טקס חליצה
זוהי הפעם הראשונה שאני כותבת כאן בפורום. בעלי נפטר לפני 9 חודשים, דבר שנראה עדין בלתי נתפס- מכיוון שמוות של אנשים ובייחוד צעירים הוא דבר בלתי נתפס. איך יכול להיות שרגע אחד יש משהו לידך, אתה יכול להתקשר אליו, לחבק אותו וברגע אחר אין. בפעמים שנכנסתי לפורום לקרוא ראיתי שאין כמעט אנשים שכותבים בו, יתכן שזה בגלל סיבות מובנות- הרבה יותר קל לכתוב בפורומים שמחים ולא להישאב לקושי. בסופו של דבר החלטתי לרשום כאן על ההתמודדות שלי עם חוויות הרבנות שכן זה ממסד קשה וכדי לדעת מה מצפה. אני הייתי צריכה להתמודד עם טקס חליצה ולא היה לי את מי לשאול. הגעתי לרבנות מספר רב של פעמים ובכל פעם פרצתי בבכי בגלל חוסר רגישות. הייתי צריכה לעבור טקס חליצה שכן אין לי ילדים. חשוב לציין שברבנות יש עובדת סוציאלית שאחד מהתפקידים שלה הוא ללוות והיא יכולה לעזור. אני קיבלתי את עזרתה רק ביום של החליצה עצמה וחבל. טקס חליצה מתבצע כאשר הבעל מת ואין לזוג ילדים. בעבר האח הבכור של המת היה צריך לקחת את אשת אחיו לאישה- יבום. כאשר הוא לא רצה התבצע טקס חליצה. כיום אין יבום ויש רק חליצה. את הטקס צריך לעשות גם אם אם האחים של הבעל המנוח נשואים, זאת מפני שפעם היה מותר לשאת יותר מאישה אחת. חשוב לציין שאני אישה חילונית וכל הטקס הזה נראה לי מיותר, פגאני- משהו שאם הייתי רואה בשבט באפריקה היה נראה לי הגיוני אבל לא כאן, מדינה שאמורה להיות מודרנית. לחליצה יש שני שלבים. בשלב הראשון זימנו אותי ביחד עם שני עדים גברים ואת אח בעלי. העדים נשאלו שאלות עלי, על בעלי המנוח, על אחיו ובני משפחתו. מאחיו של בעלי ז"ל בקשו לפסוע בחדר וזאת על מנת לראות האם הוא פותח בכל פעם באותה הרגל, דבר שעקרוני לטקס החליצה. בשלב השני הגעתי בשנית לבית הדין הפעם ללא העדים ועם האח. לטקס צריכים להגיע בראש חודש, לאחר שצמים (לא לשתות ולא לאכול), בלי לצחצח שיניים. הטקס נעשה בנוכחות מיניין. בטקס הסבירו הרבנים את משמעות החליצה, דבר שלטענתם עוזר לשחרר את נפש המת. אחר כך מלבישים נעל על הרגל הדומיננטית של האח. הנעל היא נעל מיוחדת עם שרוכים שצריך לנעול ולשרוך בצורה מיוחדת. לאחר שהרבנים נעלו לגיסי את הנעל אני הייתי צריכה להוריד לו את הנעל שיד אחת מאחורי הגו והיד הדומיננטית פותחת אותה וחולצת. ברגע שהנעל היתה בידי זרקתי אותה על הריצפה. אז אני וגיסי חזרנו על דברי הרבנים, אני אמרתי שהוא לא רוצה בי והוא אמר שהוא לא מעוניין להמשיך את זרע אחיו, אז ירקתי ליד גיסי והטקס נגמר. הטקס הוא טקס לא פשוט מעצם היותו אך ללא טקס זה אישה לא יכולה להינשא בשנית. למרות שהשתדלתי לכתוב על הטקס בצורה אובייקטיבית אני מניחה שיש דברים שנרשמו והובנו כפרשנות שלי. אני מקווה שמיידע זה יעזור לנשים שלצערי יצטרכו לעבור את הטקס הזה
זאת ממש השפלה העניין הזה. אז אני צריכה להגיד לעצמי איזה מזל, שהיינו ידועים בציבור , ולא נשואים. ושיש לי ילדים. אחרת הייתי צריכה לעבור את החליצה עם אחיו הרווק חולה הנפש? אוף זה פשוט לא נתפס .