טק=ריגר

Kalphana Vera

New member
טק=ריגר

יש עוד מברשת שיניים בכלי, ליד המברשת שלי (והכלי, הוא חדש ויפה, לא כמו הישן והשבור שהיה לי. זה שהחתול שבר, ולא ידעתי כמה יכאב לזרוק אותו לפח, אבל לא העזתי לומר מילה).
אני לא יודעת מה לעשות עם זה, איך להתמודד עם זה, מה לחשוב.
אני לא יודעת איך להכיל ידיים שמחבקות אותי, איך להירדם ככה. כבר נהייתי ממש טובה בלהסתכל בעיניים ולחייך תוך כדי שאני חושבת על איך אני לוקחת את כל הכדורים שיש לי באוטו שלי ולא מתעוררת.
אז אני שותה הרבה אלכוהול. יותר מידי. לרוב לבד בבית, לפעמים אני מוכנה להראות את עצמי בציבור.
כמו היום. אני יושבת עם חבר טוב, והוא מספר לי על כל הבנות שהוא זיין לאחרונה. אנחנו שותים המון, הוא כבר ממש שיכור. אני פיתחתי קיבולת אלכוהול לא רעה בשבועות האחרונים. הוא כבר ממש מסתובב, מחבק אותי ונוגע בי, אז אני מזמינה חשבון. אני שיכורה מידי כדי לנהוג, אבל לא מספיק כדי לישון אצלו. לא מספיק בשביל לשכב איתו שוב, להגיד לו שיפסיק (שוב) ושהוא עדיין ימשיך (שוב), יעשה כאילו הוא לא שמע (שוב).
אז אני נוהגת שיכורה הבייתה, מנסה להתקשר לבעלים של מברשת השיניים בכלי שלי אבל אין תשובה, אז מתוך אינסטינקט אני שמה מוזיקה, שתעיר ותפקס אותי קצת. ואז אני שמה לב שפתאום מוזיקה נשמעת כמו מוזיקה. מתחילה לשיר עם הרדיו. לא שמעתי מוזיקה כבר כמעט חצי שנה, ועכשיו אני מנסה להקשיב לכל מי שאני מתגעגעת אליו, לפני שהאלכוהול יפסיק לעשות את שלו (היה בבית קצת יין, שתיתי גם אותו למרות שהתנדנדתי במדרגות וניסיתי לפתוח את הדלת של הבית עם המפתח של האוטו במשך שעה). מחר אני רואה את הפסיכיאטרית, הפעם לא אתחח=נן אליה שתחליף לי תרופות. נמאס לי ממנה, היא מחזיקה אותי שבויה שלה ומנסה לגרום לי לעשות דברים בדרך שלה. יש תרופות אחרות שלא יגרמו לי לתופעות האיומות שאני חיה איתן עכשיו, והיא לא מוכנה להחליף לי מרשם עד שלא אעשה את מה שהיא רוצה. מזכיר לי טיפול פסיכיאטרי אחר שהייתי בו, לפני הרבה שנים. הלוואי ואזכור להגיד לה את זה מחר.


(סליחה על ההודעה העילגת הזאת, אני רואה כפול מרוב שאני שיכורה)
 
זו הודעה קורעת לב

בגלל כל מה שכתוב בה אבל יותר מזה בגלל מה שלא כתוב בה
מתי תהיי מוכנה לספר את הדברים האלה לעצמך?... לתת למישהי לעזור לך להפסיק לא לספר?...

אוף.
 

Kalphana Vera

New member
(כמו עוד הרבה דברים אחרים)

(כמו כל הודעה בפורום הזה. לא נורא. לא מתים מקצת חבל)
 
לא מתים מהרבה דברים...

אבל חיים חרא.
הלוואי שבקצב שלך תוכלי לבחור לעשות את הדברים האלה אחרת.
 

No longer

New member
(זוכרת את החמור ההוא ט'

שלא האכילו אותו עוד יום ועוד יום ועוד יום, ותראו איזה יופי הוא שורד בלי אוכל, איזה חמור חסכוני, ועוד יום ועוד יום ועוד, עד שהוא מת?)
אז כן מתים מקצת חבל. ועוד קצת חבל. ועוד טיפה. דווקא כאן את אמורה לדעת את זה, סטטיסטית לא כולנו נשרוד את ההפרעות שלנו. סטטיסטית יהיו לנו כמה הלוויות.
 

Kalphana Vera

New member
מה זה חיים חרא? מה זה אחרת?

מי אומר שאחרת יותר טוב? מי אומר שאחרת זה לא אותו החרא?
די כבר עם כל הבולשיט הזה.
 

No longer

New member
כאב לי אותך איתי כל היום.

קראתי בערך שעה אחרי שפרסמת, ויום שלם עבר, ואת איתי לכל מקום שאני הולכת.. [ואין לי שום מילים מנחמות כבר זמן מה, אז תסלחי לי?]
[ולפחות, בואי נשתה ביחד.]
 

Kalphana Vera

New member
[בואי!]

ואת דווקא מאד מנחמת, בדרך המיוחדת שלך.
 
למעלה