טעות מס' 1

טעות מס' 1

13 ימים לאחר ניתוח טבעת. מקודם אכלתי סלט חצילים ומטבוחה (מתחילה תזונה רכה). אכלתי כנראה מהר מידי והרבה מידי - טעות ענקית. מאוד ענקית. ניפוח ראשון רק ב-29/6 ואין לי מושג למה - אבל זו היתה טעות. לוחץ לי. מפוצץ לי! נלחמת בעצמי לא לבצע את ההקאה הראשונה. כנראה אין מנוס אלא ללמוד בדרך הקשה את מה שאמרתם וכתבתם כבר מיליון פעם - לאכול בכמויות קטנות, לאט, ללעוס ולא לבלוע ישר. אני לא מבינה את עצמי - הרי האמנתי לכל מה שכתבתם אז בשביל מה הייתי צריכה לבדוק אם מה שאתם אומרים זה נכון.
 

אופירA

New member
מנהל
את ההרגשה בזמן האכילה

לעולם לא תוכלי להבין ממה שאת מאמינה לכותבים, בלי לחוות לבד. יש דברים שתוכלי להאמין ולא תצטרכי לחוות על בשרך, אבל את תחושות העומס והתגובה של הקיבה המטובעת להתנהגות שלך - את יכולה ללמוד רק דרך חוויה. איך את יכולה לדעת מה זה מהר מידי? מה זה הרבה מידי? רק דרך חוויה. זו לא טעות, זה שיעור. שיעור חשוב, אחד מיני רבים. אין למידה בלי התנסות, אין למידה בלי טעייה. ושתדעי שתצטרכי גם להקיא כדי ללמוד. והלמידה וההתנסות היא כל החיים, כי כל הזמן לומדים משהו חדש.
 
לאופירה

צודקת. זווית מעולה להסתכל על זה כשיעור. תאמיני לי שלבטח עוד "אלמד על בשרי" בנושא הטבעת אבל נכון לעכשיו - הבנתי מה הכמות כרגע שאני יכולה להכיל שמדובר בצירוף של חצילים ומטבוחה. הלחץ לשמחתי עבר (נשאר מעט אבל אני בסדר ושמחתי לא הקאתי). תודה רבה אופירה והמשך שבוע טוב
 

דר איל

New member
../images/Emo6.gifבית ספר לטבעות שעור מס 1

סתם אין היום שעורים המורה חולה ,הלמידה בטבעת היא גם אחרי 7 ח עבורי היא כל יום מחדש כי לטבעתי יש חיים משלה ולכל כל יום דומה למישנהו חיזקי ואמצי הכל לטובה
 
לאיל

חחח הצלחת לעבוד עלי. 1:0 כמו תלמידה טובה, לקחתי מחברת ועט כדי לרשום את שיעור מס' 1 בבית הספר לטבעות....אבל המורה חולה (ישששש כמה אהבתי שהמורים היו חולים). אז כנראה שככה זה - הלמידה היא לא רק אחרי 13 ימים אלא גם אחרי 7 חודשים. ואיל - ירדתי 10 קילווו. איזה כייף. וכן....אני יודעת שאתם ירדתם הרבה יותר אז אני מגלה לך את זה בשקט ולא צורחת את זה. עכשיו נשאר עודף של 16 קילו. האמא הרומניה שלי שאך לפני שבועיים ירדה לחיי - תעשי דיאטה, כזו שמנה עוד אף פעם לא היית, עוד פעם באת עם החולצה שמבליטה וכו' - פתאום, איזו עדינת נפש - אחרי 10 קילו - כל התווי פנים היפות שלך יצאו עכשיו (איזה כייף שאני דומה לאבא שלי) ובלה בלה בלה. איך הבדל של 10 קילו משנה תגובה. מצד שני - אתה יודע מה טוב בלהיות שמן? זה אחלה מסננת כלפי אנשים אחרים שמסוגלים לראות אותך ואת מי שאתה מעבר למשקל. ואין לי מושג למה התחלתי לבלבל לך את המוח אז המשך יום נעים. ונרגע לי הלחץ המטורף שהיה לי בחזה מקודם.
 

דר איל

New member
איזה כיף יש לנו שני דברים משותפים

טבעת ואמא רומניה לגבי הכיף אני לא משוכנע עדיין ,כל ירידה היא כיף(בלי להישמע יותר מידי כחול
) ואת לא מבלבלת תמח בכלל כל מה שכתבת הינם הגיגיי מחשבה שעוברת ועברה ועדיין קיימת בתוכי גם היום במשקל 70 (אפילו שאני כותב את זה אני לא מאמין)עדיין חושב שמן מביט על עצמי עדיין בעיניים שמנות(לצערי הרב),בתקווה שאשתנה בתוואי המחשבה
 
לאיל - חחחח

איזה קטעים איתך. יש לך חוש הומור טוב (הרי ידוע שלשמנים יש חוש הומור. לגביך הכוונה לשמן לשעבר כמובן). איל - 70 ק"ג לגבר זה קצתתתתת. שמור על עצמך. אל תגזים. וואלה - גם טבעת וגם אמא רומניה. איזה יופי. לגבי הכייף - גם אני לא בטוחה לגבי זה. יש רגעים שזה ממש כייף, ויש רגעים ש"הן" מומחיות בירי מילולי. אבל שרון כמו שרון - גם כשאני נעלבת או כועסת - אני אוהבת (אבל אז אחי נכנס לפעולה ומרגיע את שתי החתולות). אמרתי לאימי ממזמן, כשהיא מתחילה לירות בי שהיא בעצם זקוקה לחוג. הגעתי למסקנה שאמהות בגיל 75 צריכות חוג. כדי להעביר את הזמן. היא לבד, משעמם לה, אני בת טובה ואוהבת, היא רוצה שאבוא אליה הרבה ואני באה ואז היא אומרת בקול רם את כל מה שאני הכי לא רציתי לשמוע (בחייאת אמא, תאמיני לי שיש לי ראי בבית וראיתי ששמנתי. 3 ימים לפני הניתוח היא עוד נכנסה בי), אבל עכשיו, חחחח לא רק שמחמיאה, אלא לא מבינה איך אני עושה את זה (בחייאת אמא, תשתי במשך 12 ימים נוזלים וגם את תרדי 10 קילו). וכן....אין מה לעשות - כייף להשיל מהמשקל (הרי לשם כך התכנסנו באסותא ב- 1/6 והתקשטתי ב- 5 צלקות בבטן). דרך אגב - גם כששקלתי 57 ק"ג והייתי מקל, עדיין הראש שלי חשב כ"ראש של שמנה". חיפשתי את השומנים שאין. הכל היה בראש שלי. מבינה אותך לגמרי איל. ולא יעזור כמה שיגידו מסביב שאתה רזה. הראש מונח על הכתפיים שלך וזה באמת "רק בראש לך". מקווה גם בשבילי שאשתנה במחשבה לאחר שהשיל את העודף שנשאר. אני זוכרת שהורדת המון אבל לא זוכרת כמה. ועוד דרך אגב - זה לא היה נשמע יותר מידי כחול...הפרצוף הכתום שליד טישטש את הצבע הכחול כך שהכל 100%). ודרך אגב אחרון ודי - אל תשכח שאנו נושאים את הגנים הרומניים גם (אני לפחות משני הצדדים אבללללל טרללה טרללי, אני לא נראית כמו רומניה. יש סיפור מאוד מעניין במשפחה שלי שעובר מדור לדור לגבי המראה שאני קיבלתי, ותודה לאבי היקר שהביאני עד הלום - בהזדמנות אספר לך. סיפור משעשע ומעניין ), כך שאוכלי גם אנו נזדקק לחוג בגיל 75 (-:. יחי הגנים!!!
 

רוייקו

New member
חחח .. עוד לא ראית כלום../images/Emo6.gif

כשיסגרו את הטבעת ותרגישי מה זו הגבלה, המטבוחה תהיה גן ילדים
 
רוייקו - אתה רציני או שאתה מתבדח עכשיו?

עשית עלי רושם של איש רציני אז אני מבינה כנראה שזו לא בדיחה. אם המטבוחה תהיה גן ילדים אני מבינה שאין מצב לכבש, אה? איזה קטעים אתכם כאן.
 
דרך אגב...

החל מרגע זה, ה- 14/6/2011 שעה 19:20 בערב - החלטתי שאני לא אוהבת יותר לא חצילים ולא מטבוחה. הם לא היו נחמדים אלי היום, אני לא אהיה נחמדה אליהם להבא. הלחץ בחזה שהם עשו לי - תודה אבל לא יותר.
 

peali

New member
ממש כך!!!אני כבר 10 שנים בסיפור של

הטבעות האלו(ניתוח שני לפני שנה) וכל יום מחדש
 
פאבלובי לחלוטין...

אצלי הטעות הראשונה היתה ביס משניצל קר... אוי כמה שזה כאב...
 
שניצל קר?

(-: אז כנראה שלכל אחד ואחת יש את הטעות הראשונה שלו. את בטח מבינה לאיזה כאב התכוונתי. עכשיו שאראה שניצל קר/חם, אזהר...
 
שניצל

עובר לי רק שניות אחרי שיצא מהטיגון. חמש דקות אחרי - נתקע. אבל זה אצלי. יש כאלה שמעבירים סטייקים ופיתות... אני למשל נהנית מקלאמרי, ומכירה מישהו שבכלל לא יכול. ניסוי וטעיה, ניסיון ותהיה.
 
חחחחח לידיעתך -

אנוכי, גם לפני שעברתי את הניתוח - שניצל קר היה נתקע לי בגרון. שניצלים קרים תמיד נתקעים בגרון. מתה על שניצלים שיצאו מהטיגון. דרך אגב - לפני שהרדימו אותי בניתוח, ד"ר אבינוח אמר לי לחלום על השניצלים האלה. חייכתי - ונרדמתי.
 

דר איל

New member
כנראה שיש לאבינוח אהבה לשניצלים גם לי הוא

אמר תחלום שניצלים שניה לפני שהורדמתי
 
למעלה