טקס קבלה
שלום לכן. לאחר מספר ביקורים פה החלטתי לכתוב את סיפור הפנטזיה הראשון שלי ולפרסם אותו לראשונה פה. מקווה שתהנו: הכרתי את שימי כשהייתי בת 17. הייתי אז ילדה מבית טוב בלי הרבה ניסיון עם בנים, חוץ מכמה חברים חנונים. שימי היה חתיך מקובל, אופנוען, שרבות היו הבנות שחלמו להיות איתו. אני לא העזתי אפילו לחלום עליו, אבל הנה יום אחד הוא ניגש אלי והתחיל לחזר דווקא אחרי, השד יודע למה. הוא הזמין אותי לפגישה בבית קפה באותו ערב, פגישה שהובילה לעוד אחת, ובפגישה השלישית כבר התחלנו להתקרב והחלו מגעים. בתום הפגישה נפרדנו בנשיקה לוהטת על השפתיים. הרגשתי שאני בעננים, שכל חלומותיי מתגשמים, אבל לא יכולתי לדמיין מה היה צפוי לי בהמשך... כשפגשתי אותו שוב הוא אמר: "אם את רוצה להיות החברה הקבועה שלי, את צריכה להצטרף לחבורת האופנוענים שלי". לא ראיתי בזה שום בעיה. קבענו זמן לפגישת ההיכרות, אבל אז הוא אמר: "כדי להיות חלק מהחבורה את צריכה לעבור טקס קבלה, בלי זה לא תוכלי להיות בחבורה וגם לא חברה שלי". "איזה מין טקס אני צריכה לעבור?" שאלתי. "את זה אני לא יכול לגלות לך עכשיו" הוא ענה, "אבל אם את רוצה להיות בת זוגי את צריכה להסכים לעשות שם כל מה שיגידו לך ואני מתכוון הכול. יש לך יומיים להחליט. מחרתיים בבוקר אני אשאל אותך מה החלטת, ואם תחליטי שכן אז אין דרך חזרה. את תצטרכי לעשות כל מה שיגידו לך, ושוב, אני מתכוון הכול". התחלתי להסס לרגע, אבל הרצון להמשיך להיות עם שימי היה חזק יותר. לא ידעתי מה צפוי לי, אבל החלטתי שבשביל להיות איתו אני מוכנה לעשות הכול. עם זאת בתוכי קיוויתי שלא יבקשו ממני שם לעשות דברים שיהיה לי קשה לעמוד בהם. היום המיוחל הגיע. קבעתי איתו והוא בא לאסוף אותי עם האופנוע. אחרי כרבע שעה של רכיבה הוא הביא אותי למקום נטוש, שם נראו אופנועים רבים חונים לצד בית נטוש. שימי החנה את אופנועו לצד יתר האופנועים שם, והורה לי לבוא איתו לשם. כשנכנסתי פנימה ראיתי שם חבורה גדולה של בחורים ובחורות במעילי רכיבה יושבים במעגל, ובמרכזו ישב גברתן שמן למדי ומזוקן, כמו אותם אופנוענים שרואים תמיד בסרטים. "אז זו הבחורה החדשה שלך..." אמר אותו בחור. "היא מוכנה לעבור טקס קבלה?". "כן בהחלט" שימי ענה בקול עם נימה של גאווה. "שלום לך" הוא פנה אלי. "אני בארי, המנהיג של החבורה. האם שימי הסביר לך שמרגע שנכנסת לפה עד תום הטקס את חייבת לעשות כל מה שאומרים לך ואסור לך להגיד לא או להתנגד?" "כן" עניתי בקול יבש, לא יודעת למה לצפות. "יפה" אמר. "האם את בתולה?" השאלה הפתיע אותי. נרתעתי לרגע אבל זכרתי את ההתחייבות שלי לשימי. עצמתי לרגע את עיני, מנסה לאזור את כל כוחותיי הנפשיים, ואמרתי "כן, אני בתולה". אם ככה אז ניתן לבן זוגך החדש להיות הראשון וזה שיגאל אותך מבתוליך. האחרים יעשו זאת בהמשך..." הייתי בהלם. הרגשתי את ראשי מסתחרר. היה לי ניחוש כלשהו על מה שיכול להיות כאן אבל מחשבותיי לא הגיעו כל כך רחוק. עצמתי עיני וחשבתי על שימי. אני עושה את זה בשבילו, בשביל להיות בת זוגו, זה מה שהוא רוצה ובשבילו אעשה את זה. "עמדי במרכז המעגל ותתפשטי" אמר לי בארי. הרגשתי נבוכה כמו שלא הרגשתי מעולם. לא האמנתי שאני עושה את זה, אבל ידי עבדו כאילו מעצמם. פתחתי את כפתורי חולצתי ונתתי לה ליפול לרצפה. פתחתי אחד אחד את כפתורי מכנסי, ונתתי גם להם ליפול על הארץ. עצמתי את עיני והסרתי את החזייה. לרגע הבטתי סביב וראיתי את הבחורים מחייכים חיוך עוקצני, לוחשים זה לזה... הרגשתי מבוכה ובושה כמו שלא חשתי מימי. פה עצרתי, הרגשתי כי אין לי אומץ מספיק להמשיך, עד ששמעתי את בארי בקולו הסמכותי אומר שוב: "נו אין לנו את כל היום, כמה זמן עוד נחכה?". לקחתי נשימה עמוקה והורדתי את תחתוני, כך שעכשיו עמדתי עירומה לגמרי לפני כולם. בארי הורה לי לגשת לשרשרת שתלתה שם מהתקרה. הוא ניגש אלי והורה לי לשים את הידיים לפנים. עשיתי כמצוותו והוא שלף מאחורי מכנסיו זוג אזיקים, וקשר את ידי. את האזיקים הצמיד לשרשרת בתקרה, כך שאני נותרתי עומדת שם עם ידי קשורות את התקרה, עירומה כביום היוולדי לפני כולם. "בנות לעבודה" אמר בארי, וכחיילות ממושמעות קמו הבנות שבחבורה וצעדו לעברי, כשכל אחת מהן אוחזת בידה בקבוקון. הבנות החלו כל אחת בתורה לשפוך עלי את תכולת הבקבוק, מה שהובן על ידי כי הכילו שמני עיסוי. הרגשתי את ידיהן של הבנות מטיילות לאורך גופי, מעסות אותו, משמנות אותו. כעשר או עשרים ידיים שאינן מדלגות על אף סנטימטר בגופי. בטן, גב, צוואר, ידיים, רגליים, שדיים, ישבן, כוס... אצבעות שימנו את שפתי ערוותי, את חריץ ישבני, כשחבורת גברים עומדת ממול ונהנית מהמחזה. בצד המבוכה שחשתי התחלתי להרגיש נעים, והחלטתי להתעלם מהכול ולהתמכר להרגשה. ואז הבנות סיימו את עבודתן וחזרו למקומן. בארי אמר: "שימי, אני נותן לך את הכבוד לגאול את הנערה מבתוליה. עשה זאת עכשיו ומהר כדי שנוכל להמשיך בטקס". שימי ניגש אלי, הצמיד נשיקה אל שפתי והסיר את בגדיו. הוא נצמד אלי ולחש לי "עכשיו מה שאני עושה זה לצורך טקס שחרורך מבתולייך. את הדבר האמתי תקבלי היום מאוחר יותר..." היססתי למה הוא התכוון, אבל לא היה לי הרבה זמן לחשוב. הוא קיפל את רגלי קדימה, תומך בידיו בישבני, כשהרגשתי את איברו חודר לתוכי. עצמתי את עיני, חשה תערובת של עונג עם כאב. גנחתי... עשה לי טוב להרגיש אותו חודר לתוכי... כן... אלא שלאחר כשתי דקות הוא יצא מתוכי, פלט את זרעו על גופי, כשאני מדממת וקשורה. שימי ניקה ממני את דם הבתולין, ואז ניגש אלי בארי, פשט את בגדיו ובעל אותי גם כן. הבעילה שלו הייתה גסה יותר, אבל הבנתי שזה חלק מהטקס ועלי לקבל גם זאת. ואחרי בארי החלו יתר אנשי החבורה לבוא אלי ולבעול אותי. שמעתי אחד מהם אומר "בואו נקצר את התהליך ונזיין אותה בזוגות". לא הבנתי לרגע למה הוא התכוון, אבל אז חשתי זין חודר אל ישבני, ואז הבנתי היטב. כשאני כך קשורה חסרת אונים והם עושים בגופי ככל העולה על רוחם, מזיינים אותי בכל הכיוונים, נאנקתי, עצמתי את עיני, הפסקתי לחשוב, והרגשתי תחילה מושפלת, אבל עם הזמן התחלפה ההרגשה להתמסרות כללית, והתחלתי ליהנות משלל האיברים החודרים אלי בזה אחר זה. כשהאחרון בחבורה סיים, שוחררו ידי מהאזיקים, ובארי הכריז: "מעכשיו את חלק מהחבורה שלנו. כשתצטרף הבחורה הבאה כבר תדאי מה תפקידך בכוח..." שימי ניגש אלי ונישק אותי. "היית ממש ילדה טובה" הוא אמר. עכשיו בואי אלי הביתה ושם אתן לך את העינוג האמיתי..." וכשבאתי לביתו קיבלתי ממנו את אחד הזיונים הטובים שהיו לי בחיי...
שלום לכן. לאחר מספר ביקורים פה החלטתי לכתוב את סיפור הפנטזיה הראשון שלי ולפרסם אותו לראשונה פה. מקווה שתהנו: הכרתי את שימי כשהייתי בת 17. הייתי אז ילדה מבית טוב בלי הרבה ניסיון עם בנים, חוץ מכמה חברים חנונים. שימי היה חתיך מקובל, אופנוען, שרבות היו הבנות שחלמו להיות איתו. אני לא העזתי אפילו לחלום עליו, אבל הנה יום אחד הוא ניגש אלי והתחיל לחזר דווקא אחרי, השד יודע למה. הוא הזמין אותי לפגישה בבית קפה באותו ערב, פגישה שהובילה לעוד אחת, ובפגישה השלישית כבר התחלנו להתקרב והחלו מגעים. בתום הפגישה נפרדנו בנשיקה לוהטת על השפתיים. הרגשתי שאני בעננים, שכל חלומותיי מתגשמים, אבל לא יכולתי לדמיין מה היה צפוי לי בהמשך... כשפגשתי אותו שוב הוא אמר: "אם את רוצה להיות החברה הקבועה שלי, את צריכה להצטרף לחבורת האופנוענים שלי". לא ראיתי בזה שום בעיה. קבענו זמן לפגישת ההיכרות, אבל אז הוא אמר: "כדי להיות חלק מהחבורה את צריכה לעבור טקס קבלה, בלי זה לא תוכלי להיות בחבורה וגם לא חברה שלי". "איזה מין טקס אני צריכה לעבור?" שאלתי. "את זה אני לא יכול לגלות לך עכשיו" הוא ענה, "אבל אם את רוצה להיות בת זוגי את צריכה להסכים לעשות שם כל מה שיגידו לך ואני מתכוון הכול. יש לך יומיים להחליט. מחרתיים בבוקר אני אשאל אותך מה החלטת, ואם תחליטי שכן אז אין דרך חזרה. את תצטרכי לעשות כל מה שיגידו לך, ושוב, אני מתכוון הכול". התחלתי להסס לרגע, אבל הרצון להמשיך להיות עם שימי היה חזק יותר. לא ידעתי מה צפוי לי, אבל החלטתי שבשביל להיות איתו אני מוכנה לעשות הכול. עם זאת בתוכי קיוויתי שלא יבקשו ממני שם לעשות דברים שיהיה לי קשה לעמוד בהם. היום המיוחל הגיע. קבעתי איתו והוא בא לאסוף אותי עם האופנוע. אחרי כרבע שעה של רכיבה הוא הביא אותי למקום נטוש, שם נראו אופנועים רבים חונים לצד בית נטוש. שימי החנה את אופנועו לצד יתר האופנועים שם, והורה לי לבוא איתו לשם. כשנכנסתי פנימה ראיתי שם חבורה גדולה של בחורים ובחורות במעילי רכיבה יושבים במעגל, ובמרכזו ישב גברתן שמן למדי ומזוקן, כמו אותם אופנוענים שרואים תמיד בסרטים. "אז זו הבחורה החדשה שלך..." אמר אותו בחור. "היא מוכנה לעבור טקס קבלה?". "כן בהחלט" שימי ענה בקול עם נימה של גאווה. "שלום לך" הוא פנה אלי. "אני בארי, המנהיג של החבורה. האם שימי הסביר לך שמרגע שנכנסת לפה עד תום הטקס את חייבת לעשות כל מה שאומרים לך ואסור לך להגיד לא או להתנגד?" "כן" עניתי בקול יבש, לא יודעת למה לצפות. "יפה" אמר. "האם את בתולה?" השאלה הפתיע אותי. נרתעתי לרגע אבל זכרתי את ההתחייבות שלי לשימי. עצמתי לרגע את עיני, מנסה לאזור את כל כוחותיי הנפשיים, ואמרתי "כן, אני בתולה". אם ככה אז ניתן לבן זוגך החדש להיות הראשון וזה שיגאל אותך מבתוליך. האחרים יעשו זאת בהמשך..." הייתי בהלם. הרגשתי את ראשי מסתחרר. היה לי ניחוש כלשהו על מה שיכול להיות כאן אבל מחשבותיי לא הגיעו כל כך רחוק. עצמתי עיני וחשבתי על שימי. אני עושה את זה בשבילו, בשביל להיות בת זוגו, זה מה שהוא רוצה ובשבילו אעשה את זה. "עמדי במרכז המעגל ותתפשטי" אמר לי בארי. הרגשתי נבוכה כמו שלא הרגשתי מעולם. לא האמנתי שאני עושה את זה, אבל ידי עבדו כאילו מעצמם. פתחתי את כפתורי חולצתי ונתתי לה ליפול לרצפה. פתחתי אחד אחד את כפתורי מכנסי, ונתתי גם להם ליפול על הארץ. עצמתי את עיני והסרתי את החזייה. לרגע הבטתי סביב וראיתי את הבחורים מחייכים חיוך עוקצני, לוחשים זה לזה... הרגשתי מבוכה ובושה כמו שלא חשתי מימי. פה עצרתי, הרגשתי כי אין לי אומץ מספיק להמשיך, עד ששמעתי את בארי בקולו הסמכותי אומר שוב: "נו אין לנו את כל היום, כמה זמן עוד נחכה?". לקחתי נשימה עמוקה והורדתי את תחתוני, כך שעכשיו עמדתי עירומה לגמרי לפני כולם. בארי הורה לי לגשת לשרשרת שתלתה שם מהתקרה. הוא ניגש אלי והורה לי לשים את הידיים לפנים. עשיתי כמצוותו והוא שלף מאחורי מכנסיו זוג אזיקים, וקשר את ידי. את האזיקים הצמיד לשרשרת בתקרה, כך שאני נותרתי עומדת שם עם ידי קשורות את התקרה, עירומה כביום היוולדי לפני כולם. "בנות לעבודה" אמר בארי, וכחיילות ממושמעות קמו הבנות שבחבורה וצעדו לעברי, כשכל אחת מהן אוחזת בידה בקבוקון. הבנות החלו כל אחת בתורה לשפוך עלי את תכולת הבקבוק, מה שהובן על ידי כי הכילו שמני עיסוי. הרגשתי את ידיהן של הבנות מטיילות לאורך גופי, מעסות אותו, משמנות אותו. כעשר או עשרים ידיים שאינן מדלגות על אף סנטימטר בגופי. בטן, גב, צוואר, ידיים, רגליים, שדיים, ישבן, כוס... אצבעות שימנו את שפתי ערוותי, את חריץ ישבני, כשחבורת גברים עומדת ממול ונהנית מהמחזה. בצד המבוכה שחשתי התחלתי להרגיש נעים, והחלטתי להתעלם מהכול ולהתמכר להרגשה. ואז הבנות סיימו את עבודתן וחזרו למקומן. בארי אמר: "שימי, אני נותן לך את הכבוד לגאול את הנערה מבתוליה. עשה זאת עכשיו ומהר כדי שנוכל להמשיך בטקס". שימי ניגש אלי, הצמיד נשיקה אל שפתי והסיר את בגדיו. הוא נצמד אלי ולחש לי "עכשיו מה שאני עושה זה לצורך טקס שחרורך מבתולייך. את הדבר האמתי תקבלי היום מאוחר יותר..." היססתי למה הוא התכוון, אבל לא היה לי הרבה זמן לחשוב. הוא קיפל את רגלי קדימה, תומך בידיו בישבני, כשהרגשתי את איברו חודר לתוכי. עצמתי את עיני, חשה תערובת של עונג עם כאב. גנחתי... עשה לי טוב להרגיש אותו חודר לתוכי... כן... אלא שלאחר כשתי דקות הוא יצא מתוכי, פלט את זרעו על גופי, כשאני מדממת וקשורה. שימי ניקה ממני את דם הבתולין, ואז ניגש אלי בארי, פשט את בגדיו ובעל אותי גם כן. הבעילה שלו הייתה גסה יותר, אבל הבנתי שזה חלק מהטקס ועלי לקבל גם זאת. ואחרי בארי החלו יתר אנשי החבורה לבוא אלי ולבעול אותי. שמעתי אחד מהם אומר "בואו נקצר את התהליך ונזיין אותה בזוגות". לא הבנתי לרגע למה הוא התכוון, אבל אז חשתי זין חודר אל ישבני, ואז הבנתי היטב. כשאני כך קשורה חסרת אונים והם עושים בגופי ככל העולה על רוחם, מזיינים אותי בכל הכיוונים, נאנקתי, עצמתי את עיני, הפסקתי לחשוב, והרגשתי תחילה מושפלת, אבל עם הזמן התחלפה ההרגשה להתמסרות כללית, והתחלתי ליהנות משלל האיברים החודרים אלי בזה אחר זה. כשהאחרון בחבורה סיים, שוחררו ידי מהאזיקים, ובארי הכריז: "מעכשיו את חלק מהחבורה שלנו. כשתצטרף הבחורה הבאה כבר תדאי מה תפקידך בכוח..." שימי ניגש אלי ונישק אותי. "היית ממש ילדה טובה" הוא אמר. עכשיו בואי אלי הביתה ושם אתן לך את העינוג האמיתי..." וכשבאתי לביתו קיבלתי ממנו את אחד הזיונים הטובים שהיו לי בחיי...
