה זה קשור אבל עכשיו כל פעם שאני עם מישהו והוא זמכיר לי את האקס בכל צורה שהיא -צחוק, תנועה, דיבור זה פשוט דוחה אותי.. וזה נורא מפריע כי הבני אדם שונים לגמרי אבל בכל זאת הדבר הכי קטן מזכיר לי אותו ואני אורמת לעצמי באותם רגעים ש"די הם ממ שלא אותו דבר וזה סתם היה נדמה לי" אבל עדין זה ככה איך אפשר להתגבר על התופעה??? מחכה לעזרה..

ילדה עם המון בעיות

 

[גרא.]

קשה לשכוח אהבה ראשונה,חבר ראשון

נשיקה ראשונה..עברה שנה ומעט מאז נפרדת מחברך הראשון,גם אם הוא היה בגדר של קטע של "חבר",ולא חבר אמיתי..בילית עימו זמן מה,עברתם חוויות משותפות ורק טבעי הוא שהן עדיין חרותות בזכרונך..זו אינה טראומה,גם לא פגיעה נפשית כלשהיא ללא תקנה.זוהי תחושה טבעית,שכולנו חשים אותה,שהולכת ונמוגה נחלשת ונעלמת עם הזמן,ככל שתתבגרי..יש לך המון בעיות כפי שכתבת..דווקא זו אינה בעייה..אם וכאשר תתאהבי ממש ממש בחבר חדש..עד מהרה תיווכחי לדעת, כי כל מעייניך יהיו רק בו,בהתנהגותו,בצחוק,בתנועה שלו..והאקס הראשון, היה כלא היה..ואם גם אם הנער הזה,החדש,שעדיין עוד לא הכרת,אם גם איתו אחרי זמן מה תסיימי..אותו תזכרי,את התנהגותו,צחוקו,ומה לא..עד החבר החדש, המעגל הזה של הכרות/חברות/התאהבות/פרידה/זכרונות..יכול להתגלגל כמה פעמים עד האחרון..עימו כבר הכל יהיה אחרת.

 

[1ילדה]

Thanks..

אבל למה זה מטריד אותי?? בלי שום סיבה מיוחדת זה לא שהאקס כ"כ דוחה או משהו כזה פתאום כל מה מזכיר לי אותו אני כאילו מוטרדת מזה ש-"אוי הוא הזכיר לי אותו"...

 

[גרא.]

נסי מה שפחות לייחס לכך חשיבות,

משום שבאמת,אין לזה כבר שום ערך בעינייך..ככל שתחשבי על כך פחות,כך המחשבות המטרידות הללו,ילכו ויעלמו..