במקרה שלי- אתה טועה!
תראה, אני יודעת שיש הרבה בכיינים, שנוהגים כמו חוליגנים ולא אכפת להם בכלל מה קורה מסביבם. אבל אני באמת לא כזאת. הנושא של הזהירות מאוד משמעותי בשבילי. אני מתנדבת במד"א כבר שלוש שנים- ראיתי כבר מספיק פצועי תאונות דרכים, שנפגעו סתם! תאמין לי, שאני עושה כ-ל מה שאני יכולה כדי לנהוג כמו שצריך. יש לי המון כבוד לאנשים, ותאמין לי שאם אני מגיעה למצב שבו אני קוראת למישהו שקרן- אז כנראה שהמצב באמת חמור. בקשר לאי מתן זכות- לא היה דבר כזה! עשיתי טסט בשלוש בצהריים, באחד הימים הכי חמים בשנה, באחת השכונות הכי קטנות והכי שקטות באזור שלי. רוב הזמן- הייתי לבד על הכביש- באמת. אתה כותב שאם הייתי שמה לב למכונית הייתי בולמת, ואז הטסטר לא היה בולם אותי. ובכן- הוא לא בלם אותי! אם לא נתתי זכות, אם סיכנתי את עצמי ואת שאר הנוסעים ברכב- איך זה שהוא לא בלם אותי? כי זה פשוט לא קרה! היו לי מעט מאוד פניות ימינה- באמת, ממש ממש מעט. כ-ל הפניות שלי היו הפניות הכי פשוטות שיש- פניה מחד לחד, מחד לדו וכד'- מקרים שבהם גם אם הייתי ממש רוצה להידחף- פשוט לא הייתי יכולה לקחת ממישהו את הזכות קדימה. בקשר להסתכלויות במראות- ההסתכלויות שלי מצוינות. באמת. תראה, אני לומדת אצל מורה שלא מגיש סתם לטסטים. הוא יחכה עם אנשים עד שיעור 50 אפילו לפני שהוא יגיש אותם. הוא מורה עם שם מעולה, יש לו עשרות תלמידים, ורוב התלמידים שלו עברו גג בטסט שלישי- כי באמת, הוא לא היה מגיש מישהו לטסט אם הוא לא היה מוכן לטסט. כבר לפני הרבה זמן המורה שלי אמר לי שהשליטה שלי ברכב טובה, שהשליטה שלי בהילוכים טובה, שההסתכלויות שלי טובות. כל הנקודות החזקות שלי- כאילו נעלמו בטסט. תאמין לי שהסתכלתי. תאמין לי שהסתכלתי פי שניים ממה שאני מסתכלת בד"כ. דוגמא: באחת הצמתים כבר אחרי שהייתי בתוך הצומת המשכתי להסתכל שמאלה וימינה- למרות שבת'כלס כבר הייתי בפנים, וזה לא משנה יותר. או במצב אחר- הגעתי לצומת שבבירור הדרך הייתה שלי [לא היה אף אחד בפניות שרוצה להשתלב בכביש שלי או לחצות אותו, ויותר מזה- לנהגים שבאים משמאל או מימין יש תמרורי עצור]. ובכל זאת- האטתי והסתכלתי. אתה כותב שלא הייתי מודעת למה שקורה מסביבי- ידיד טוב שלי עשה את הטסט לפני, והיה איתי ברכב. גם הוא לא הצליח לזכור אף סיטואציה שבה פניתי ימינה ולקחתי ממישהו זכות קדימה. גם הוא ראה שכ-ל הפניות שלי ימינה היו במצבים שבהם לא היו מכוניות, וגם אם היו- הדרך שלי.
תראה, אני יודעת שיש הרבה בכיינים, שנוהגים כמו חוליגנים ולא אכפת להם בכלל מה קורה מסביבם. אבל אני באמת לא כזאת. הנושא של הזהירות מאוד משמעותי בשבילי. אני מתנדבת במד"א כבר שלוש שנים- ראיתי כבר מספיק פצועי תאונות דרכים, שנפגעו סתם! תאמין לי, שאני עושה כ-ל מה שאני יכולה כדי לנהוג כמו שצריך. יש לי המון כבוד לאנשים, ותאמין לי שאם אני מגיעה למצב שבו אני קוראת למישהו שקרן- אז כנראה שהמצב באמת חמור. בקשר לאי מתן זכות- לא היה דבר כזה! עשיתי טסט בשלוש בצהריים, באחד הימים הכי חמים בשנה, באחת השכונות הכי קטנות והכי שקטות באזור שלי. רוב הזמן- הייתי לבד על הכביש- באמת. אתה כותב שאם הייתי שמה לב למכונית הייתי בולמת, ואז הטסטר לא היה בולם אותי. ובכן- הוא לא בלם אותי! אם לא נתתי זכות, אם סיכנתי את עצמי ואת שאר הנוסעים ברכב- איך זה שהוא לא בלם אותי? כי זה פשוט לא קרה! היו לי מעט מאוד פניות ימינה- באמת, ממש ממש מעט. כ-ל הפניות שלי היו הפניות הכי פשוטות שיש- פניה מחד לחד, מחד לדו וכד'- מקרים שבהם גם אם הייתי ממש רוצה להידחף- פשוט לא הייתי יכולה לקחת ממישהו את הזכות קדימה. בקשר להסתכלויות במראות- ההסתכלויות שלי מצוינות. באמת. תראה, אני לומדת אצל מורה שלא מגיש סתם לטסטים. הוא יחכה עם אנשים עד שיעור 50 אפילו לפני שהוא יגיש אותם. הוא מורה עם שם מעולה, יש לו עשרות תלמידים, ורוב התלמידים שלו עברו גג בטסט שלישי- כי באמת, הוא לא היה מגיש מישהו לטסט אם הוא לא היה מוכן לטסט. כבר לפני הרבה זמן המורה שלי אמר לי שהשליטה שלי ברכב טובה, שהשליטה שלי בהילוכים טובה, שההסתכלויות שלי טובות. כל הנקודות החזקות שלי- כאילו נעלמו בטסט. תאמין לי שהסתכלתי. תאמין לי שהסתכלתי פי שניים ממה שאני מסתכלת בד"כ. דוגמא: באחת הצמתים כבר אחרי שהייתי בתוך הצומת המשכתי להסתכל שמאלה וימינה- למרות שבת'כלס כבר הייתי בפנים, וזה לא משנה יותר. או במצב אחר- הגעתי לצומת שבבירור הדרך הייתה שלי [לא היה אף אחד בפניות שרוצה להשתלב בכביש שלי או לחצות אותו, ויותר מזה- לנהגים שבאים משמאל או מימין יש תמרורי עצור]. ובכל זאת- האטתי והסתכלתי. אתה כותב שלא הייתי מודעת למה שקורה מסביבי- ידיד טוב שלי עשה את הטסט לפני, והיה איתי ברכב. גם הוא לא הצליח לזכור אף סיטואציה שבה פניתי ימינה ולקחתי ממישהו זכות קדימה. גם הוא ראה שכ-ל הפניות שלי ימינה היו במצבים שבהם לא היו מכוניות, וגם אם היו- הדרך שלי.