"טעם העיר" כבר רץ עשור
בהתחלה זה היה מתרחש במתחם רחוב הארבעה, אבל זה שם צפוף נורא ואין שם מספיק חניה. בשנים האחרונות זה בגני יהושע. לא ששם לא צפוף, אבל עדיף. כל כמה שנים מוסיפים עוד יום בגלל ההצלחה. מגיע לשם שלל ממסעדות תל אביב ועוד מעט מסעדות אורחות מערים אחרות. כל מסעדה מביאה מנות טעימה, כך שקודם כל הם זוכים לפרסום, אם המנה טובה (ככה זכיתי להכיר את דיקסי, ובעיקר את הכנפיים שלהם, לפני לא מעט שנים). דבר שני אנחנו זוכים לטעום ממסעדות שיכול להיות שלא נגיע אליהן בגלל המחיר כמו מארי אנטואנט. אני נוהגת קודם לעשות סיבוב רק בשביל לראות ומשתדלת לזכור מה עשה לי את זה. פשוט, נגיד שיש קדרת מאכלי ים שמאוד עושה לי את זה. הענין הוא שישנה סבירות גבוהה שתהיה עוד קדרה כזו אצל מסעדה אחרת, כך שבטח אבחר לפי התבלין הדומיננטי המועדף עלי. בסיבוב השני ארכוש לי את המנות הנבחרות. בסיבוב השלישי אחפש קינוח שאני מסוגלת לסבול. בלי שום קשר, במהלך אותם סיבובים אפגוש ים באנשים שאני מכירה. אין כזה דבר להגיע לשם ולא להכיר מישהו כי כל המרכז מגיע. בנוסף, יש שם גם דוכנים לא של מסעדות. אני תמיד קונה מהדוכן של הקקטוס גם פטל. את הקקטוס עדיין אין לי אומץ לטעום. אומרים שזה חמוץ וזה מתאים לי ביותר, אבל אין לי אומץ. אולי השנה. אם מגיע הדוכן של הקרטיב האלכוהולי אז גם עליו לא פוסחת לעולם ותמיד מחכה בקוצר רוח לברד האלכוהולי למיניו. מרטיני שולט וגם יש מי שעושה טוב ברד לימונצ'לו (אוחחח, זה של שנה שעברה עדיין מרטיב לי את הגרון מעונג). בסוף הלילה אצא כמעט מרוקנת מכסף, מפוצצת מאוכל ומאושרת מאלכוהול וסוכר (העוגות זה לא בשבילי, אבל תותים בשמנת ישמחו לבב אנוש) ואחפש מי בא איתי גם למחרת.