טעות נוראה

כ א ב

New member
טעות נוראה

עוד מעט שנה מאז שאיבדתי אותך, ומהיום בו הרגשתי שאהבה כזו לא אוכל עוד להרגיש לעולם. התרחקתי מכולם, אני יודעת, והיום אני גם יודעת למה. לא בגלל שלא יכלתי להתאהב, אלא בגלל שלא רציתי להתאהב. המחשבה על להרגיש תחושות דומות אפילו במקצת למה שהרגשתי שהייתי איתך- מפחידה אותי. אבל מה לעשות, הגורל רצה ואני פגשתי אותו, האדם שגרם לי להרגיש את כל אותם הדברים מחדש. אבל אני לא יכלתי לקחת את מה שהעולם הציע לי לחוות שנית, ואני דחיתי אותו. מחשש להיפגע, מחשש שהוא יעזוב אותי לנצח, כמו שאתה עזבת, ואני לא אוכל להתמודד עם זה שנית. טעות נוראה, שכבר אין ממנה דרך חזרה. הוא הלך, נפגע מעצם הדחייה, ואני נשארתי לבדי,חושבת כמה טוב שאני לבד, וכמה רע. הבדידות היא הכאב הכי גדול, במיוחד שאתה בוחר בו.
 

BooBee

New member
אולי את לא מוכנה עדיין

ואולי האיש הזה, שדחית אותו, אפשר להסתכל עליו כמו אל מתנה. הוא היה שם בדיוק בשביל להראות ולהוכיח לך שהאהבה הענקית הזו שיש בך עדיין קיימת ויכולה להתבטא בכל מיני אופנים. ואת תראי, יום אחד יגיע ויוקל לך קצת. ואז תכירי אחר, אולי, לא יודעת, זה תלוי בך, ואולי הפעם תרשי לעצמך להסחף, למרות החשש הגדול שזה לא יהיה לתמיד. ולעפמים זה טוב לבחור בבדידות, מה אכפת לך... גם אני לפעמים בורחת לי לכמה ימים ארוכים, מכבה את הפלאפון ונעלמת לכל העולם ואשתו. לפני שעה חזרתי מסוף שבוע ארוך ארוך ותיכף חוזרת למסלול החיים הרגיל שלי. לברוח מתוך בחירה מפעם לפעם זה לא נורא בכלל. רק אל תשכחי לשים סימנים בשביל שתמצאי את הדרך בחזרה. רויטל.
 
למעלה