נו, שוב מסכימה עם סי יו..
שמדובר בחוסר תקשורת, מכירה ואני מתחילה לחשוב שבהרבה מקרים זו עובדה שקשה לגשר עליה בגלל השוני בין גברים לנשים (ראה איור של סי יו..) ועוד עובדה היא, שבן זוגך מרגיש חוסר בתשומת לב, אין כאן מקום בכלל לבדוק את מידת הצדק שלו... הרגשות שלו הם מאה אחוז נכונים מבחינתו ומבחינתך גם, בלי שום קשר לחלק שלך בעניין... תשומת לב הוא עניין יחסי כמו הרבה מאוד דברים בחיינו. אתם צריכים לשוחח, בחוץ, באווירה נעימה, כאשר את לא מטיחה בו את האשמה לרגשותיו, אלא איך פותרים זאת. בינינו? הוא צריך לעבוד על הבטחון העצמי שלו, כך אני חושבת, לכן תציעי ללכת יחד לטיפול ושניכם תצאו נשכרים. בהצלחה.