טקסים

[worried mom1]

טקסים

עד היום התמודדתי עם הטיקים המוטוריים לפני כמה ימים הבחנתי שלבני יש טקס של נגיעה בכל חלונות המכונית לפני שהוא נכנס לאוטו. הוא ממש עובר ונוגע נגיעה קלה בכל ארבע החלונות האם למישהו זה מוכר? כיצד להתייחס לזה? אני לא יודעת אם זה קשור אבל בנוסף לטיקים הוא מתעסק עם החולצה כל הזמן ממושך קדימה ואחורה

 

[הלנה]

כן, זה מוכר...

וכמו בטיקים, לא צריך להגיד לו כלום לדעתי.

 

[ש ל י ק]

מאוד מוכר.....

גם אצלנו ה-OCD חזר ובגדול...אנחנו לא מעירים לו על טקסים מסויימים. יש לו כרגע גם חרדות שמא יקרה משהו נורא לכלבו האהוב אז כאן אנחנו מדברים איתו המון ודואגים להרגיעו. שמתי לב שגם לפני שנה בתקופה זו הטוראט התגבר אצל ילדי כפי שקורה לו כעת.... שבת שלום!

 

[חגית35]

גם הטיקים החמירו לאחרונה חרף התרופה

התרגשות של סוף שנה? אני כבר רגילה להחמרה בתחילת שנה כנראה שגם לסוף השנה יש ריתמוס משלו......... כנראה ההתרגשות...

 

[ש ל י ק]

אני חושבת שיש לזה משקל

אבל בעיקר אני שמה לב שמזג אויר חם או בעונת מעבר,הטיקים והספיחים הנלווים משתוללים אצל ילדי.....

 

[worried mom1]

המשך טקסים

מנסיונכם מה התהליך הזה של הטקסים. הבחנתי רק בטקס הזה של נגיעה בחלונות אבל הוא לא עושה את זה כל הזמן רק בבוקר. ככה זה מתחיל או שזה לא אומר כלום. אף פעם לא היתה עדות לדבר דומה קודם לכן

 

[הלנה]

אין חוקים לטקסים...

זאת אומרת, לילדים יש כנראה את החוקים שלהם... אבל אי אפשר לדעת לאן זה יתפתח אם בכלל... לבן שלי היה טיק של נגיעות..מה שהכי הפריע זה היה טקס שהוא היה חייב לגעת באנשים (בנו בעיקר) והיה לו מאד קשה לא לגעת באנשים שנוגעים בו (הוא היה עוצר את עצמו כי הבין כמה זה בעייתי)... למזלי הטקס הזה עבר לו יום אחד...כי אני אישית מאד פחדתי ממנו (שלא יגע באחרים ויתחילו להעיר לו).

 

[השגיא]

לבן שלי היה טקס של בעיטה ב-4

גלגלי המכונית, לפני הנסיעה. עכשיו אם הוא נסע איתנו, הוא פשוט עשה את זה ונכנס לאוטו, אבל אם נסעתי בלעדיו זה היה יכול להיות מסוכן מאוד. לא הערתי לא, ולהיפך, לפעמים הוא היה אומר לי: "רגע, רק עוד שניה, עוד פעם אחת אני נוגע ודי... זהו אפשר לנסוע." כבר הרבה זמן לא ראיתי אותו עושה את זה.

 

[שביק]

אמא'לה יקרה, הבה נעשה סדר

בדברים. ידוע שטוראט על מרכיביו השונים מחמיר בקיץ ובאביב. הסיבות יכולות להיות שונות. התרגשות לקראת חופשת הקיץ, התעודה המתקרבת, לעתים מעבר דירה וכדו'. סיבה נוספת: מזג האויר החם כגורם מחמיר. גם תיאורי ה"טקסים" והנגיעות השונות הם חלק מהעניין. עצתי: לא להגיב למעשים אשר אינם פוגעים או מסוכנים לעצמו ו/או לאחרים. אני מבטיחה שכעבור פרק זמן בלתי מוגדר מראש המאפיינים ישתנו ויתחלפו. תני לחיים לזרום להם. רק עיקבי, בלי זכוכית מגדלת אם אין סכנה במעשיו. שבת שלום ולהתראות.

 

[הלנה]

נחמד להיזכר... אפרופו מה שכתבתי

קודם על טיק הנגיעות (אני יודעת שזה טקס אבל ערן קורא לזה טיק).... מצאתי את ההודעה שבה הוא הודיע שעבר לו ה"טיק" ...אני הייתי אז במשרד ונודע לי דרך הפורום... מפלאי הטכנולוגיה!

 

[הלנה]

והנה עוד "טקס" שעבר

 

[הלנה]

היו עוד הרבה טקסים שעברו

אלה פשוט רשומים מפיו של בני...אז חשבתי שזה יותר מיוחד להעתיק... בכל אופן מה שרציתי להגיד (חוץ מלהשויץ על הילד המקסים שלי...) הוא שטיקים באים והולכים וכנ"ל גם טקסים ובסך הכל צריך לקוות לטוב... המצב שלנו בכל אופן הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני שנה והרבה הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני שנתיים.

 

[ה צ ו ל ל ת הצהובה]

היי לאמא המודאגת,

אני מכירה את זה - עד לפני כמה שנים, כשהייתי צריכה לעבור דרך דלת, הייתי חייבת לפתוח את הדלת ביד אחת, ולסגור ביד השניה. ככה שתי הידיים נוגעות בשתי הידיות... וזה "מאוזן"... (קטע מצחיק- העניין הפסיק כשעברתי לדירה עם ידיות מסוג אחר

) רוב הקטעים של "איזון" עברו לי כשקראתי באתר של אסט"י שזה חלק מהטוראט והתופעות הנילוות אליו. עד אז הייתי בטוחה שהעולם סביבי "דורש איזון"... ושזה עניין של אנרגיות... בכלל לא הבנתי שזה קשור לטיקים וכדומה. מרגע שנהייתי מודעת לכך שהקטע של "לאזן דברים" הוא חלק מהטוראט, וש"הכל בראש", והעולם סביבי לא "דורש איזון", זה פשוט עבר... כמעט לגמרי... הייתי מציעה שלא תתערבי לו בקטע של ה"איזון", כי זה משהו שהוא מרגיש שהוא חייב לעשות. הניחי לו. כשיגדל ויפתח מודעות לטוראט ולעצמו, אולי זה יעבור בעצמו...

 

[eran onil]

מצחיק

מצחיק אותי לקרוא תגובות ולהרגיש כאילו אני בעצמי כתבתי אותן. הקטע עם ה"איזון" ממה מוכר לי, וזה נדמה כיותר קטע כפייתי מתחום האובססיה, לא? אצלי זה היה יותר בקטע של אם רגל אחת חוטפת מכה, אז אני מרביץ גם לשניה "בכדי לאזן". יש כל כך הרבה טיקים וקומפלסיות משותפים, יותר ממה שנדמה לנו.

 

[הלנה]

ערן זה מה שנפלא בפורום לדעתי

שאתה קורא תגובות ואתה ממש מבין על מה הם מדברים ואתה יכול להזדהות ואתה יודע שאתה לא לבד... אני כאמא שואבת הרבה מידע מתגובות של נערים או בוגרים עם טוראט.